ועדת החקירה הממלכתית לחקר האסון בהילולת הרשב"י במירון מגיעה לאחר מנקודות השיא שלה:שר הפנים בזמן האסון, יו"ר ש"ס אריה דרעי, מתייצב הבוקר (חמישי) לעדות בפני חברי הוועדה, היו"ר נשיאת בית המשפט המחוזי בת"א לשעבר, השופטת דבורה ברלינר, וחבריה לשולחן הדיונים, הרב מרדכי קרליץ והאלוף במילואים שלמה ינאי. כיכר השבת העביר את שידורי ועדת החקירה בשידור חי, כך גם את עדותו של דרעי ביום זה:
שר הפנים לשעבר, אריה דרעי, אמר בפתח עדותו: "עד שנת 2000 הכל היה אחרת במירון. זה לא היה אירוע כמו היום. זה היה אירוע מסורתי, אפילו לא דתי. אני זוכר את הרב עובדיה (יוסף זצ"ל; מ"מ) יוצא נגד. היו שם בעיקר אוהלים, היו תערובות. זה לא היה סגנון לחרדים ודתיים. הייתה רק הדלקה קטנה. זה לא היה חרדי".
דרעי טען כי זמן רב הסמכויות הקשורות למירון לא היו נמצאות במשרדו: "כשקיבלתי את משרד הפנים ב-2016 זה לא היה משרד הפנים של שנות ה-80' וה-90'. בעקבות העובדה שכחלון היה במשרד האוצר, וזה היה בנפשו לבנות, הוא קיבל סט כלים וכך גם את מנהל התכנון ואת יחידת הפיקוח וחשב שבזה יוכל לבנות. אני קיבלתי משרד פנים קטן עם דברים מוגדרים מאוד, בעיקר שלטון מוניציפלי. ביוני 2020 חזר בחזרה מנהל התכנון למשרד הפנים. באותה תקופה מנהל התכנון ומנהל אכיפה לא היה במשרד הפנים".
כאשר עברו חברי הוועדה לדון בתב"ע (תוכנית בניין ערים; מ"מ) הסביר דרעי: "נתקלתי בה בפעם הראשונה רק ב-2015, כאשר הייתי שר הכלכלה. שר הדתות אז היה דוד אזולאי ז"ל שהיה לי יד במינויו. יום אחד הוא אמר לי שיצרו תב"ע חדשה למירון, אבל למרות שצריך להפקיד ולחתום עליה - אף אחד לא מוכן לחתום. הסיבה לסירוב לחתום הייתה התנגדויות של קנאים ושל גורמים במירון שאומרים שיש 'אופי תיירותי' שיהפוך אותו לאתר תיירותי והם מתנגדים. אני שמעתי ולמדתי את זה קצת".
באשר לשנה שחלפה קודם האסון הסביר דרעי: "צריכים להבין את הסיטואציה - אנחנו בתחילת הגל השלישי של הקורונה. קבינט קורונה עם הרכב של 20 חברים; כל דיון המון שעות ואנחנו עסוקים בדברים האלה. תפילות, הפגנות, חגים מאוד קשים. בינתיים על פי מה שהבנתי ההליך צריך להגיע לוועדת הכנסת וצריך להגיע ולאשר. אחרי כמה שבועות אמרו לי שמגיעים אנשים ממירון עם תלונות קשות מאוד שהמלון שהולכים לבנות יושב על מערות קבורה, אפילו על הקבר של רבי טרפון. והשלד שם הוא גדול מאוד מתחת שלד של המלון. ואני חשבתי שהוא מיותר לגמרי".
השופטת: יש לך סמכות כשר הפנים להרוס מבנים?
דרעי: "כשמנהל התכנון לדורותיו היה במשרד הפנים, אכן גבירתי צודקת. ברגע שהקימו את יחידת האכיפה במשרד האוצר ובעיקר כשהיא באה למשרד הפנים, נתנו לה סמכות לפיקוח, היא המכוונת והמחליטה עם הועדה המקומית. יכולה לבטל ולא לחדש. היא גורם מרכזי ויש לה סמכות לפעול".
