"הגירושין - הדבר הטוב ביותר בחיי"; גרושים וטוב להם

סדרת הכתבות על הגירושין במגזר, העלתה את המודעות בציבור לסוגיה בוערת זו ויצרה שיח פורה על הנושא שכמעט ולא סוקר עד היום. בעקבות 'כיכר השבת' צעדו גופי תקשורת נוספים שהחלו לסקר את התופעה ולנסות לאחות את השבר החברתי והמשפחתי של המשפחות הגרושות במגזר.

"אני מנסה לדמיין מה היה קורה אילו הייתי מתחתנת עם האדם הנכון. האם הייתי מגלה את עצמי? אני חושבת שהגירושין היו הזדמנות נדירה עבורי לפתור את הקונפליקטים הלא פתורים של החיים שלי, ובלעדיהם הייתי חיה את חיי בסערה בלתי פוסקת. היום אני חיה עם הרבה יותר מודעות ושלוות נפש, קיבלתי המון תובנות על חיי ועל דפוסי ההתנהגות שלי, והחיים שלי הרבה יותר מאושרים ומלאי סיפוק".

גיבוש זהות אישית

"תמיד ניסיתי להיות כמו כולם", אומר לנו קובי (25) בגילוי לב. "הייתי מאד מרצה, והשתדלתי שלא לחרוג מהנורמה. היום אני מסתכל לאחור ויודע שתמיד נחשבתי לחריג ואף פעם לא הייתי באמת כמו כולם, אבל אז לא הייתי מסוגל לראות את זה.

"לקח לי זמן רב לקבל את ההחלטה להתגרש בגלל הסטיגמות החברתיות, ולאחר שהתגרשתי הרגשתי נטע זר בחברה. הרגשתי שאנשים לא רואים בי שווה בין שווים והייתי מתוסכל וכאוב מאד. לא הצלחתי להרגיש 'כמו כולם', והרגשתי שאני מאבד את המקום היציב שלי בעולם. הרגשתי אבוד.

"לאחר תהליכים רגשיים שאותם עברתי בסיועו של איש מקצוע מופלא, הבנתי את המיוחדות שבי והתחברתי לזהות הייחודית לי. היום אני מאד אוהב את מי שאני, ואני מבין שהקב"ה לא ברא אותי כמו כולם אלא עם אישיות מיוחדת במינה.

"אני לא חושב שהייתי מסוגל להתנתק בכוחות עצמי מהמחשבות של 'מה יגידו' ועל הצורך הנואש שלי לרצות את החברה, ורק בגלל שהחברה הביטה בי בעין עקומה בעקבות הגירושין - לא הייתה לי ברירה אלא לחפש את האישיות המיוחדת שלי.

"כשאני מסתכל על קובי שלפני 10 שנים, אני רואה בחור מיוסר שמחפש את מקומו בעולם ומנסה להסתיר מהחברה ומעצמו את החלקים הכי יפים שטמונים בו. אני רוצה לומר לו 'קובי, תתאזר בסבלנות, אתה הולך לעבור קשיים רבים אך בסופם תמצא את האישיות המיוחדת שלך ותהיה גאה בה ושלם עם עצמך'. אני לא רוצה לחשוב איפה הייתי היום לולי הגירושין".

שגשוג כלכלי

"כבחורה צעירה היו לי חלומות רבים אך לא העזתי לממש אותם", מספרת לאה (29). "עברתי במסלול המוכר בסמינר, ולמרות שחלמתי לפתוח עסק עצמאי בתחום הקוסמטיקה ההורים שלי דרבנו אותי ללמוד הנהלת חשבונות ולעבוד כשכירה עם יציבות כלכלית.

"לאחר שנישאתי הצלחתי מאד בעבודה ואף התקדמתי לעבודות 'שוות', אך לא הייתי מרוצה. הרגשתי שאני רוצה לעשות משהו שייתן לי יותר סיפוק וביטוי עצמי, אך לא העזתי לעזוב את מקום העבודה היציב ולהתחיל הכל מההתחלה. הרגשתי כמו הילדה הבעייתית שלא מוכנה להשלים עם קשיי החיים ומנסה לייצר בעיות בכוח...

"לאחר הגירושין הגעתי לסיטואציה כלכלית קשה, ומכיוון שהייתי חייבת להיות עם הילדים לא יכולתי להגדיל את אחוזי המשרה הבנתי שאני חייבת למצוא לעצמי הכנסה גמישה בשעות, והתחלתי לעבוד בערבים כמאפרת כלות. מהר מאד הצלחתי לבנות לעצמי מעגל לקוחות קבוע, ועזבתי את העבודה כמנהלת חשבונות.

