הרב רבינוביץ העיד בפני הוועדה; עומת עם שאלת הסמכות

עיקרי העדות:

בפתח דבריו אמר הרב רבינוביץ: "אני מברך על הבדיקה של כל האתר הזה, חבל שזה בנסיבות כאלו מצערות. יש שם הרבה אינטרסים, גם אני חלק ממשפחת השכול, איבדתי אחיין באירוע הזה. טרגדיה נוראה. הלב כואב. וחבל שהגענו לשם כדי לבדוק את מה שקורה במקום הזה".

"מירון לא שייך לאף חוג, הוא שייך לכל עם ישראל", הדגיש הרב, "יש חוגים שמנסים לנכס את המקום הזה לעצמם וצריך להתנהל לפי רוחם, עשיתי הכל כדי למנוע זאת, שילמתי על זה מחיר כבד. לא קל להתנהל במקום הזה. הקמת ועדת החמישה - הייתה מהלך נבון כדי לתקן קצת ממה שהיה".

על התקופה הראשונה שלו בראש ועדת החמישה של מירון, אמר הרב כי "היו הפגנות על יד הבית שלי, ירושלים לבנה כשלג - אלפי מודעות מידי יום שישי, אני נאלץ להיות מאובטח 24 שעות. דברים שלא ידעתי. עמדתי נדהם. לשם נכנסתי".

"הבעיה הגדולה ביותר במירון", הוסיף הרב, "על פי ההגדרות של הוועדה (ועדת החמישה) יש לה לנהל את מבנה הציון והחלקה של תולדות אהרן. לדוגמא, שטח באיאן שייך ל'מנהל', שטחים אחרים שייכים להקדשות אחרות, יש שטחים של קק"ל. המנהל מנהל את כל המקום הזה ביום יום.

"ועדת החמישה לא הייתה מעורבת בל"ג בעומר. בשנת 2008 עם המינוי של הוועדה, הייתה הסכמה עם משרד המשפטים, שאיננה יכולה ואין לה סמכות (לטפל באירועי ל"ג בעומר). אין לה את הכישורים לנהל אירוע בסדר גודל כזה. הממשלה קיבלה החלטה שמי שאחראי על האירוע זה המרכז הארצי ומשטרת ישראל".

"בפועל, ועדת החמישה לא הייתה מעורבת, לא הוזמנה אפילו לאף ישיבה של היערכות, לאורך כל השנים, לקראת אירועי ל"ג בעומר. זה היה דבר מובן מאליו".

יו"ר הוועדה מרים נאור: "מעבר דב והמדרגות כפי שאמרת הם בשטח שבניהול ועדת החמישה. אם יש בעיה עם המעבר, לא תפקידכם לטפל?".
הרב רבינוביץ: "לא ידענו שיש בעיה. יועצי הבטיחות שלנו - אף אחד לא העיר. אף אחד לא בא ואמר שיש בעיה עם גשר דב. אף אחד לא העיר שיש תקלה בגשר".
נאור: "הלכת עליו פעם?".
הרב רבינוביץ: "מסתבר שכן. לא מסתובב הרבה באתר, לא נעים לשמוע נאצות ולהסתובב עם אבטחה".

נאור: "תולדות אהרן, שזו ישיבה בירושלים, מה הסטטוס שלהם במקום שהם עושים את ההדלקה?".
הרב רבינוביץ: "זה הגיע לפני ועדת החמישה. זה חלק מחלקת 70 (שבאחריות הוועדה)".
נאור: "מי שהייתה לו הדלקה בעבר, אתם מאפשרים לו להמשיך להדליק?".
הרב רבינוביץ: "אני לא מאשר כלום, מי שואל אותנו בכלל?".

נאור: "בהילולה הזו, היית שם?".
הרב רבינוביץ: "הייתי, עזבתי לפני האסון. בדרך כלל מגיע קצת מוקדם, המשטרה לא נתנה לי לעלות, עליתי ממש ברגע האחרון, אני מגיע מאובטח, הגעתי ברגע האחרון להדלקה של באיאן. עזבתי בסביבות 23:00, במהלך הנסיעה שמעתי על האסון".

נאור: "המבנה של הכותל יותר נח, יש רחבה מסודרת. האם בכותל יש לעיתים סיטואציות של עומס קהל, של דוחק?".
הרב רבינוביץ: "ברור שכן. בגלל זה סוגרים את השערים. במקרה קיצוני יותר - סוגרים את הכניסות במעטפת, משער יפו. המשטרה סוגרת. השיא הוא במעמד סליחות של ערב כיפור. אנחנו מעסיקים מודד. יש חברה מיוחדת שבאה ואומרת - בלתי אפשרי להכניס יותר".

כאשר חברי הוועדה ביקשו להבין מה המגבלה בכותל, השיב הרב כי עד האסון במירון הקיבולת היתה 30 אלף איש ברחבה שגודלה קצת יותר מ-8 דונם. כעת, לאחר האסון, המגבלה היא 2 אנשים למטר.

הרב קרליץ: "מה אתה חושב שאפשר לעשות כדי להתמודד עם הלחץ של ההמונים שנמצא בל"ג בעומר?".
הרב רבינוביץ: "צריך לשקול בכלל או להזיז את ההדלקות או לבטל, חוץ מהדלקה אחת של באיאן, זה המסורת. הוועדה לדוגמא התנגדה להדלקה בתולדות אהרן, הטענה הייתה שאם ח"ו יש אירוע בתוך המבנה - אין לאנשים לאן לברוח, אמרו להם שילכו לשטח של באיאן, תולדות אהרן סרבו".