"אני זוכר שכשנכנסתי למשרד הפנים, עורך הדין זמרת נתן לי המון עזרה ותדרוך. מה הסמכות שלנו כשאין לי את מנהל התכנון. ואז הוא אומר לי אתה לא קיים, אתה כלום ואתה לא רגולטור. אם יש לך בעיה אתה יכול להקים ועדת חקירה. אין לך שום אחריות ושום סמכויות גם הפיקוח עליהם זה במחוזית. גבירתי בכל הנושא של הבניה הבלתי חוקית מ2016 עד 2020, אני כמו כל שר אחר לגמרי".
השופטת: למרות ההוראה החוקית?
דרעי: "כן, אין לי שום אמירה, כך הובהר לי".
השופטת: היית מודע לכך שעל הר מירון יש המון מבנים שמוגדרים כמסוכנים?
דרעי: "אני יודע שההר לא נראה טוב מבחינה חזותית, בכל פעם הייתי עושה השואה בין הר מירון לקבר יתרו של הדרוזים. שמים וארץ. דרכי הגישה, הכבוד וההדר. אבל להיות מודע איזה מבנה מסוכן".
השופטת: האם היית מודע באופן כללי שיש מבנים מסוכנים ויש לך סמכות?
דרעי: "אין לי סמכות ואכיפה לשם כך. עברה שנה ואתם רואים את הדברים, כשהחליטו להתלבש בצורה אמיתית. בלי הוועדה ובלי האסון שאימתה מוטלת. במשך כמה חודשים הרסו הרבה מאוד מבנים. צריך לזכור שנרתמו למשימה הזו חוץ מהאכיפה גם בתי המשפט"
ינאי: חוק התכנון והבניה עם כל המערכת שלו עבר מהפנים לאוצר כפי שאמרת. אבל האחריות על פי חוק במבנים מסוכנים נשארה ולא הועברה. במועצה המקומית, מרחבית ומשרד הפנים. באופן אישי, אנחנו לא נוטים להשתמש בסעיף הזה בחוק ואני שואל אותך על היבט אחר על האחריות של משרדך, השאלה מה זה הגדרה מסוכן.
דרעי: "אני שר הפנים עם כל המעמד, יש הירארכיה יש רשות מקומית ואני נותן עצמאות למקומית. הם היחידים שנותנים להם עצמאות. מחוז יועמ"ש, פניות הציבור, מנכ"ל. איפה השר נכנס. אולי בכנסת".
השופטת: פנו אליך. לא. לא מכיר לא יודע; ינאי: אתה צודק בהקשרים אחרים. אתה נוגע באחריות השר. אבל אני רוצה לשאול אותך, בשורש האסון. זו לא הפתעה בשונה מדברים שקורים. כאן כל שנה אנשים מתריעים. אנשים אמרו, הזהירו. חששו. במיוחד הזהירו מהטריבונות.
דרעי: "אני נתתי לו כל שנה תקציב של 3 מיליון שקל. איך אומרים, רבי שמעון מפרנס את כולם".
קרליץ: באיזה שנים?
דרעי: "כל השנים".
"הטריבונות, באופן אישי. אני המון שנים לא הייתי במירון. בהילולות אולי פעם אחת הייתי. באתי עם אישתי מוקדם לפני ההתארגנות הגדולה. אני לא אוהב דוחק. אני לא אוהב שדוחקים אנשים. הייתי בהלם לא בגלל הבטיחות, הייתי בהלם שהמקום הקדוש הזה, טריבונות זה לא יפה וזה לא מתאים. הסבירו לי שאלכס ויזניצר (מקורבו של שר האוצר ליברמן) עשה זאת כדי לחסוך מקום".