"רק לאחר שעזבתי את העבודה הרגשתי עד כמה היה קשה לי אתה ועד כמה סבלתי ממנה. היום אני ב"ה מוכרת מאד בתחומי, ואני חושבת שהגירושין נתנו לי את ההזדמנות למצוא את עצמי מחדש בתחום התעסוקה. אז אומנם לא היה שווה להתגרש בשביל זה, אבל פרס תנחומים בהחלט קיבלתי"...

אמון עצמי

"מאז ומעולם סבלתי מחוסר אמון בעצמי" אומרת אביגיל (24) מקרית גת. "הייתי מתייחסת בביטול למחשבות ולרגשות שלי, ולא הרשיתי לעצמי לתת להם לגיטימציה. התחתנתי עם בעל שההתנהגות שלו הייתה נוראית, אך לא היה לי את הביטחון העצמי לראות אותו ככזה. בכל תקלה שצצה הוא האשים אותי, ואני שהייתי חסרת ביטחון לא התנגדתי והאמנתי שבאמת אני אשמה בהכל. הביטחון העצמי שלי הלך וירד אך בשלב מסוים התחלתי לחשוד שהוא סובל מהפרעה קשה.

"שוחחתי עם אנשי מקצוע, והם הציעו לי לדרוש ממנו ללכת לאבחון מקצועי, כשבאבחון התברר שהוא סובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית ולכן הוא רואה את עצמו כמושלם וכלל לא רואה את האישיות או את הצרכים הרגשיים שלי.

"לאחר שקיבלתי את האבחון הלכתי להתייעץ עם אחד הרבנים המפורסמים בירושלים, והוא אמר לי שהוא לא רואה 2 צדדים ושברור לו שאני צריכה להיפרד ממנו. התחלתי לבכות והוא שאל אותי אם לא זאת התשובה שרציתי לשמוע. עניתי לו שלהיפך - רציתי מאד לשמוע את התשובה הזאת אך חששתי שהוא יאמר לי שבשביל שלום בית חייבים להישאר, ושהמזבח מוריד דמעות... את התשובה שלו לא אשכח לעולם - "למה נראה לך שהתורה רוצה שתסבלי"?!...

"חזרתי לבעלי והודעתי לו שאם הוא לא מוכן לטפל בעצמו אנחנו מתגרשים, וכשראיתי שהוא לא מתייחס ברצינות קמתי ועזבתי את הבית. כשהתגרשתי הרגשתי שיצאתי ממצרים - ולא רק בגלל שיצאתי ממקום שהרס את האישיות שלי, אלא גם בגלל שיצאתי מהמצרים הפרטית שלי, והשתחררתי מהחסימות ומחוסר האמון שלי כלפי עצמי.

"במהלך טיפול רגשי שעברתי הבנתי שלמרות שאין ספק שהוא אשם בגירושין, ושטוב עשיתי שלא נשארתי עם אדם עם הפרעת אישיות קשה, עדיין שווה לי למצוא את החלקים הלא פתורים שלי, ולראות את החלק שלי בסיפור בכך שאפשרתי לו להתעלל בי ולא הצלחתי לעצור בעדו.

"היום לא הייתי מאפשרת לבן זוג להתייחס אלי בצורה כזאת. האישיות שלי הרבה יותר חזקה. למדתי לסמוך על התחושות שלי ולא להתעלם מהרגשות שלי ומתחושות הבטן.

"אני חושבת שהנישואים והגירושין היו עבורי מתנה, בכך שהם לימדו אותי להאמין בעצמי ולהתייחס ברצינות לתחושות שלי. היום אני יודעת לא לתת לאף אחד למחוק את מה שאני מרגישה, ולא להיכנס למערכת זוגית דורסנית שמוחקת אותי ולא נותנת לי מקום. אז כן, החיים שלי מורכבים, אני אם חד הורית, והמחיר ששילמתי על השיעור הזה היה יקר מאד - ועדיין, אני חושבת שהשיעור שלמדתי הצדיק את המחיר ששילמתי עליו".

התחברתי לקב"ה

בניגוד לתפיסה הרווחת שגרושים חווים ירידה רוחנית בעקבות איבוד היציבות הביתית, יש לא מעט גרושים שמדווחים דווקא על קרבה להשם ועל חיזוק רוחני משמעותי שהגיע בעקבות הגירושין. כזה הוא סיפורו של מנחם (32): "תמיד הייתי מחובר לקב"ה מאד, אבל משבר הגירושין גרם לקשר להתהדק הרבה יותר. עברתי משברים רבים, ולפעמים רק כשאנחנו במצוקה אנחנו נזכרים בקב"ה.

