כך מפענחים את כתביו של הרוגו'צובער

הקדמה – הגאון ואני

הגאון היה רבה של העיר דווינסק וחיבר את הספר "צפנת פענח". היה בקי בכל חדרי תורה ובעל זיכרון פנומנלי.

בהגיעו לגיל המצוות הביא אותו אביו ללמוד אצל רבה של סלוצק רבי יוסף דב סולובייצ'יק. בגיל 18 בלבד הוא התחתן ולאחר כמה שנים נפטרה אשתו. בהמשך, לבקשת חותנו, הוא התחתן עם אחותה.

בשנת ה'תרמ"ט מונה הרוגצ'ובר על ידי האדמו"ר מקאפוסט, רבי שלמה זלמן שניאורסון, לרב עדת חסידי חב"ד-קאפוסט בדווינסק. במלחמת העולם הראשונה עבר לפטרבורג, ואחר כך שב לדווינסק.

בשנת ה'תרצ"ו, עקב מחלת כליות קשה, נסע לווינה לעשות ניתוח אך שם נפטר והוא בשבעים ושמונה. תאריך פטירתו, כאמור: י"א אדר.

עובדות וסיפורים

ישיבת רבי יצחק אלחנן בארצות הברית לקחה על עצמה להדפיס את כתביו ועד כה יצאו עשרות ספרים עם ביאורים שלו על הגמרא. סבי היה חלק מהצוות שלקח על עצמו לפענח את כל כתביו על הש"ס.

הנה כמה עובדות וסיפורים שסיפר סבי במהלך השנים ובריאיון:

כשנה לפני פטירתו, כאמור, חלה מאוד והוסיפו לו את השם "בן ציון".

תמיד לומד

מסופר על הגאון הרוגצ'ובר שהיה עוסק בתורה גם בזמנים בהם אסור על פי ההלכה ללמוד, כגון בשבעה או בתשעה באב. כשהעירו לו על כך אמר שאין לו ספק שהוא עתיד להיענש על כך משמים, אבל הוא מוכן להיענש על שקידתו בתורה...

גרסה אחרת טוענת שהוא הביא טענה מהירושלמי שם כתוב: "אם היה להוט אחר התורה, מותר", מאחר שלמי שקשה בלי לימוד תורה הרי זה נחשב כצורך קיומי וממילא מותר אף באבל.

לא מסתפר

כאשר היה אצל אדמו"ר הצמח צדק מחב"ד הורה לו הרבי ללמוד מסכת נזיר. הוא הבין שעליו לנהוג בנזירות ואכן כך נהג כל חייו. (אם כי בעניינים מסוימים לא נהג בנזירות, כגון שהיה אוכל ענבים).

הרגצ'ובר לא הסתפר, ויש לכך כמה הסברים: שמועה אחת אומרת כי הוא ראה בתספורת בזבוז זמן וביטול תורה, שמועה שניה, מבוססת יותר אומרת כי הוא היה נזיר ולנזיר הרי אסור להסתפר. עוד שמועה, קצת מופרזת, היא שבשל מחלת עור שהייתה בראשו הוא לא יכול היה להסתפר.

סבא טוען כי מרוב הגאונות שלו – כל פעם שהיו באים לחתוך לו סערה מהראש זה הכאיב לו בגשמיות ולכן הוא מעולם לא הסתפר.

זמן ללימוד שפה

פעם, שהוא הלך עם ביתו ברחוב, הם ראו שלט הכתוב בשפה זרה. הוא אמר לביתו שהוא יכול ללמוד כל שפה בשמונה שעות!

עוד סיפורים שקיבלתי מסבא במהלך השנים שלא כל כך ידועים בציבור:

ר"ת מעניינים

פעם נכנס הרגצ'ובר לאדמו"ר מקאפוסט ועמד שם על השולחן גביע מכסף עליו היה חרוט: "שפושמ"נ". שאל הרגצ'ובר את האדמו"ר מה זה, ענה לו האדמו"ר, אם תוריד קצת מהביטויים החריפים לאנשים, אגלה לך.

לאחר כמה ימים חזר אליו הרגצ'ובר ואמר לאדמו"ר שהוא עשה את מבוקשו, ואז בעל ה'מגן אבות' גילה את לו את הראשי תיבות: 'שמר פיו ולשונו שומר מצרת נפשו' (משלי כא, כג).

