המאמר הקצר אותו העלה כותב השורות לפני חג השבועות אודות 'שיטות הפסיקה' של החזון איש והגר"ע יוסף, זכו לרייטינג עצום בקרב גולשי 'כיכר השבת' האתר החרדי הגדול בעולם.
המאמר חשף את דברי הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, שטען שהחזון איש היה משנה את פסיקותיו אילו היה נקלע לביתו של אביו מרן הגר"ע יוסף בהר נוף, ששם היו ספרי הלכה ושו"ת רבים, יותר בהרבה מביתו שלו בבני ברק.
על דברי הראשל"צ הגר"י יוסף, הגיב הגר"י ענבל שחקר רבות אחר דרכי פסיקותיו של החזון איש, ואף הגיב בארוכה לספרו הנודע של פרופ' בני בראון 'החזון איש', שלטענתו הובאו שם דברים שאינם מדויקים.
כאמור, הכתבה אודות דרכי הפסיקה השונים של החזון איש והגר"ע יוסף זכתה לרייטינג עצום, ורבים מגולשי 'כיכר השבת' הגיבו לכתבה שזכתה למאה ויותר תגובות.
אחת התגובות שחזרה ונשתנה, טענה: "זה לא מתאים לדון בנושאים כאלו מחוץ לבית המדרש למרות שיתכן ויש כאן נידון מאד מעניין, אולם לא ראוי להוריד נידונים כאלו לרמה של אתר אינטרנט".
לטענה זו נצטט את מרן המשגיח הגר"ש וולבה שהתלונן[1]: "מדוע בעיתונים שלנו מובא כתבות של חדשות המתחדשות מידי יום, מה אמר ראש ממשלה פלוני ומה אמר שר פלוני? מדוע לא יהיה מוזכר בכותרת ראשית חידוש שחידש ראש ישיבה בסוגיית 'תקפו כהן', וחידוש שחידש ר"מ פלוני בסוגיית 'מקדש במלווה' וכו'".
ואשרינו שזכינו במדור 'היסטוריה ואקטואליה' באתר החדשות הגדול ביותר בעולם החרדי 'כיכר השבת', להעלות סוגיות למדניות כגון אלו מבית המדרש לטובת קהל הגולשים.
עוד הגיבו לדבריו של הגר"י ענבל בחריפות ובתקיפות כדלהלן:
"כל הערותיו בטלים ומבוטלים, זה שהגר"י יוסף שליט"א מזכיר שתשובות הרמב"ם נזכרו בב"י זה אומר שמרן החזו"א ראה את תשובות הרמב״ם?! מה הקשר זה לזה?! הגר"י יוסף בא להוכיח סה"כ שא"א לומר על תשובות הרמב״ם שאינם מוסמכים (כמו שהחזו"א טען על כתבי ראשונים מסויימים) כי עובדה שמרן ב"י כן סמך ידו על תשובות הרמב״ם וכפי שמזכיר את זה בב"י, אבל עצם תשובות הרמב״ם לא היו לחזו"א, ולכן טענת מרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א שאם החזו"א היה רואה שדעת הרמב״ם מפורש בתשובותיו שברכה לבטלה דאורייתא הרי שלא היה כותב מה שכותב (שברכה לבטלה מדרבנן) ואיך אפשר להכחיש, בקיצור יש כאלו שמחפשים להשיג סתם רק בשביל להגן על רבותיהם, ומבחינתם אם מרן החזו"א אמר משהו זה תורה מסיני, משובשים רדודים וכבר אמרו רבותינו שבשבתא כיון דעל על".
כיון שכל רצוננו הוא להגדיל תורה ולהאדירה, פנינו שוב לגאון רבי יהושע ענבל שיגיב לטענות אלו של גולשי 'כיכר השבת', בהרחבה, וכך דברי הגר"י ענבל:
"לכבוד הרב ישראל שפירא,
"במענה למכתבך, שהשיגו על מה ששאלתי, שמרן הראשון לציון הגר"י יוסף שליט"א כתב: 'שהרי תשובות הרמב"ם הללו הובאו כבר בבית יוסף או"ח סימן רסט, תקנט, ועוד', ואנא זעירא, הקשיתי, שאם הב"י הביא את התשובות הללו, אין טעם לפלפל אם החזו"א הכיר אותם.
"והשיגו עלי חכמי הטוקבק, שאין כוונת מרן הראשון הגר"י יוסף שליט"א, שהביא את התשובה הספציפית המדוברת, אלא את עצם תשובות הרמב"ם פאר הדור, וכוונתו להוכיח שהספר פאר הדור מוסמך הוא.
"תשובתי.
"אני התייחסתי רק למשפט שנשלח לי והיה לנגד עיני: "שהרי תשובות הרמב"ם הללו הובאו כבר בבית יוסף או"ח סימן רסט, תקנט, ועוד", ומהאמור 'התשובות הללו', הבנתי שמדובר בתשובה הספציפית הזו, כי לא העליתי על דעתי שמרן הגר"י שליט"א יתכוון לדון להוכיח שמהב"י מוכח שתשובות פאר הדור ספר דסמכא הוא.
"ואין הסיבה שלא העליתי על דעתי, בגלל שהחזו"א בעצמו כותב בשביעית סי' כ' ז', בנוגע למחלוקת מרן הב"י והמבי"ט וחידוש הפאת השולחן בדעת הרמב"ם: "ומש"כ לפרש כוונת הרמב"ם... כל מה ששקלו וטרו בדברי הר"מ נפתרין לפנינו במש"כ רבנו בתשובה סי' כב'... ואילו ראו רבותינו תשובה זו לא היה בזה מחלוקת", הרי ברור כשמש דהחזו"א מחזיק מתשובת הרמב"ם בפאר הדור דבר כ"כ מוסמך, עד שקובע שאם מרן הב"י היה רואה אותה היה חוזר בו!
