מלב התופת באוקראינה

הנער החרדי בן ה-19 שנפצע במלחמה באוקראינה משחזר את רגעי האימה

הוא יצא מהבית לכמה דקות, כדי להכין אוכל, ורסיס של פצצת מרגמה פגע בו. "לא ידענו מה לעשות", שחזר • סיפורו של הצעיר בן ה-19 שהגיע לפני שבועיים לארץ מאוקראינה (עולם)

|
3
| כיכר השבת |
דוד בצלאל שישלוב (צילום: באדיבות המצלם)

העיר מריופול בדרום מזרח אוקראינה הפכה לזירת קרב אכזרית ונטולת רחמים. לא מעט מיהודי העיר לא שרדו את התופת. חלקם מתו במיתות משונות, כמה מהם נקברו חפוזות בחצר בתיהם. אחת מהם ניצולת שואה שנקברה בידי בתה בצעד שטלטל ועורר הדים ברחבי העולם היהודי.

בשבועות האחרונים הפעיל הרב מנחם מענדל כהן, שליח חב"ד בעיר, הנמצא בישראל, מערך מסועף של חילוצים מסוכנים ונועזים. מאות מיהודי העיר חולצו, האחד אחרי השני, במבצעים דרמטיים רבים.

אחד מהניצולים, דוד בצלאל שישלוב בן ה-19, אף נפצע במלחמה. הוא הגיע לארץ לפני כשבועיים עם משפחתו ושחזר את רגעי האימה בשיחה עם הסופר מענדי קורטס, שפורסמה במגזין 'כפר חב"ד'.

“לא הצלחתי לזוז”, הוא סיפר ל'כפר חב"ד'. “חטפתי פגיעה לא קלה בחוט השדרה. כמעט כל תנוחה שעשיתי הייתה לא נוחה. לא יכולתי לשבת נוח או להזיז את היד בצורה נוחה". שישלוב נפצע מרסיס פצצת מרגמה, בעת שיצא חפוזות מביתו בשביל להכין אוכל.

“לא ידענו מה לשעות", סיפר. "חשבנו על דרך להגיע לבית הרפואה. בסופו של דבר הצלחנו להגיע. קשה לקרוא למקום שהגענו אליו ‘מרכז רפואי’. במקום לא היה חשמל או אמצעים שונים. היו בו הרבה אנשים, הרבה דם, הרבה חיילים צועדים. ניסו שם להוציא את הרסס מגבי, ללא הרדמה, אך לא הצליחו. בסופו של דבר נתנו לי אנטיביוטיקה אבל עדיין הרגשתי רע. לא יכולתי לעשות כלום. אימא שלי עזרה לי בכל פעולה ופעולה”.

משפחת שישלוב התפצלה לשתיים. דוד בצלאל נותר עם אמו, ואילו האח הקטן נותר עם הסב והסבתא במקום אחר בעיר. “לא יכולנו להגיע אליהם”, מספר דוד בצלאל, “בגלל ההפגזות הרבות בעיר. אימא שלי הייתה בהתלבטות מה לעשות, האם לנסוע איתי לעיר אחרת שבה אוכל לקבל טיפול או לנסות להגיע גם אל הבן השני שלה שנותר בעיר. בשבילי היה יותר קל לצאת אחרי הפציעה, כי יציאה של חולים אפשרו החיילים במקום".

יומיים אחרי פסח, שאותו חגגו בבית המלון בתל אביב, פגשה המשפחה לראשונה בארץ הקודש ברב כהן, שדאג לחילוצם. “פגשנו את האיש שהציל אותנו”, שחזר ישראל דוד ל'כפר חב"ד'. “הדבר היחיד שרציתי לעשות אז היה לחבק אותו, ולעזור לו בפעולותיו. יש עוד אנשים שנותרו מאחורה. הרי הייתי שם, אני יודע מה קורה שם, ויודע עד כמה העזרה נצרכת ועד כמה ניתן להשפיע מבחוץ”.

שישלוב עדיין מתאושש מפציעתו. “אני צריך שיקום ופיזיותרפיה, ועושה את זה בארץ”. הוא אופטימי לגבי ההסתדרות שלו ושל בני משפחתו בהמשך. “כעת אנחנו בינתיים בבית המלון בתל אביב. דבר ראשון אנו דואגים לדברים הבסיסיים, למצוא בית ספר מתאים לאח שלי ובית חולים בשבילי. בהמשך נראה בדיוק בשביל השלב היותר רחוק. העיקר שניצלנו”.

הרב מנחם מענדל כהן, שהפעיל מרחוק את מערך החילוץ אומר: "הקהילה הסורית בברוקלין מימנה את מסע החילוץ, הטיפול הרפואי והנסיעה לארץ של דוד בצלאל ובני משפחתו. מתחילת המלחמה ועד היום אנשי הקהילה תורמים מכספם ומזמין למען הצלת יהודי אוקראינה, ומגיעה להם תודה גדולה על כך".

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

3 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

3
נראה שואה .שואת אוקרינה
2
מבהיל ביותר חבל שלא הצליחו לעזוב לפני
1
ולמה ממשלת ישראל מחכה עוד ואינה דואגת להציל מיד את כל יתר היהודים מתוך שטחי האש?!! 66 ימים לא הספיקו לממשלה שלנו לתת הוראה ולשלוח לשם כוחות חילוץ והצלה? ולמה ממשלת ישראל אינה פועלת עכשיו, להוציא מיד את היהודים המסכנים משם ולהעבירם מחוץ לגבול אוקראינה למקומות בטוחים?! למה ממשלת ישראל ממשיכה עדיין לה
תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות