הגאון רבי שמואל אליהו, רבה של העיר צפת, והגאון רבי מיכה הלוי, רבה של העיר פתח תקווה, מגדולי רבני הציונות הדתית ומגדולי מתנגדי הרפורמות שמוביל השר לשירותי דת, מתן כהנא, לא יוכלו להתמודד למשרת הרב הראשי לישראל, במידה והחוק לשינוי שיטת הבחירות אכן יעבור בכנסת.
כפי שנחשף בתחילת השבוע ב'כיכר השבת', ח"כ משה קינלי טור פז יגיש ביום ראשון את הצעת החוק לשינוי שיטת בחירת הרבנים הראשיים, הצעת חוק מתואמת עם השר לשירותי דת מתן כהנא ושר החוץ יאיר לפיד. יצוין כי ייתכן שלאחר האישור בוועדה, חקיקת החוק תתעכב בכדי לאפשר לכהנא להגיש הצעת חוק ממשלתית.
בהצעת החוק החדשה הוחלט כי כל רב שיירצה להתמודד לתפקיד הרב הראשי הרי שיהיה חייב להיות בעל כושר לדיינות, מה שבפועל יוריד מהתמודדות עשרות רבנים בכירים, בינהם גם רבני ערים.
אך שניים מהבולטים שברבנים, שלא יוכלו להגיש מועמדות לתפקיד הרב הראשי, הם רבה של העיר צפת, הגאון רבי שמואל אליהו ורבה של פתח תקווה, הגאון רבי מיכה הלוי, שלא מחזיקים בכושר לדיינות. כאמור, מדובר ברבנים הנחשבים לבכירים ברבני הציונות הדתית וכאלו שפרסמו ביקורת קשה וחריפה נגד רפורמות השר מתן כהנא.
במשרד לשירותי דת מכחישים כל קשר בין סעיף כושר הדיינות ל'סיכול' רבנים המתנגדים לרפורמות השר. בהצעת החוק שתאושר בשבוע הבא נכתב כי ההחלטה לחייב כושר לדיינות נובעת בשל הרצון "למנוע מצב בו רב ראשי נבחר לתפקיד ונדרש לכהן בתפקיד הרגיש והחשוב של ראש הערכאה השיפוטית של הדת היהודית כנשיא בית הדין הרבני הגדול ללא תנאי כשירות בסיסיים, מוצע בהצעת חוק זו לחייב בתנאי הכשירות להיבחר כרב ראשי כהונה כדיין או הצגת תעודת כשירות לכהן כדיין".
כפי שדווח ב'כיכר השבת', בכוונת הממשלה להקדים את מועד הבחירות לרבנות הראשית לתחילת שנת 2023 וזה קודם למועד כניסתו של יאיר לפיד ללשכת ראש הממשלה, בכדי להבטיח את בחירת הרבנים גם במצב שהממשלה לא תחזיק מעמד. יודגש, כי מדובר בהקדמת מועד הבחירות ולא בקיצור כהונת הרבנים המכהנים.
בהצעת החוק שוועדת השרים תאשר בשבוע הבא יוחלט כי מעתה הבחירות לרבנות הראשית יהיו פומביות ולא חשאיות וזה בכדי למנוע ׳דיל׳ של הנציגים החרדים עם חברי גוף הבוחר, שמאחורי הקלעים יצביעו בניגוד לעמדת שר הדתות, כפי שהיה ב-2013, אז ישבו החרדים באופוזיציה אך בפעילותו של מרן פוסק הדור רבינו עובדיה יוסף זצ״ל נבחרו הראש״ל הגאון רבי יצחק יוסף והגאון רבי דוד לאו.
עוד יאשרו השרים כי יבוטל הרוב הקיים לרבנים בגוף הבוחר ומי שישלוט בגוף הבוחר יהיה השר לשירותי דת וזה לצד צמצום הגוף הבוחר מ-150 חברים ל-120 בלבד.