רבה של רומניה: "היו שנתיים קשות; האנטישמיות פחתה"

הריאיון המלא

שנתיים אחרי הקורונה, חוזרים לחיי שגרה?

"מתחילים לאט לאט, צריך לדעת שבחוץ לארץ זה לא כמו בארץ, פה שמרו על החוק ולא עברו על התקנות וקיימו מניינים, או מנייני חצרות, מה שלא היה לנו כאן ברומניה, היינו סגורים כמעט שנתיים וזה היה עצוב".

ראינו שהרב העלה תפילות ב'לייב' - דרך פייסבוק וזום, מהלך חדשני שימשיך?

"קהילת רומניה מונה 7,000 חברים, שמפוזרת ב-39 קהילות - ב-45 ערים ברומניה, לתת שירותי דת לכל היהודים האלו, זה לא פשוט, היינו חייבים להשתמש בכלים טכנולוגיים חדשניים".

"בתקופת הקורונה, לא יכולנו לקיים מניינים, גם מבחינת 'דינא דמלכותא דינא', וגם מצד כך שלא רצינו לעורר את האנטישמיות, כביכול יהודים מפיצי מחלות".

יש אנטישמיות גדולה ברומניה?

"אי אפשר לומר שאין אנטישמיות, אבל אני הולך עם ה'איצטלא דרבנן', ביום ובלילה, במרכז העיר, בשוק, בעיר הבירה ובערי השדה, ואני סובל מאנטישמיות קלה מאוד, אומרים לי שיש אנטישמיות ברשתות החברתיות, אני פחות רואה את זה".

יש חשש מהתבוללות ברומניה?

"יש התבוללות, סיפר לי אדם שהתחתן רק בגיל 40, כי הוא חיפש הרבה שנים שידוך יהודי, זה באמת ניסיון קשה למצוא אישה יהודיה פה ברומניה".

איך מתמודדים עם זה?

"כל אחד מתמודד בדרך אחרת, יש כאלו שלוקחים את זה בקיצוניות ולא מתחתנים בכלל, אבל זה לא באמת פתרון נכון, אין ספק שמדובר בבעיה".

הרב מעודד עלייה לארץ ישראל?

"הקהילה היהודית ברומניה, היא במשך שנים רבות ציונית מאוד. האופי שלה היא ציונית. אז כל מי שיכול היה לעלות כבר עלה מזמן. אבל למשל, אדם שעובד בתיאטרון, אז אתם מבינים לבד שאין לו מה לעשות בישראל".

מה הרב אומר על הרפורמות הדת בישראל?

"זו שאלה של ארץ ישראל, אנחנו לא עוסקים בכך. לגבי הגיור, הגיור בארץ ובתפוצות זה שונה מאוד. אין לנו בית דין לגיור ברומניה. אבל יש ביקוש גדול להתגייר, למשל אחד מכלי הקודש החשובים אצלנו, הוא גר. במידה והוא לא היה עובר גיור, לא היה מי שייתן לנו שירותי דת. ודווקא גרי הצדק, הם הרבה יותר מעורבים בחיי הדת שלנו".

אתם מסייעים לפליטים באוקראינה?

"בוודאי, קהילת רומניה מסייעת מאוד לפליטים דרך ארגונים, אנחנו עושים כל שביכולתנו לעזור לכולם, ודואגים למיטה ואוכל חם לכל הנזקקים לכך, אנחנו דאגנו גם לקהילה הגדולה של הרב בקשט מאודסה, שהגיעו אלינו להרים".

צפו בריאיון