"נאמר לי כי מבחינה בטיחותית - זה בטיחותי. אבל הייתי בהלם שזה לא חוקי. לגבי השאלה שלך ושל האלוף. מבחינת שרים - כשאתה יודע ורואה שיש בעיה ואף אחד לא מטפל - האם חל הכלל שבמקום שאין איש השתדל להיות איש, או שאתה גולם קופץ בראש. לקחו לי את כל הסמכויות וזו לא הסמכות שלי. לאחר מעשה אפשר לומר יש לי דברים בלב, אין דבר שהייתי צריך לעשות ולא עשיתי, אני העברתי מיליוני שקלים לדרכי הגישה למירון, את כל התשתיות העיליות. ואם גברתי תדע מה עברנו כל שבוע על ידי הרס של הקנאים. ונדליזם קנאי. כי הם החליטו שהחלטנו לחלן את המקום ונלחמו בי אבל עשיתי".
השופטת: אתה יודע לתת לנו משהו על חלקות 22?
דרעי: "נפטר אורי זוהר, ברוך דיין האמת, הוא היה ידיד טוב שלי".
דרעי רצה להפסיק את העדות, והשופטת עברה לשאול אותו על מנכ"ל המקומות הקדושים, הרב יוסף שווינגר, "בקשר לחברותא שלך יוסי שווינגר", פתחה השופטת, ודרעי מיהר לתקן: "אני רוצה לתקן, יוסי שווינגר לא היה חברותא שלי, לא למד איתי בישיבת חברון. הוא למד בישיבה מתחרה - ב'עטרת ישראל', וכשהרב פרץ נכנס, הוא הביא אותו. ואז הוא נהיה עוזר שלי."
ינאי: אתה עוד יכול ללמוד איתו....
דרעי: "הוא ברמה הרבה יותר ממני".
השופטת: מה הדינמיקה בין המקומות הקדושים לוועדת החמישה?
דרעי: "הכל מלמעלה. לא התעמקתי אף פעם. לא הייתי שותף לקבלת החלטות. ועדת החמישה מנהלת כל השנה. בהילולה המקומות הקדושים מביאה כסף והמשטרה מנהלת".
השופטת: איך אתה יודע?
"חד משמעית, אנחנו מדינה מאוד קטנה. באפריל 2018, שר הדתות אזולאי. התאשפז להשתלת מח עצם והוא עשה שם פסח ובידוד תקופה. מגיע אפריל וההילולה בתחילת מאי ואין כסף. כל שנה שהגענו להסכמה זה היה חד שנתי. אז כל פעם לריב. יש לנו את סגן שר האוצר ואז עלתה ההצעה שנלך לסיור במירון. אני הולך למועצה אזורית מרום הגליל ואני רואה שנמצא שם רבינוביץ, עודד פלוס, יצחק כהן וקציני משטרה. מיכה טובול. יושבים שם ועושים מצגת כל אחד משבח את השני. כמובן שהרושם החד משמעי שהמשטרה מנהלת וקובעת הכל. אמרתי לכהן, אתה רואה כמה צריך את הכסף. זו התרשמות ישירה שלי שהמשטרה מנהלת את הכל. תחבורה והכל".
השופטת: את המושג מפיק שמעת?
דרעי: "רק אחרי האסון. ועד עכשיו אני לא יודע מי הוא ומה הסמכויות יש לו".
השופטת: אתה יודע ששוינגר לא רצה את התפקיד?
דרעי: "למרכז למקומות קדושים יש תפקיד ארצי. כל השנה אין לו תפקיד ובהילולה המרכז הוא מקבלת את התקציב ועל פי הנחיות המשטרה עושה את הדברים. כך אני מבין עד לרגע זה".
השופטת: היא מקיימת את הוראות המשטרה.
השופטת: ב-2017 כינסת דיון בראשותך לצורך ההערכות להילולה. עם כל הגורמים.
דרעי: "היכן?".
השופטת: זה פרסום מהתקשורת. מציגים בפניך, תוכנית לפריצת דרך חדשה ואומרים לך שיש צפי לגידול. ואתה אמרת שתדאג לתנאים.
דרעי: "אני מאוד ניסיתי וגם גיסתי את קק"ל. אחי שלמה כיהן שם. והתגייסנו לפרוץ דרך גדולה וחדשה דרך היערות. כדי לעשות מילוט לווסת את ההמונים שיכנסו דרך מירון לסספסופה. מול אור הגנוז ובר יוחאי".
השופטת: מהרושם שלי אתה מאוד מעורב.
