את הטור אני כותב הפעם מהעיר פורטו שבצפון פורטוגל. אמנם אישית לא מצאתי שורשים במקום, גם בחזרה אחורה עשרה דורות ויותר, כך שאזרחות פורטוגלית לא אקבל... מטרת הנסיעה היא שליחות חינוכית אתגרית, והיא מלווה באנשי עסקים יהודיים בהובלת חברת Taga Urbanic.
אשתף ברשמים אישיים תוך כדי המסע, התרגשות, הלם והפתעה שמלווים אותי כאן בכל רגע.
מסתבר שחלק מהתושבים הם צאצאים של האנוסים בשעתו, וגם אני שהגעתי ללא הכנה ולימוד של הנושא, הבחנתי בכך כמעט בכל פינה, במהלך השהות ברחבי העיר, בעין חדה ואוזן קשבת ניתן לגלות ממצאים מדהימים!
נתחיל מהסיפור ההיסטורי העגום, כולנו מכירים את סיפור יהדות ספרד לפני כחמש מאות שנה, תקופת הגירוש תופעת האנוסים ועוד. אך בימים אלו למדתי על הבדלים בין הארצות, ומלבד האירוע המשמעותי של גירוש ספרד שהיהודים נאלצו לבחור בין גירוש להתנצרות, סיפורם של היהודים בממלכת פורטוגל היה עגום יותר. מספר שנים לאחר הגירוש בספרד, בחר מלך פורטוגל - מסיבות אינטרסנטיות אישיות - להצטרף למסע הגירוש שהחל בספרד, אך במקביל ערך להם טקס הטבלה לנצרות בכפייה, וכ'נוצרים' הוא אסר עליהם לעזוב את הארץ, כך נקלעו יהודי פורטוגל למלתעות הנצרות, ונאסר עליהם לחיות כיהודים.
רבים מהאנוסים עשו ככל יכולתם להישאר נאמנים לשורשיהם היהודיים, והעבירו מדור לדור את האמונה והמנהגים התורניים לאורך הדורות. רבים מהם נאלצו לשלם מחיר כבד על נאמנותם ליהדות על ידי האינקוויזיציה הידועה לשמצה, חלק הצליחו במידה מסוימת לשמר את זהותם היהודית, אך במשך הדורות כמעט בלתי אפשרי היה לשרוד בצורה שכזו.
ובמעבר חד לתקופה שלנו, כאשר הפחד מבית המלוכה כבר לא קיים, הצער ממלא את הלב, לראות מדינה שלימה שבעבר הייתה בה יהדות פורחת ומלבלבת, וכעת בסמטאותיה עולים רגשות צער עמוק וחד על כל אחד ואחת שעוברים כאן, במחשבה שאולי הם צאצאיהם של אותם יהודים אנוסים, שקודש וחול משמשים להם בערבוביה, רובם אפילו לא יודעים דבר על עובדת היותם יהודים!
כך למשל נתקלנו בתושבי העיר גאיה השוכנת מערבית לפורטו שסיפרו על צוואה למכור את קרקע הירושה ליהודים בלבד. ראינו בתוך בתים מבנים שמתבררים כמקוואות טהרה נסתרים, שאפילו בעלי הבית לא הבינו את משמעותם.
בנוסף שמענו בעדות מכלי ראשון על הרגלי חינוך מוזרים כמו איסור על הורים להצביע לילדיהם על כוכבים בשעת ליל, תוך שימוש בהסבר על פצעים ומחלות שכביכול עלולים להיגרם מהצבעה שכזו. ככל הנראה מקור המנהג הוא מהאנוסים שחששו מסוכני האינקוויזיציה בעקבות הצבעה על שלושה כוכבים כסימן לצאת השבת.
כעת הכל צף אך עדיין מבולבל מאוד. כבר כעת ישנה תופעה של עשרות ומאות מזרע ישראל שחוזרים אל חיק היהדות. הדוגמה המפורסמת ביותר הייתה קהילת בלמונטה, צפונית לפורטו, לשם נשלח לפני מספר שנים בית דין רבני מישראל שאישרו את יהדותם של כמאה וחמישים בני אנוסים.
*
פרשת השבוע שלנו פרשת וישלח ממשיכה עם מקל נדודיו של יעקב אבינו, ההתמודדות מול עשיו- (שהוא אבי מלכות וגלות אדום והמשך הישיר לאדום היא דת הנצרות, כידוע ) וגם לאחר חזרתו היה צריך שוב לעקור ממקומו אחרי המקרה של דינה עם שכם וחמור ומלחמת שמעון ולוי בבני הארץ. בשבוע הבא נקרא על מכירת יוסף למצרים, אשר בסיומה יעקב אבינו נאלץ לרדת למצרים.
חדורים אנו באמונה כי הקב"ה שברא את העולם מנהל אותו לפי התכנית שלו, ואנחנו לא יודעים את הסיבות והמסובבים, אך כן יודעים כי לגלות ולנדודים של העם היהודי לדורותיו יש סיבה ומטרה שמימית. הנושא עמוק ומורכב, די לציין את דברי הרמב"ם, כי בסופו של דבר יתברר כי גם הטעות והעיוות האמוני של הנצרות והאיסלאם, גרמו לקרב את העולם להכרה אמיתית בבורא העולם לעתיד לבוא.
כאן, בעיר פורטו על גדות שפך נהר הדורו המתחבר אל האוקיינוס האטלנטי, אני מרגיש היטב שאנחנו עדיין שרויים בחלק הנסתר של רצון השם, אך התקווה כבר מפעמת בפאתי פורטוגל. וכך נזכרתי בתפילת ערבית שהתפללנו עם סטודנטים יהודיים ללימודי רפואה מאוניברסיטת פורטו, בדברי חז"ל כי יעקב אבינו תיקן תפילת ערבית, ובדרך רמז, יעקב אבינו לימד אותנו לדורות כי גם כאשר החמה שוקעת מוקדם מהצפוי, והדיכאון והדכדוך מאיימים להחשיך, העצה היא לעמוד ולתקן תפילה נוספת – קשר נוסף עם הקב"ה. כך הרגשתי, כי אמנם אנחנו בתחילת הדרך, אך במקום להתייאש יש לדבוק בהמשך הדרך הנכונה, והישועה בוא תבוא! פרטים יבואו...