בהספד המרגש אותו נשא הגאון רבי יצחק זילברשטיין, על גיסו מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, הובא על נס החגב המבהיל והמדהים לו זכה שר התורה זצוק"ל.
כמסופר, בתקופה שכתב שה"ת את ספרו "קרני חגבים" והתעמק בסימני החגב והיה לו ספק מסוים על החגב. תוך כדי הספק נכנס חגב לחדרו והתיישב על הקיר, ולא זז עד שר' חיים סיים לבדוק אותו, מה שגרם לשה"ת להבין את הסוגיה אליבה דהלכתא.
הגר"י זילברשטיין בהספדו העיד שכאשר סיפרו את הסיפור למרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, הוא הזדעזע ואמר שסיפור כזה מתאים רק לתקופת "הראשונים", והתפעל מגודל הסיפור.
ברור שהגר"ח בענוותנותו הרבה לא כתב והזכיר נס זה בספרו. אולם מעניין ביותר האם מרן זי"ע כתב על ספק כל שהוא שהתעורר באמצע כתיבת הספר, שנפשט רק על ידי ראית חגב בעיניו.
אחד מתלמידי החכמים בדורנו הסתקרן בהנ"ל, והלך ולמד בעיון את הקונטרס 'קרני חגבים', אולם הוא לא מצא רמז לספק שנפשט בעקבות התגלות החגב לעיני הגר"ח קנייבסקי.
התלמיד חכם הנ"ל סיפר זאת לרב רפאל ברלזון שפרסם את הנ"ל במוסף שבת קודש של עיתון 'יתד נאמן' (28 תשפ"ב), וביקש את עזרת הציבור שמי שיודע את התשובה, באיזה ספק הסתפק הגר"ח קנייבסקי לפני יותר מחמישים שנים כשכתב את קונטרס 'קרני חגבים', שיודיע לו, והוא ישמח להביאה בפני הלומדים.
נצטרף אנו במדור הלמדני 'היסטוריה ואקטואליה' באתר 'כיכר השבת' לדבריו, ומי שיודע מבין הת"ח הגולשים דפה, את ספקו של מרן זי"ע, שישלח לנו, ונשמח לפרסמו בפני ציבור הגולשים הת"ח.
• • •
באותו גיליון במוסף שבת קודש של 'יתד', אחד הכותבים הפופולריים הרב ב. חמד (שבאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה האינטרנטית 'ויקפדיה' נטען שמדובר בחוקר התורני הג"ר ישראל דענדעראוויטש) במאמרו "תְּ֝רוֹמַ֗מְנָה קַֽרְנ֥וֹת צַדִּֽיק" טען שהגר"ח במהלך חיבורו את קונטרס 'קרני חגבים' נעזר במידעים שונים מתוך ספרי טבע, והוא מצטט: "העידו לי בשם ספרי הטבע", וכן "שאלתי לבעלי הטבע" וכדומה.
הרב ב. חמד במאמרו סבור ש"ספרי טבע" לא היו למראה עיניו של הגר"ח קנחיבסקי אלא שהעידו בפניו וסיפרו לו את אשר נאמר שם.
ברם, דעה של הרב ב. חמד נסתרת מדבריו של הרה"ח זאב וואלף זיכערמאן בספרו 'אוצר פלאות התורה' (ויקרא עמ' שמ) שם כתב שהביאו לגר"ח מאמרים מהאוניברסיטה לצורך הבנה בסוגיית 'קרני חגבים', וכך דבריו: "פעם כשחיבר הגאון שליט"א את קונטרס קרני חגבים' על עניני אכילת חגבים [...] לא הבין איך נראים סימני כשרות החגב, ולא היה יכול לגמור את הספר, כי גם אחרי שהביאו לו תמונות ומאמרים מהאוניברסיטה בענין זה, עדיין לא הבין את הסימנים כהוגן".
סופו של המעשה כמפורסם שהגיע חגב מהחלון וכו'.