לא יוצאים ידי חובה

קבלו חידוד קטן של הרגצ'ובר הקשור לחג הפורים שזה עתה חלף:

מדוע הקהל אינו יוצא ידי חובה בשעה שהבעל קורא מקריא את כל עשרת בני המן בנשימה אחת, מדוע הם צריכים להגיד את זה בעצמם?

ועונה הרגצ'ובר שאת קריאת המגילה אפשר לצאת ידי חובת הבעל קורא אבל לקיים את ה'נשימה אחת' אי אפשר לצאת ידי חובה ולכן כל אחד צריך לעשות את זה בעצמו.

הרוגוצ'ובר וחב"ד

הרגצ'ובר בנם של ר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה תלמיד חכם וחסיד חב"ד ואימו הייתה הנכדה של ר' גרשון – מראשוני חסידי אדמו"ר הזקן, בעל התניא, ברוגוצ'וב.

בילדותו לקחו אביו לאדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש שבירכו שיהיה למדן, תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' יהודה לייב שניאורסון - שלימים היה האדמו"ר הראשון מקאפוסט - מניח עליו את ידיו.

בשנת תרע"ז ביקר אדמו"ר הרש"ב בלנינגרד ומצב רוחו היה מרומם. כששאלו אותו על כך ענה: "היום קיבלתי ברכה מהגאון הרוגאצ'ובי שאמר לי: 'אני מברך אתכם בכוח התורה שלי, שתהיה לכם הצלחה בכל ענייניכם'".

הנה סיפור קטן שממחיש את הקשר ההדוק בין הרבנים: בסמוך לרגוצו'בר בדווינסק התגורר זוג שלא היה להם ילדים במשך עשר שנים מחתונתם. הם נכנסו לשאול אותו האם להתגרש, כפי שמורה ההלכה. הגאון הפנה אותם לאדמו"ר הרש"ב, שאמר להם שלא יתגרשו ו"משנה מקום משנה מזל" ושיעברו לגור באמריקה ונתן להם ברכה שיזכו שם לילדים ולאריכות ימים.

גם עם אדמו"ר הריי"צ היה לגאון קשרי ידידות והערצה הדדיים.

לדוגמה, כאשר חלה אדמו"ר הריי"צ במחלת הטיפוס, הוא ביקש שישלחו בקשת רפואה ("פדיון נפש") אל הגאון. הרגצ'ובר השיב לו במכתב הפותח במילים: "נשיא בישראל, אלוף ביהודה גזע תרשישים" ובירך אותו לרפואה.

כשחלה הגאון כתב אליו אדמו"ר הריי"צ שהוא בצער ממצב בריאותו וכל חסידי חב"ד מתפללים לרפואתו. הוא בירך אותו ברפואה שלמה וביקשו שיעדכן בבשורות הטובות.

עם הרבי מליובאוויטש

מספרים כי קשריו של הרבי עם הרוגוצ'ובר התחיל כבר שהרבי היה בגיל שש עשרה.

כשהרבי היה כבן עשרים שנה (בשנת תרפ"ב) ביקר הרבי רבות אצל הגאון והם שוחחו בדברי תורה עמוקים. בהמשך הרבי קיבל מהגאון הסמכה לרבנות.

ר' משה כשר שעסק רבות בההדרת כתבי הגאון - התבטא בפני סבא שלי ש"הרבי הוא המבין הגדול ביותר והמפרסם הגדול ביותר של תורת הרוגאצ'ובי".

ראיון עם סבא

הגענו לחלק המעניין ביותר בכתבה. התיישבתי לראיון עם סבא בביתו.

מתי התחלת להתעסק בכתבי הרוגצ'ובר?

"התחלתי להיות קשור עם תורתו בשנת תשכ"ז כשאבי קנה לי את הספר 'צפנת פענח' על התורה, נמשכתי לזה. ביל 12 כתבתי כל מיני תקצירים על הגמרא וכבר אז הרגשתי שיש לי חוש לכתוב.

