פרק י"א: הגה"צ רבי דניאל מובשוביץ זצוק"ל במקביל לגאונותו בתורה, וכהונתו בראשות ישיבה, היה מראשי תנועת המוסר לפני מלחמת העולם השנייה.
רבי דניאל היה נשוי לבתו של רבי נחום זאב בנו של "הסבא מקלם".
- האם השמיטו את "המשכיל" מתואר "הרב"?
- מה המשגיח הרב דסלר למד מדייל קרנגי?
- מי קרא בספר 'אוהל הדוד תום' ו'המחאה'
- כשהרב וולבה ציטט את הארייט ביצ'ר סטואו
על פקחותו של רבי דניאל מובשוביץ, ועל גישתו ל'חכמה בגוים' (נושא עיסוקינו בשבועות האחרונים) אנו למדים מספר 'יהדות ליטא'[1] בו נכתב בהאי לישנא:
"איש זה [רבי דניאל מובשוביץ] היה בכל המובנים 'משכמו ומעלה' ועלה על כל הסובבים אותו. מופלג בתורה היה ובקי בכל הספרות הפילוסופית של הגויים. בעל מח מעמיק, מחשבה הגיונית בלתי רגילה, אציל רוח, בעל נשמה עדינה ולב רוחש אהבה לאדם באשר הוא אדם".
בצעירותו למד רבי דניאל מובשוביץ בסלובודקה, אצל הסבא רבי נתן צבי פינקל. הגאון רבי אברהם דב כהנא שפירא רבה של קובנה, התבטא עליו: "לא ידוע לי מקיום [אדם] מופלג בכשרון בדומה לו בכל רחבי ליטא".
לאחר שסיים את לימודיו בסלובודקה, עבר רבי דניאל ללמוד ב"תלמוד תורה" הנודע בקלם, אצל רבי צבי הירש ברוידא וגיסו רבי נחום זאב זיו בנו של "הסבא מקלם".
גיסיו של רבי דניאל חתני רבי נחום זאב, בנו של הסבא מקלם התפרסמו אף הם בתנועת המוסר: רבי אליהו אליעזר דסלר ורבי גרשון מיאדניק.
לאחר פטירת החפץ חיים מורו ורבו המובהק של הגאון רבי אלחנן וסרמן, דבק האחרון ברבי דניאל מובשוביץ וקיבל ממנו תורה ומוסר.
רבי דניאל עלה בסערה השמיימה ביום המר והנמהר ה' אב תש"א בידי מבני עוולה ממשטרת ליטא תחת פיקודם של הנאצים ימ"ש, ביחד עם גיסו רבי גרשון מיאדניק, דודתם נחמה ליבה ברוידא, בני משפחתם, וכל תלמידיו.
בדרכם האחרונה לעולם שכולו טוב, צעדה החבורה כששירת "אדון עולם" בפיה. עדי ראיה ספרו שרבי דניאל נשא נאום קצר על קידוש השם לפני ההוצאה להורג. יהי זכרו ברוך.
• • •
הפסיכולוג אלחנן בלומנטל[2] מצטט את מורו ורבו המשגיח הגה"צ הגרא"א דסלר בשעה שהתייעץ עמו בקשר ללימודים אקדמאים שהורה לו: "אם החלטת ללמוד באוניברסיטה, ראוי שתבחר בפסיכולוגיה, כי יש במקצוע זה דמיון רב לתורת המוסר".
על כך שבעלי תנועת המוסר האמינו במושג 'חכמה בגוים תאמין', זה ברור. אולם ייחודי ביותר היה הסבא מקלם שכתב: "לא נתבייש שלמה המלך עליו השלום במה שילמד האדם דעת וחכמה מנמלה, ככה לא נתבייש במה שמאלפנו אחד מבעלי אומנות העמים בקורלאנד, האוחזים בדרכי האשכנזים אוהבי הסדר אשר יבינו לייקר הבטחה, והן שלהם הן, ולאו שלהם לאו"[3].
על דברים אלו ואחרים כתב הרב ד"ר שלמה טיקוצינסקי מגדולי חוקרי יהדות ליטא: "הגות קלם הושפעה במידה מסוימת מן התרבות ומן ההשכלה האירופית, הציבה את האדם במרכז, האמינה ביכולותיו, והתייחסה לתכונותיו באורח אוניברסלי למדיי. הקלמאים לא ראו את עצמם חלק מהממסד הרבני, ומדבריהם ניכר שהם אף חשים עליונות כלפיו, וממילא אינם מחויבים לו. הסבא מקלם שאב רעיונות והשראה מן הפילוסופיה היוונית, ומספרי 'מדע הנפש' מחכמת העולם, ומן התרבות הגרמנית"[4].
- ישר כח לרב משה אופן מאתר 'נקודה למחשבה הגות ומחשבה יהודית'.
- ישר כח לחוקר 'השתלבות תורת הפסיכולוגיה בתנועת המוסר וההשכלה', הפסיכותרפיסט הרב מרדכי (מוטי) יעקובוביץ שעזר לי במאמר זה.
• • •
[1] דב ליפץ (עורך) יהדות ליטא ח"ג, עמ' 351
[2] בספרו 'בכל דרכיך דעהו' 1995 עמוד 40
[3] בית קלם, תשס"ב, עמ' רסז. ראו עוד: קלם, כתבי א, עמ' לו. כ"ץ, המוסר, ב, עמ' 33 ,ועמ' 3
[4] בעקבות קיץ 1941- אסכולת קלם ותגובתה לשואה, הרב ד"ר שלמה טיקוצינסקי עמו 49, הערה 25.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com