בעל 'אוצר פלאות התורה' כתב שהראה לו שר התורה זי"ע שמעשה דומה היה כבר עם רבותינו זי"ע, כפי שכתוב ב'הגהות מימוניות' שכשהיה עוסק הר"י בסימוני טהרה של עוף קוד"ן בא אצלו כדי שיוכל לראותו ולברר את הלכתו.
יש לציין שניסים מבהילים אלו אירעו רק אצל בודדים מגדולי ישראל, שאחד מהם הוא הגה"צ רבי יצחק גוויטע כפי שהובא בספרו 'שדה יצחק' ליוורנו תר"ז.
באותו מאמר במוסף שב"ק של 'יתד' ציטט הרב ב. חמד את ספר 'מאיר עוז' לגר"מ ערבה הכהן בו הגר"ח קניבסקי הכחיש (!) את מעשה החגב, והגר"ח ביאר והסביר לגר"מ ערבה הכהן שמי שסיפר ופרסם זאת הוא התבלבל בין רבנו חיים מבעלי התוספות, לבין רבי חיים קנייבסקי.
המדובר כפי שכתבנו למעלה את שהובא בספר 'הגהות מימוניות' על העוף שהגיע לישיבתו של הר"י, ועל כך הובא בשם רבנו חיים מבעלי התוספות שהעוף כשר, ולכך הבלבול בין רבי חיים קנייבסקי לרבנו חיים מבעלי התוספות.
ברם, בספר הנ"ל 'מאיר עוז' הובא שהרבנית בת שבע ע"ה שמעה את הכחשה זו של בעלה הגר"ח זצוק"ל ואמרה והעידה לכותב הגר"מ ערבה הכהן שהיא זוכרת את סיפור זה והיא מעידה עליו. אכן בסוף ימיו הגר"ח אישר בעצמו את נס מופלא זה, כמפורסם בסרטונים הרבים שהופצו ברחבי הרשת.
המעניין שדעה זו שהגר"ח בתחילה הכחיש מעשה זה, הובא גם בספר 'אוצר פלאות התורה' (ויקרא עמ' שמ) ששאל המחבר הרה"ח זאב וואלף זיכערמאן את שר התורה זצוק"ל אודות הסיפור, וענה הגר"ח : "אינני זוכר את כל המעשיות". רק לאחר פטירת רעייתו ע"ה הלך המחבר לגר"ח לנחמו וסיפר לו את הסיפור ואישר לו הגר"ח שכן היה, ובעל שמעו הסיפור זלגו עיניו דמעות.
מבהיל ביותר התגובה של הגה"צ רבי מנדל אטיק תלמיד החזון איש כששמע על נס החגבים הפטיר ואמר: "זה אמת, וזה מופת. אבל מופת יותר גדול זה "דרך אמונה"! ודפח"ח.
(מסופר גם על הגר"ח גרינמן שכשהביאו לפניו את 'דרך אמונה' התפעל ביותר מהחריפות הלמדנית של הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל).
נסיים באזהרה חמורה כפי שהובא בספרים רבים וציטט זאת הגאון רבי יצחק זילברשטין פעמים רבות על אברך ששמע בזמנו אודות מעשה מופלא זה, ואותו אברך קל דעת לעג על המעשה הנ"ל, "ולפתע התמלא ביתו חגבים שצצו מכל פינה ולא ידע איך לסלקם. הציעו לו לילך למרן הגרח"ק ולבקש מחילה. הוא אכן נסע וביקש מחילה והחגבים סרו כלעומת שבאו" (כך הובא בסיום המאמר ביתד נאמן פרי עטו של הרב ב חמד מתוך ספר 'אבוא ביתך' עמ' לד).
•
לקריאה נוספת:
- 'אוצר פלאות התורה' ויקרא.
- 'שדה יצחק' לגה"צ יצחק גואטה ליוורנו תר"ז, שהגיב לו ב'ויסתבל החגב' לר' אהרן לוצאטו תר"ח.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com