"לפני שהתחתנתי הייתי משוכנע שאצליח למצוא בת זוג שתתאים לי. היו לי המון תיאוריות, התייעצתי עם לא מעט רבנים והרגשתי שאני מכיר היטב את סוגית ה'שידוכים'. בסופו של דבר התארסתי עם אישה שלא התאימה לי משום כיוון, והסטירה המצלצלת שחטפתי הבהירה לי שאני לא אדון על חיי, ושיש מי שמנווט את החיים שלי גם אם אני עושה הכל בשביל להצליח.

"גם בהמשך, לאחר הגירושין, הרגשתי איך הקב"ה מלווה אותי צעד אחר צעד, ובכל פעם שנזקקתי לעזרה פגשתי את האדם הנכון שעזר לי להתקדם לעבר הצעד הבא. ראיתי בכך את יד ה' בצורה מוחשית, כשהרבה דברים קרו למעלה מדרך הטבע.

"אני חושב שכשאדם מבין שהחיים שלו הם איזשהו מסע מתוכנן בידי הבורא, ולא רק מסלול קבוע שבו כולם צועדים, קל לו לראות את יד ההשגחה, ולהבין שאת הבחירות האמתיות בחיים הוא לא בוחר לבד, ויש מי שמנווט עבורו את המסלול.

"היום אני מתייחס לאתגרי החיים בצורה רגועה בהרבה ומוסר את המושכות בידי הקב"ה. גם כשאני בסיטואציות של מצוקה או חוסר וודאות לגבי דאגות העתיד, אני מבין שבכל מקרה הבחירה אינה בידיים שלי, ואני נכנס לסיטואציה ממקום רגוע ועם ביטחון בהשם.

"אני חושב שאתה יכול לדבר בלי סוף על אמונה ובטחון, לקרוא ספרים ולשמוע שיעורים, אבל עד שאתה לא רואה ומבין עד כמה באמת אין לך שום שליטה על החיים שלך אתה לא יכול להגיע לדרגה אמתית של ביטחון בהשם".

הילדים שלי זכו לאבא ואמא

"כשהיינו נשואים השקעתי המון בזוגיות שלא צלחה, ולגמרי הזנחתי את הקשר עם הילדים", אומר שימי (38) מבני ברק. "בתקופה שחיינו ביחד, הייתי באיזשהו ניתוק שהשפיע בצורה ישירה על הקשר עם הילדים. השקעתי את כל כולי בעבודה בכדי להיות בבית כמה שפחות, והייתי חוזר הביתה בשעות מאוחרות, ואפילו בשבתות הייתי כל כך עייף שהם כמעט ולא זכו לקבל ממני יחס ראוי. גם בשעות שכבר הייתי בבית הייתי מאד מנותק, ולא הייתה לי סבלנות להתייחס אליהם בצורה ראויה.

"לאחר שהתגרשנו והחלו הסדרי הראיה, התחלתי להשקיע בהם. פתאום היה לי זמן לשבת איתם, להקשיב להם, לשוחח איתם ולהעניק להם חוויה אבהית הולמת. אני חושב שגם גרושתי נהייתה הרבה יותר רגועה אחרי הגירושין, ויש לה הרבה יותר סבלנות וכח להשקיע בהם.

"אני חושב שבגלל הנישואין הנוראיים שחווינו השקענו מאמצים אדירים בלייצב את הנישואין, ולא הייתה בנו מסוגלות להשקיע בילדים. לפעמים אני אומר לחברי הנשואים - 'תקבעו לעצמכם 'הסדרי ראיה', תחליטו שיום או יומיים בשבוע אתם יוצאים עם הילדים מהבית, מוצאים מקום רגוע ומעניקים את הזמן לקשר עם הילדים. תקשיבו להם, תדבר איתם, תספרו להם סיפורים - ובעיקר תהיו איתם'. אני לצערי הייתי צריך להתגרש בשביל להתחיל להיות אבא. אני רואה שהיום הילדים שלי הרבה יותר רגועים, והרבה יותר בטוחים בקשר שלי מולם, ומבלי להתכחש לכאב שיש להם על עצם הגירושין, הם מרגישים שיש להם אבא"...

אז כמובן שלא נמליץ לכם להתגרש, אבל אם כבר התגרשתם - לכו לטיפול מקצועי משמעותי ונסו לגלות את האור בחושך שעובר עליכם. נסו להבין את המסר שהקב"ה שולח לכם וללמוד ממנו.

לא חבל שגם תשלמו את המחיר, וגם לא תלמדו את השיעור?!

(לפניות לכותב: israel@kikar.co.il)