סיפורים לאין מספור הסתובבו בעולם על 'מופתים' מביתו של מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, וכל מי שהסתובב בביתו טען בנחרצות, כי סיפורים על רוח הקודש מסתובבים אצל מרן דבר יום ביומו. 'כיכר השבת', בפרויקט מיוחד על מיטב המופתים שהוכחו כנכונים, כשעל חלקם אף קיים תיעוד.
אלווה לך פרוטה - ולא תשלם לגוי
לפני כ-7 שנים, הגיע מגדל האתרוגים הנודע הרב משה ניימן לביתו של הגר"ח וביקש ממנו ברכה בשל הליך משפטי שהתנהל מולו.
אחד מהעובדים הנוכרים בבית האריזה של 'אוצר בית דין' נפל בפיר המעלית ונפצע, למרות שהרב ניימן לא היה אשם בפציעתו - העובד הגיש תביעה כנגד 'אוצר בית דין' והרבה ניימן' בסכום גבוה במיוחד.
בית המשפט החליט להרשיע את הרב ניימן, והשופט הציע לצדדים להגיע לפשרה, אולם הרב ניימן טען לגר"ח כי הוא לא אשם ואף אין באפשרותו לעמוד בסכום הפשרה אותו הציע השופט בשל גובה הסכום.
"אני יכול להלוות לך פרוטה" הציע הגר"ח, אך מקורבו של הגר"ח הרב אפשטיין אמר לרב כי "אם ייצא רק עם פרוטה זה בסדר, הבעיה שתובעים אותו והוא לא אשם. הוא לא בא לבקש כסף אלא לקבל ברכה שלא יצטרך לשלם".
מרן הגר"ח הוציא שקל מארנקו ואומר: "תשלם להם וזה יהיה מספיק. תגיד להם שגם את זה לווית", הוסיף מרן בחיוך. "אם הוא ישיב לך תחזיר לי בחזרה", הפטיר מרן ובירך את רבי משה בן חיה שיצליח במשפטו.
לא עברה תקופה קצרה והעניין סודר על הצד הטוב ביותר. האחריות נפלה על חברת הביטוח, והרב ניימן הגיע "להחזיר את השקל" - כשהגר"ח הסכים בחיוך להשאיר את השקל הפלאי ברשותו של הרב ניימן.
נציין כי מידי שנה בערב חג הסוכות עלה הרב ניימן לבית הגר''ח עם אתרוגים מובחרים לזכות את מרן ב'הידור מצווה' כאשר לאחר פטירת הגרמי''ל לפקוביץ זצ''ל הגר''ח אף בירך עליהם בחג הראשון.
סיום מסכת בשינה
בשנת תשע"ג, באחד מימי תשעת הימים, ביקש מרן מנכדו הגר"ג הוניגסברג שיביא לו מעט יין. הנכד הופתע מבקשו של הגר"ח לשתות יין בתשעת הימים, ולשאלתו השיב לו שר התורה כי הוא סיים את מסכת ברכות בחלום.
הנכד המופתע שאל את סבו כמה זמן לוקח לסיים מסכת ברכות בחלום, והרב השיב לו באידיש: "פרעייג נישט צו פיל" - אל תשאל כל-כך הרבה.
הנכד סיפר את הסיפור לגראי"ל שטיינמן זצ"ל, והגראי"ל סיפר לו ששפעם הגיע הגר"ש ברמן זצ"ל למרן החזון איש וסיפר לו שמתכנן לעשות סיום על מסכת כתובות. שאלו החזו"א האם הוא יודע לחזור בעל פה על כל הפרטים הרבים ב"סוגיה דמומין", כי אם לא אין זה נקרא סיום. והוסיף כי סיום עורכים רק אחרי שכל סוגיות המסכת ברורים בעיון גדול.
"אין ספק שאצל מרן הגר"ח קנייבסקי שאצלו הכל כמונח בקופסא ומסוגל לומר שסיים מסכת בחלום, הרי שוודאי שהוא סיום אמיתי ויש לשמוח בו", הוסיף הרב שטיינמן.
מסכות? לפורים!
בשלהי שנת תשע"ג החלו לנשב בארץ רוחות מלחמה. החשש מפני פלישה מערבית לסוריה, והיגררות ישראל למלחמה שתגרור שימוש בנשק כימי, גרם לבהלה ישראלית מפני מלחמה, ובמרוץ להשגת ערכות מגן.
בחורים מודאגים מישיבת מיר פנו לביתו של הגר"ח ושאלו אותו אם עליהם לחשוש מפני מלחמה שתפרוץ ולנסות להשיג ערכות מגן. הגר"ח הצטחק ואמר: "מסכות? לפורים"...
תשובתו של הרב התפרסמה במהירות, כשכולם המתינו במתח לראות כיצד יפול דבר - תקופה לאחר מכן ירד מפלס המתח מישראל, והחשש מהמצב הביטחוני דעך במהירות.
