הסגולה הראשונה: "יש סגולה מיוחדת מאוד לברך את הבנים והבנות בליל הסדר כשחוזרים מבית הכנסת, יש מעלה מיוחדת יותר מכל ליל שבת".
הסגולה השניה: "סגולה מאוד חשובה שכבר הובאה בראשונים ובאחרונים - כל מאמץ שאדם יצטרך לעשות כדי לקיים את מצוות ליל הסדר, הן האכילה והן השתייה, כל מאמץ, שידע - הוא חוסך מעצמו מאמץ לקחת תרופות וסממנים רעים חס ושלום".
הסגולה השלישית: "יש לנו כוונה מיוחדת באכילת המרור, כשאנחנו אוכלים את המרור - על פי הפשט מכוונים שהאכילה היא לזכר "וימררו את חייהם בעבודה קשה" ולכן לא אוכלים את המרור בהסבה. יש עוד כוונה חשובה, יש בה גם סגולה חשובה: 'מרור', על פי הקבלה בגימטריה 'מוות', כשאנחנו לועסים את המרור ובולעים אותו, אנחנו מכוונים למתק ולבטל את המוות, ואז נזכה לחיים טובים ולשלום ויתבטלו כל הגזירות והדינים הקשים".
הסגולה הרביעית: "בסיום אכילת האפיקומן, יש לשמור חתיכה קטנה מהאפיקומן, לעטוף אותה בשקית ולשמור אותה על האדם עצמו או בבית, וזה סגולה מיוחדת לשמירה ולעוד דברים טובים".
הסגולה החמישית: "כל מצוות ליל הסדר - יש בהם אוכל רפואה".
הסגולה השישית: "סגולה מעניינת לזיווג לאדם שמתעכב הזיווג שלו, ניקח את הזרוע שהיה בקערה בליל הסדר, נשים אותו בשקית, ונשים אותו בכיס הימני של זה שמעוכב בזיווג, כשהוא לא מודע לדבר הזה - וכשהוא יבוא ללבוש את החליפה ויגלה שיש לו זרוע בכיס הימני, זה סגולה למהר את הזיווג שלו".
הסגולה השביעית: "סגולה שכתבו עליה המקובלים, במוצאי יום טוב ראשון של פסח, מתחילים לספור את העומר, תיקחו כפית מלח מהבית, שימו בשקית מזון, תסגרו אותה. לפני שמתחילים את ספירת העומר תחזיקו את המלח ביד ותאמרו: 'מלח זה מיוחד לפלוני בן פלוני (תאמרו את השם שלכם) ויהי רצון מלפני אלוהי אבותינו שבשמים שמי שמחזיק את זה המלח יישמר מכל צרה וצוקה ומעין הרע ומכל דבר קשה', וכך תשמרו אוות שלא יפול וכדומה וזו סגולה בדוקה לשמירה".