ה'מוסר השכל' שלמד מנחם בגין מ'ונתנה תוקף'

פרק ב': בערב שבת קודש כתבנו על הפיוט המרגש 'וּנְתַנֶּה תֹּקֶף' הנאמר בראש השנה וביום הכיפורים.

דבריהם הובאו במאמרו של ד' רובניץ במוסף שב"ק בעיתון 'יתד נאמן', שכתב 'ובדבריהם נעזרנו כאן[1]', שטען: 'הסתברות גבוהה' שאת 'נתנה תוקף' כתב הפייטן ינאי[2] שפעל לפני אלף וחמש מאות שנה בארץ ישראל.

יש לציין שמעשה זה הובא בספרים רבים, וגדולי הפוסקים דנו הלכה למעשה על הנהגתו של רבי אמנון ממגנצה. כך לדוגמה הגר"ח קנייבסקי וגיסו הגר"י זילברשטין דנו היאך היה מותר להכניס את אצבעותיו של רבי אמנון לבית הכנסת בראש השנה, מחמת איסור 'מוקצה מחמת גופו'. וכן מה עשו הכהנים באותו בית כנסת, והרי ישנו איסור של 'איבר מן החי מטמא באוהל'.

ממעשה זה למד מוסר ראש הממשלה המנוח מנחם בגין, והסיפור המרתק הוא כך:

נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר לקראת הסכמי קמפ דיויד הציע למנחם בגין הצעה שלטענת בגין תוריד את מעמדה הריבוני של ירושלים היהודית בעולם.

ללא היסוס בגין השיב 'לא'. קרטר נדהם, וביקש מבגין שיחשוב על ההצעה, ולא ידחה אותה על הסף.

כתשובה בגין סיפר לקרטר על רבי אמנון ממגנצה שטעותו המפורסמת היא שלא אמר 'לא' באופן נחרץ למלך מגנצה כשהציע לו להתנצר. וסופו היה כמפורסם.

"הבן אפוא אדוני הנשיא", אמר בגין, "מדוע לא אוכל אפילו לשקול הצעה זו לשנות את מעמדה של ירושלים".

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

לקריאה נוספת:

• יצחק שמיר "סיכמו של דבר"
• יתד נאמן מוסף שב"ק כ"ו אלול תשפ"א
• היסטוריה על הדרך 234 # נפתלי חן

[1] שמם של הפרופ' והד"ר הובא במינימום הנדרש: ש' אליצור ומ' רנד, ובהשמטת תוארם האקדמאי.

[2] ייני