"אי משום הא לא איריא, כי ידוע שאין דרכו של מרן הראשון לציון לעיין יותר מדי בחזו"א, ע"כ אין זו השגה עליו אם לא הכיר שיטת החזו"א בזה.
"אלא הטעם שלא העליתי על דעתי כן, שהרי הספר פאר הדור שלפנינו לא היה לפני מרן הב"י כלל, ובזמנו נדפסו רק תשובות ספורות על שם 'פאר הדור', והמקומות שציין מרן הראשון לציון הגר"י שליט"א שמביא את תשובות הרמב"ם, הרי לא מביא כלל מפאר הדור שלפנינו, אלא מספר אבודרהם שהיו לו תשובות כתב יד, ולכן אין שום סרך ראיה ואסמכתא מדברי מרן בבית יוסף לסמכות ספר פאר הדור, ולכן לא העליתי על דעתי שלשגגה כזו התכוין מרן הראשון לציון הגר"י שליט"א.
"וכן ראיתי לגאון עוזינו החיד"א בתשובת חיים שאל סי' נו', שכותב אילו ראה מרן הב"י תשובת פאר הדור לרמב"ם היה חוזר בו, הרי פשיטא לרבינו החיד"א שלא היה פאר הדור לפני מרן הקדוש ב"י. וכן כתב הגאון רבי פנחס טולדנו במאמרו 'בירור דין קדושת בית הכנסת ועליותיו' (ב'שרידים' חלק א עמ' כז') שמרן הב"י לא ראה תשובת פאר הדור. וכ"כ הגאון הרידב"ז בבית רידב"ז יד יג שלפני מרן הב"י לא היה תשובת הרמב"ם פאר הדור, וכדברי החזו"א בשביעית סי' כ'.
"אמנם אחר העיון במקור הדברים, אכן, כך הוא כדעת המשיגים אשר יגורתי, שבאמת התכוין מרן הגר"י להוכיח מציטוט הב"י בשם אבודרהם, שהיה ספר פאר הדור לפני מרן, והוא דבר שאינו כמו שנתבאר, על כן דברי מרן הגר"י שליט"א צריכים עיונא רבא, איך סליק אדעתיה שמרן הב"י היה לפניו תשובת פאר הדור.
"ועוד תימא לי, שהרי אחיו של מרן שליט"א, הגאון רבי דוד ישמרהו ה' ויחייהו, הוא ניהו זכה להדפיס ספר פאר הדור מחדש, ורא"ה לבנ"ה בחידוש"ה, ומרן מלכא היביע אומר זצוק"ל בעצמו במכתבו לההוא ספרא, נראה להדיא שלא היה לפני מרן הב"י פאר הדור, והביא שם מדברי החיד"א על הב"י באו"ח סי' קנא' שאשתמיט מיניה תשובת פאר הדור כי לא היתה לפניו! ואיך העלים מרן שליט"א מדברי אביו הגדול? על כן אמרתי, שאין הדברים האלו שהובאו שם בשיעור יצאו מפי מרן הראשון לציון הגר"י שליט"א, ותלמיד טועה כתבם בשמו, ומצוה לפרסם.
"ועיקר השגתו על החזו"א מתשובת הרמב"ם (אשר כבר השיגה מרן היביע אומר א או"ח לט), אינה ברורה לי הקטן כל צרכי, ואדון בקרקע לפני מרן הראשון לציון הגר"י שליט"א, שהרי בגמרא נאמר להדיא דכל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא, אלא שהתוספות כתבו שהוא אסמכתא, ואינו עובר בלאו, אלא רק בענין שסמכוהו למקרא זה. ובלשון הרמב"ם נראה שסומכו ללא תשא כמו בגמ', ועל זה כתב החזו"א "אין זה מוכרח – דהרמב"ם העתיק דברי הגמרא", כלומר, הגם שחוזר על האמור בגמרא שעובר בלאו, אין הכרח שלא הבין כתוס', אלא שנוקט לשון חז"ל כדרכו. וכן כתב הנשמת אדם וכן כתב גם מהר"י טייב בערך השולחן. ולכן גם כשכתב הרמב"ם בתשובה שעובר בלאו, יכול לומר החזו"א אותו דבר, שנקט לשון הגמרא, כדי להראות חומרת האיסור, ולענין דבריו שם אין נפקות בין אם הוא דאוריתא או דרבנן, אלא רק לומר חומר האיסור שלכן אין מברכין מספק (וראיתי שגם בזה כבר הרגיש מרן היבי"א בח"ט או"ח צד דניתן ליישב גם התשובה לפי דרך החזו"א, ושכ"כ בס' רב ברכות, אלא שכתב שהוא דוחק. אמנם החזו"א הולך בדרך התוס' שכך ביארו את הגמ' ולא סברו שהוא דוחק, וק"ל).
"בברכה רבה, ויש"כ שזיכני לדון בתורת מרן מאור ישראל פאר הדור הראשון לציון שליט"א. יהושע ענבל".
•
[1] הובא במאמרו של הגאון רבי יוסף חיים סוויסה ר"י תורה ודעת מירושלים מעל דפי מוסף שבת קודש של עיתון יתד נאמן.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com