גם בתקופת עמוד ענן, הבטיח ר' חיים שבבני ברק לא יהיו טילים, ואף כתב זאת במכתב מיוחד הנושא את חתימתו.
הגשם שירד בקיץ
היה זה בתקופה שלאחר הפסח, וראש העיר בני ברק הרב אברהם רובינשטיין הגיע לגר"ח עם שאלה מעניינת: באותה התקןפה נבנה בעיר מקווה חדש, אולם בכדי למלא את המקווה נזקקו למי גשמים. למרות שהיה זה לאחר הפסח, ירדו מעט גשמים אך לא בכמות שיכלה למלא את בורות המקווה.
"האם מותר להתפלל שירדו גשמים"? שאל ראש העיר את הגר"ח, והתשובה שהגר"ח ענה לו הייתה יוצאת דופן: הרב השיב כי אסור להתפלל על גשם בשל כך שגשם לאחר הפסח הוא סימן קללה, אולם הרב הפתיע את הנוכחים ואמר להם כי אל להם לדאוג, וירדו עוד גשמים רבים עד שהמקווה יתמלא.
ואכן, כצפוי - הבטחתו של הרב התקיימה, ולמרות שהיה זה בקיץ ירדו בבני ברק גשמי ברכה רבים שמילאו את המקווה עד תומו.
החלום על הבת שנפטרה
לפני כעשור חלתה ביתו של הגר"ח במחלה קשה כשמצבה הדרדר לאט לאט, ובי"ג באלול תשע"ד היא החזירה את נשמתה ליוצרה.
בהלוויתה אמר בנו של הגר"ר - רבי יצחק שאול קנייבסקי בלילה התעורר הגר"ח משנתו הקצרה כשהוא מבוהל מחלום שהוא חלם. בניו ניסו להרגיע אותו ולומר ש'חלומות שוא ידברון', אולם הרב לא היה רגוע, והחליט לעשות 'הטבת חלום' בברכת כהנים, ואכן בברכת כהנים שהתקיימה למחרת בבוקר בכותל המערבי אמר הרב את הנוסח של הטבת חלום. כעבור כמה שעות החזירה הרבנית חנה ע"ה את נשמתה לבוראה, כשבשעת החלום עדיין לא הדרדר מצבה של הרבנית.
בדומה לכך, באחת השבתות התעורר הגר"ח לתפילת שחרית בנץ, וסיפר למקורביו כי חלם שד"ר רוטשילד - מייסד בית החולים 'מעייני הישועה' נפטר, וכעבור שעתיים הגיעה הבשורה על דבר פטירתו.
רואים על הפנים מי ערל
באחד הימים הגיעו קבוצה של צעירים מתחזקים לביתו של הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, והרב דיבר איתם במשך כמה דקות. במהלך השיחה פנה הרב שטיינמן לאברך שהביא אותם, ואמר לו באידיש כי כדאי שהמתחזקים יבצעו ברית מילה. האברך נדהם, ופנה אל הצעירים לבירור העניין - ולהפתעתו התברר כי אכן הצעירים לא עברו ברית מילה.
הגאון רבי אליהו מן שהתפעל מהסיפור פנה לגר"ח קנייבסקי וסיפר לו על המופת של הגראי"ל ועל כך שניכר כי יש לו רוח הקודש.
הגר"ח נענה ואמר כי אין צורך בהוכחות לכך שלרב שטיינמן יש רוח הקודש, מכיוון שהדבר פשוט אולם הסיפור הנ"ל לא מוכיח שיש לגראי"ל רוח הקודש. והגר"ח הוסיף משפט מדהים: "ממעשה זה שהיה אין להביא לכך ראיה", אמר הגר"ח "זאת מאחר וניתן לראות זאת על פניו של הבחור".
מקרה דומה אירע כשאחד ממקרוביו של מרן הביא לברכה את אחד מבכירי הסתדרות העובדים שביקש ברכה עבור נכדו התינוק. "הוא גוי. הוא גוי", אמר מרן וסירב לברך את התינוק. כשיצאו מהחדר סיפר אותו בכיר כי נכדו לא עבר ברית מילה בשל מצבו הרפואי.. הם שבו לחדרו של הגר"ח ואמרו לו כי התינוק יעבור ברית לאחר שיתרפא ממחלתו, והגר"ח ניאות לברכו.
סיפורים אלו הם מקצת מהמופתים שנשמעו בחצר ביתו של הגר"ח דבר יום ביומו, אולם תלמידיו של הגר"ח טוענים שהמופת הגדול ביותר של הרב היה היכולת שלו ללמוד במשך כל כך הרבה שעות ביום, להעמיק בתורה בשקידה שאין דומה לה, להוציא ספרים רבים המדהימים בהיקפם ובעומקם ולדעת את כל התורה כולה.