הסערה בבית שמש ממשיכה • פרק ה': הגאון רבי משה בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר, נשיא בתי ההוראה "היכל הוראה", הפתיע ביום חמישי, ראש חודש אדר ב' ה'תשפ"ב, את שומעי לקחו בבית שמש. הוא קבע באופן החלטי כי תושבי רמת בית שמש ד', אותה הוא כינה "גבעת ירמות", חייבים לחוג את הפורים גם בט"ו.
- סערה בפתח; מתי יחול פורים בבית שמש?
- האם 'בֵּית שֶׁמֶשׁ' 'ו'יַרְמוּת' הקדומים - זוהו?
- זו השאלה ההלכתית הגדולה בסוגיית בית שמש
- פורים בט"ו? ההוספה של רמת בית שמש ד'
פסקו של הגר"מ ברנדסדורפר, נכתב אל הרב יוסף חיים כהן, מחבר ספר 'אור הלבנה' ואל עוד רבנים נוספים תושבי רמת בית שמש ד'. בפסקו זה הצטרף הגר"מ ברנדסדורפר (כמעט לגמרי) אל פסקיהם של הגר"י ליברמן והגר"א נבנצל לקביעה כי יש לחדש דין מוקפים בעיר בית שמש.
יש לציין כי עשרות רבות בשנים נמנעו מרבית הפוסקים מלהוסיף עוד מקום נוסף בו יחגגו יומיים מכח הספק. עוד יותר נמנעו מלדון את הסמוך לכרך חרב בדין זה, וזאת על אף שכך פסק החזו"א.
כאמור במאמרים הקודמים, המחסום העיקרי להכריע באופן זה הוא הסתירה לדברי המשנ"ב. הגר"מ ברנדסדורפר ישב על מדוכה זו והכריע כי קושיות החזו"א חזקות מידי מכדי לפסוק כדעת המשנ"ב. עוד הוסיף ע"פ דעתו של אביו זצוק"ל, בעל ה"קנה בושם", שהכרעת החפץ חיים הלכה למעשה היא רק במובא במשנה ברורה ולא בביאור הלכה. (כאמור, דברי המשנ"ב בסוגיה זו מובאים בביאור הלכה).
הגר"מ ברנדסדורפר אף הטריח עצמו והגיע לחזות בעיניו בתל ירמות וחומתה, הסמוכים לשכונה. וכך כתב: "ואחר שבאתי לראות את החומה ואת העיר כי טוב מראה עיניים".
עיון בפסק שפורסם מורה כי הכרעתו התקדימית חלה רק על השכונה החדשה בלבד. ועל אף שהשכונות הוותיקות יותר הן בעלי אותם תנאים וגם הן היו ראויות להיכנס לאותה קטגוריה, נמנע הגר"מ ברנדסדורפר מלהכריע מה דינם.
דבריו המלאים של הגר"מ ברנדסדורפר: "ועל פי כל הנ"ל נלענ"ד דבעיר החדשה גבעת ירמות (רמה ד' בית שמש) הסמוכה לחומת עיר העתיקה ירמות יש לקיים את ימי הפורים שני הימים ולקרא המגילה ביום י"ד בברכה וביום ט"ו בלי ברכה כמובאר בשו"ע סימן תרפ"ח ס"ד ולנהוג שמחה ומשתה בשני הימים כמובא במשנה ברורה (שם ס"ק י), ואומרים על הניסים בשני הימים (שונה הלכות שם ס"ט)".
את דבריו חתם הגר"מ ברנדסדורפר: "הכו"ח למען קדושת המקום, ארץ ישראל מקדשת מכל הארצות ועירות המוקפות חומה מקדשות ממנה".
הציבור שומעי לקחו של הגר"מ ברנדסדורפר קיבל בשמחה את הבשורה הגדולה וכבר החל להתכונן לפורים ארוך מהרגיל. הכיצד יגיבו שאר רבני העיר? האם דבריו יתקבלו בהתנגדות או באהדה ושמחה? נראה שהרוחות הסוערות בבית שמש לא ישככו עד חג הפורים, והימים הקרובים צפויים להיות תוססים במיוחד.
יש לציין שבעקבות סדרת הכתבות שהועלו פה ב'כיכר השבת' אודות הפולמוס פנה אחד מהקוראים מתלמידיו של הגר"נ קופשיץ רב הקריה החרדית בבית שמש, ושאלו מהי דעתו בנידון. הגר"נ קופשיץ ענה לשואל שאין מקום לחשוש, ואף הוסיף שבזמנו לפני מספר שנים כשהגיע לסיור לתל ירמות עם ארכיאולוגים הוא לא שוכנע שהחורבות הם של עיר מתקופת יהושע בן נון, ולא של כפר ערבי מתש"ח.
אותו תלמיד ניסה להציל מפיו של הגר"נ קופשיץ: "מה רע להחמיר לקרוא מגילה ללא ברכה בט"ו"? ושוב ענה הגר"נ קופשיץ: "אין מקום להחמיר כלל וכלל". המקורב בשיחה עמי הדגיש לי שלמרות פסקו זה ההחלטי של הגר"נ קופשיץ, הוא עצמו (הגר"נ) קורא בביתו גם בט"ו, בגלל הסמיכות לתל בית שמש.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