דרעי: "כמו שחשבתי עם הדיווח העיתונאי נכון. אני שר הפנים, אני יו"ר תנועת שס וכחלק מזה אני עושה את המקבימום כלפי הציבור שלי ובכל דבר שאני יכול לתרום. זה מתחיל עם זה שבאים אלי כל הנוגעים בדבר ומציגים בפני את החוסר התקציבי הגדול שיש בהם לאור ההתפתחויות בהילילה. הם באים אלי כי האוצר שומעים לי. מי שיש לו יותר כוח משיג יותר. ואני לא בורח מזה. מתחילים לדון מה ניתן לעשות במסגרת המשרדים שלי. ואז עולה שאחד הבעיות הם דרכי הגישה ועלה לפרוץ דרך חדשה וגיסתי את קקל שיכנסו לעניין שהם יטפלו בזה. וגם אמרתי שאנחנו נשקיע הרבה כסף להאיר. לא נכנסתי למי מדליק ומי מדליק, מי מפיק וכמה אנשים. אני עוזר לשלוחי עם ישראל לעזור להם. אם לא הייתי עושה את זה הייתי מועל בתפקידי".
השופטת: אתה מגלה ראש גדול ויורד לרזלוציות, השאלה שלי האם עקבת אחר כך האם הדברים שעשיתם נעשו.
דרעי: "למיטב ידיעתי מיננו פרוייקטור לעניין. משרד נגב וגליל שהיה המבצע והמתכלל של דרך צדיקים ואלו מינו את דני סיידה בשביל לעשות. הוא שחקן נשמה".
השופטת: ב-2017 פונה אליך מקלב בעניין הדוכנים במירון, טיפלת בזה?
דרעי: "אני לא זוכר".
השופטת: ב2019 פנה אליך השר לענייני דתות ואמר שהבעיה היא שאין מפיק. פנו אליך בנושא הזה?
דרעי: "אני לא זוכר".
השופטת: הנה המסמך, תרענן את זכרונך.
דרעי: "לא זוכר. אני בטוח שהוא קיבל תשובה."
השופטת: מה אתה יכול לספר על המעורבות שלך בקורונה למירון?
דרעי: "כיוון שעלתה כאן תמיהה מה לשר הפנים ולהילולה במירון. והשאלה היא לגיטימית רק היה חסר לכם מידע. והמידע הוא. בתחילת הקורונה הגל הראשון וכל העולם השתהה. היתה הירתמות טוטלית מוחלטת של ראש הממשלה עם צוות שרים וניהלנו את הקורונה, עם המל"ל ניהלנו הכל ואז כדי לדעת להתמודד. מכתב שמופנה למאיר בן שבת שריכז את כל הטיפול הוא פונה לשר הפנים, האוצר, הבריאות. הנידון סיוע ופתרונות לחרדים ולערבים לעזור להם לתת להם כלים להתמודדות ולעמוד בבידד ובהנחיות החברתיות".
ינאי: דהיינו שיש לך מעמד בנושא?
דרעי: "כן. אני, ראש הממשלה, הבריאות, השר לבטחון פנים, האוצר, היינו אחראים לטפל בהכל. לא היו סמכויות עשינו הכל מול כל הפקידים. אני קבעתי את כל המתווים של לוויות, של קבורות, בריתות, חתונות, תתים, קפסולות. אני סגרתי את מירון כל דבר שאלו אותי, כשאביב כוכבי רצה להכניס צבא לערים חרדיות פנה אלי. איזה כשרות במלוניות. הכל אנחנו מיננו. גייסתי את כל משרד הפנים. כל המשרד התגייס. זו אחת התקופות הכי קשות. שתבינו שאנחנו מתמודדים, בתחילה הכל סגור. מעגל החיים היהודי היה לגמרי סגור. בהלוויה של הרב בקשי דורון היו רק 20 איש. כשהיה צריך להחמיר לקחנו אחריות עד הסוף ומכאן מתחיל הסיפור של ההילולה. בלי חיסונים באמצע הגל הגדול הזה".