עבודות כתיבה ראשונות שעשיתי, כגון עריכה והגהות, היו בסמוך לבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש בניו יורק בשנת תשל"א. מישהו מכפר חב"ד ראה בעיתון 'המודיע' הודעה מטעם מכון 'תורה שלימה' של הרב כשר שהם מחפשים עובד למכון. באתי לריאיון עבודה עם כמה דברי תורה שכתבתי על הרוגוצובר והראיתי אותם לר' משה כשר. כתביי מצאו חן בעיניו מאוד, בפרט שהוא חיפש אברך חסידי ועוד כשמדובר בליובאוויטשער, אז בכלל...

"פרט מעניין שהוא שרבני המכון הגיעו להתברך אצל הרבי בשנת תשי"ב והרבי מאוד התעניין על מכון תורה שלימה.

"עבודתי הייתה לפענח את הכתב של הגאון והיה קושי רב לקרוא את זה".

תשע שנים עבד סבא במכון, משנת תש"מ עד תשמ"ט. מנהל המכון הרב מנחם מענדל כשר נפטר ובנו ר' משה נפטר אף הוא חצי שנה אחריו. גם החתן שלו הרב גרינבוים, מנהל סוכנות 'גוינט' מירושלים נפטר. כיוון שתוך שנתיים כל ההנהלה הבכירה נפטרה, המכון נסגר.

סבא, אתה הראשון שהנגשת את הגאון הרוגוצובר לקהל הרחב?

"יותר מזה, הבת של הרוגוצובר הוציאה מיקרופילם של הגאון מעיר הולדתו ואישה שהייתה קושרה אליהם שמרה אצלה בבית ארגז מלא והיא לא ידעה מה לעשות איתם. כשראתה אותי אמרה לי 'קח את זה, תביא למכון לפיענוח'.

"היו שם כשבעת אלפים מיקרופילם אותם הכנסתי באופן מסודר באלבום בולים וזה היה מונח במכון 'תורה שלימה'. אחרי שהמכון נסגר רבנים לקחו את זה והכניסו בכספת, מכיוון שאין לגאון יורשים.

"הרבנים החליטו שמי שרוצה לקחת מסכת מהאלבומים, הם נותנים אותם בהפקה ואחר כך יש להחזירם לרבנים.

"פרט מעניין הוא שלגאון יש נכדים שבאו וטענו שהם רוצים את המיקרופילם ומי שירצה להשתמש בהם עליו לשלם להם. הרבנים עמדו בתוקף שעל תורתו של הגאון אין יורשים והתקיים דין תורה בין הנכדים לרבנים. הדיינים טענו אין יורשים ופסקו שהנכדים לא יקבלו גרוש.

"בספרייה הלאומית יש מחלקת כתב יד ושם יש להם מכונת צילום של כתב יד ברמה עולמית. מדובר במכונה ענקית שמפענחת כתב יד ברמה גבוהה ששווה מיליוני דולרים. ייזכר לטוב הרב מיהושוע מונדשיין שעבד שם ונתן לי להיכנס ולהשתמש במכונה.

"המכונה עובדת כך: אתה מכניס עמוד והיא מוציאה צילומים משובחים. את הצילומים הייתי קורא ומפענח את הכתב של הגאון בקלות יותר.

איזה ספרים הוצאת על הגאון?

"הספר הראשון שהוצאתי בעידודו של הרב כשר נקרא "שיטת לימוד של הרוגובצ'ובי ז"ל. אותו חילקתי בצורה הבאה: הנושא עליו מדבר הגאון, דמיון והשוואה לנושאים אחרים בש"ס, ההגדרה והסעיפים בנושא. ככה עשיתי שבעים דוגמאות מהש"ס.

"בהמשך עשיתי את הספר "רזין דאורייתא". הרי הרבי מליובאוויטש מביא הרבה פעמים את הגאון, אז הבאתי מאתים קטעים של הגאון שהרבי מביא אותם בשיחות שלו. יש עוד עשרות מקומות שהרבי מזכיר את הגאון כמובן, אבל זה תמצית קטנה.

"בשנת תשס"ב הוצאתי הגדה של פסח של הגאון. לקחתי את מה'צפנת פענח' דברים שמתאימים להגדה, הוספתי אותם למקומות המתאימים בהגדה וביארתי אותם בשפה פשוטה לטובת הכלל.

"ספר נוסף הינו שאלות ותשובות של ר' יחיאל גוטווירט בו הוא מתכתב עם הגאון. ר' יחיאל שלח לגאון שאלות והוא ענה לו בארבעים וחמש תשובות. אני פענחתי את זה וכך נוצרו להם שני כרכים עם אלף עמודים!