"אני האיש שמבין הכי טוב בכל נושא הקורונה, למדתי באופן אישי ונהייתי מומחה למחלה והם ידעו שאומנם אני דואג לצרכים של המעגל היהודי אבל אני מסתכל באחריות כוללת והם התייחסו אלי בכבוד גדול".
"היו בחירות בסוף מרץ. ואז אנחנו בממשלת מעבר. ממשלה שקשה לה לתפקד. ולא בטוח אם עוד בחירות. כפי שאמרתי מבחינה כללית. אנחנו אחרי גל שלישי די קשה שדעך בתחילת פברואר ומבצע חיסונים שחיסן את רוב האוכלוסיה ובעיקר המבוגרת. אותה תקופה מקדם ההדבקה צונח. זה מבחינת הקורונה. באותה תקופה כל המדינה כמעט מתפקדת. פארקים, אצטדיונים, קניונים חופי ים, בתי ספר, כנסת, הכל. אני מוסיף עוד משהו כולם בהר הבית נכנסים בשעה אחת בהר הבית מאה אלף איש. והווקף היה ממושמע כשצריך שנה לפני, סגר את הר הבית. ביקש שבהר הבית יהיה 10 איש. אם מדינת ישראל חשבה שהכינוס מסוכן, היו מתמודדים."
השופטת: האם לאורך כל הדרך היית בעד מתווה של הר פתוח או שחל שינוי בנושא?
דרעי: בתחילת אפריל אני מקבל חוסר ידיעה מוחלט מה הולך לקרוא. יש עדיין תקנות ומי שמנהל זה משרדי ממשלה. הם פונים לבריאות ולא מקבלים תתשובות. לא החלטנו לא גיבשנו. אני הייתי בעל המעמד שיכול להזיז את הגורמים הבכירים. הציע לי ישראל אוזן שכדאי לעשות ישיבת התנעה כדי לראות מה עושים. לא ידענו עמדות ברורות של המשרדים. נתתי את הסכמתי והיתה פגישה אצלי במשרד.
השופטת: דעתך הייתה עקבית? אני שואלת כי העיד רוני נומה ומדבריו בהתחלה לא רצית הר פתוח ורק מאוחר יותר התגבש הר פתוח
דרעי: "הוא מדייק. אני התחלתי עם הסיפור הזה עם רצון שתהיה הילולה רבת משתתפים אבל לנסות ולראות למרות הסיכון של הקורונה - שזה היה דיון על הקורונה - אף אחד לא העלה את הנושא של הצפיפות ובטיחות בעניין של בטיחות החוגגים מצד בטיחות. הכל דובר על הקורונה. מה ששכנע אותי היה מה שנחמן אש שהסכים שצריך הילולה אבל שיקחו אחריות על מספרים מוגדרים. ראיתי שאנחנו לא מתקדמים וביקשתי ממנו לשבת עם גורמי המקצוע. אמרתי לו עד יום שישי".
"הציבור החרדי היה בטראומה גדולה מאומן. כל לילה היו לי הפגנות מתחת הבית שהמשפחה שלהם תקועה ואחר כך בלגן על שושן פורים שלא נתנו לעלות לירושלים. ופרסמו שדרעי מחליט לסגור את מירון".
כזכור, ביום שלישי השבוע מסרו עדות בפני הוועדה שניים שהיו אמונים על פעולות המשטרה בהר מירון בשנים שחלפו: השר לביטחון הפנים לשעבר אמיר אוחנה, שכיהן גם הוא בתפקיד בשעת האסון, וכן השר לביטחון הפנים לשעבר גלעד ארדן, כיום שגריר ישראל באו"ם.
עוד קודם לכן העידו בפני הוועדה אישים רבים הקשורים, בדרכים ישירות ועקיפות, לאסון - בשעה שאירע או באשר להתנהלות בציון הרשב"י קודם לכן - בהם מפכ"ל המשטרה רב ניצב קובי שבתאי, מפקד מחוז צפון במשטרה ניצב שמעון לביא, שר הפנים לשעבר אלי ישי, השר לשירותי דת לשעבר הרב יעקב אביטן ואחרים.