בשנים האחרונות עובד סבא במכון "אורות התשובה" של הרב דניאל ביטון ובימים אלו הוא עובד על הצפנת פענח העוסק בש"ס ירושלמי שעתיד לראות אור בקרוב.

הרבי מליובאוויטש הרי ידע שאתה מתעסק בתורתו של הגאון, מה אמר לך הרבי על הרוגצ'ובר?

"בח"י אלול, בשנת תשמ"ח, באתי לקבל ברכה מהרבי כשעברתי בדולרים בתוך בית של הרבי. המזכיר של הרבי, הרב גרונר אמר לרבי 'זה טננבוים מתורה שלימה'. הרבי אמר לי באלו המילים בערך: 'אני לא יודע עד כמה יודעים שהרוגוצ'ובר היה זריז גם בכתיבה, גם בלימוד ואפילו באכילה, אז צריכים להוציא את הספר מהר". הרבי התכוון להכין ספר על מסכת ברכות כי הכתב יד היה אצלו".

"כשחזרתי לארץ התחלתי לזרז את זה ובדיוק אז נפטר הרב כשר וכאמור, לאחריו גם החתן וזה התעכב עד שהרב ביטון לקח את זה בשנת תשע"ד. רואים שהרבי ידע מה הוא מדבר. אני מצדי עשיתי ככל יכולתי והלוואי והיינו מספיקים את זה כבר אז.

סבא, איך אתה המצליח לפענח את הכתבים של הגאון? אני שואל את השאלה המסקרנת מכולם.

"ראשית, צריך בזה חוש ועם התמדה גדולה נכנסים לזה ומצליחים שלב אחרי שלב לפענח את הכתבים. גם המכונות המשוכללות עזרו לי קצת".

זה קשה?

"זה מעייף את העיניים והראש. זה עבודה מאוד מאומצת. אבל בהתמדה רבה – נכנסים לזה".

איך עובדת המלאכה עצמה?

"קודם אני מפענח את הכתב, אחר כך אני מעתיק את הדף בש"ס שעוסק בנושא ואז אני מוצא לאיזה קטע זה קשור. זה ממש מה שנקרא 'עבודת נמלים'. בהמשך אני צריך לפענח את כל 'המראי מקומות' ואחר כך לחבר את הכל יחד ולתת הסבר מה כתב הגאון.

מה אתה עושה אחרי הפיענוח עם החומר?

"עד העימוד אני עושה הכל. מפענח, מסביר, ומביא את זה למכון מוקלד ומוגה, משם הם מכינים את החומר לדפוס".

כמה מתורתו של הגאון יצא עד היום ואיפה אוחזים בכתבים, כמה עוד נשאר?

"עד היום יצאו למעלה משבע כרכים של מסכתות בבבלי וגם על החומש, המגמה לגמור את כל הש"ס. ובאשר לכמה שעוד נשאר התשובה היא שאתה יכול להרחיב בדבריו אין סוף.."

לו היית פוגש את הרוגוצ'ובר מה היית שואל אותו או מדבר אתו?

סבא מפתיע: "הייתי מתבייש".

כשאני בכל זאת לוחץ על סבא לשמוע ממנו מה הוא היה רוצה לדבר עם הגאון עונה סבא כי היה חפץ שירחיב לו על כתביו כי בהרבה מקומות סבא נשאר ב"צריך עיון".

מה התכניות לעתיד?

"יש ספר שעומד לצאת בקרוב. הספר ייקרא 'זיכרון יהושוע' על שם הרב יהושע נמיוטין שהיה ידיד נפש של הרוגוצו'בר וקיבל ממנו סמיכה. רוב הספר הינו 28 תשובות שהגאון כתב לו ועוד מאות חידושים שלו וזה רק חלק א'.

"יש תכנית די קרובה לדפוס של 'פניני צפנת פענח' על התורה מעובד. ליקוט מכל ה'צפנת פענח' המודפס מתאים לחומש. יש גם רעיונות לספר על סוגיות מכל הש"ס, רק שצריך מי שיממן את זה".

נהניתם מהכתבה, מצאתם טעות? רוצים להחמיא, להאיר או להעיר? כתבו כאן בתגובות או ישירות למייל: ari@kikar.co.il - אני קורא על תגובה בעיון.