הרב קרליץ: "מה עוד דברים, מלבד ההדלקות, אנחנו בשעת כושר, יש זעזוע בגלל האסון".
הרב רבינוביץ: "אני לא בקיא כל כך באירוע של ל"ג בעומר. ואני חושב שצריך להתייחס לקבר הרשב"י על פני השנה כולה".

הרב רבינוביץ: יש מסורת שנותנים אוכל לאנשים באתר מירון".
קרליץ: "אני זוכר את המסורת הזו לפני 60 שנה, בז' באדר, לפני 55-56 שנים, בחדר קטן במתחם היו שם כמה נשים צדקניות שהכינו חביתה".
הרב רבינוביץ: "כמה אנשים היו אז וכמה אנשים יש היום. אני בעבר ביקשתי להציע לנסות ולבנות מבנים מסביב לאתר, שם יתנו מענה".
נאור: "על איזה קרקע".
הרב רבינוביץ: "של רמ"י".

חבר הוועדה שלמה ינאי: "כשיש אירוע גדול בכותל, מי מנהל את האירוע? האחריות שלך?".
הרב רבינוביץ: "כן".
ינאי: "האחריות היא עליך ועל המנכ"ל?".
הרב רבינוביץ: "אני רוצה לחדד, לסדרנים שלי אין סמכויות".
ינאי: "יש אחריות מוגדרת, לא יקרה בכותל דבר שלא יהיה בסמכות שלך. נעבור לוועדת החמשה במירון, אתה יכול לתאר את מערכת היחסים בין הוועדה למקומות הקדושים?".
הרב רבינוביץ: "ועדת החמישה קבועת מדיניות והמרכז הארצי מממש את המדיניות".
ינאי: "אתה גורם שקובע מדיניות ומנחה גוף מקצועי - המקומות הקדושים - לבצע. הוועדה, חוץ ממדיניות, יש לכם איזה תקציב או סמכות על תקציב של גורם ממשלתי?".
הרב רבינוביץ: "לא, אין לגוף שום סמכות מבחינה משפטית על תקציב המקומות הקדושים. יחד עם זה, אני פעלתי מול משרד האוצר להגדיל את תקציב את קבר הרשב"י".
ינאי: "בוא לא נתבלבל בין התקציב לבין מי שמוציא אותו לפועל, האם יש לך בוועדת החמישה תקציב שאתה מקבל ואומר למקומות הקדושים...".
הרב רבינוביץ: "לא. אם ביצענו תקציב - זה מתרומות".
ינאי: "חוץ מתרומות, האם יש תקציב שוועדת החמישה מקבלת אותו ממשרדי ממשלה כדי לממש את המדיניות שלה באמצעות המקומות הקדושים?".
הרב רבינוביץ: "מה שאני זוכר רק לתקציב שוטף של סדרנים, יש תקציב ממשלה. על בניה ותשתית לא היה".
ינאי: "מה הוא התקציב שיש לוועדת החמישה לכל הצרכים?".
הרב רבינוביץ: "14 מיליון וחצי שקלים, חלקו הגדול בעקבות אסון מירון. תקציב של מרכז המקומות הקדושים לטובת הרשב"י".
ינאי: "לך יש תקציב 14.5 מיליון שאתה אומר למקומות הקדושים מה לעשות איתו? הם מקבלים את התקציב דרכך? אתה מנחה את החלוקה שלו על פי המדיניות שלך?".
הרב רבינוביץ: "לא היינו מעורבים במדיניות כזו או אחרת. בפועל התקציב נמצא במקומות הקדושים".
ינאי: "אתה מושך אותי כל הזמן לפרטים הפחות מרכזיים...".
הרב רבינוביץ: "אני כנראה לא מבין את השאלה".
ינאי: "אתה מבין היטב, יש לך סמכויות להשפיע על החלוקה של ה-14.5 מיליון?".
הרב רבינוביץ: "נגיד שכן".
ינאי: "הסמכויות של ועדת החמישה הם רק על חלקה 70ו-12, יתר החלקות בהר הן מנוהלות על ידי גורמים אחרים".
הרב רבינוביץ: "זה המצב היום בשטח מבחינה משפטית, התשובה היא לא".
ינאי: "אם עכשיו מישהו בונה קיוסק בכותל, לך אין סמכות לגעת בו, אתה הולך למשטרה, אבל עדיין אתה אחראי על הכותל ולך יש את הסמכות. אני מנסה להבין מה הסמכות של ועדת החמישה של החלקים האחרים של האתר?".
הרב רבינוביץ: "הוא יגיד לי מי שמך?".
ינאי: "המקומות הקדושים טוענים שאין להם אמירה בחלקות שתחת הסמכות שלכם, האם זה נכון?".
הרב רבינוביץ: "אני חושב שהם צודקים".
ינאי: "גשר הר דב, אתה יכול לעזור לנו מה עמד מאחורי הבניה שלו?".
הרב רבינוביץ: "לא, לא הייתי בתקופה הזו".
ינאי: "אתם אחראים על אזור גשר הר דב, יש שם דבר שנקרא שהוא מפגע, לא מצאתם נכון להקים קול זעקה?".
הרב רבינוביץ: "לגבי גשר הר דב, אני לא קיבלתי דבר נקודתי. אני חשבתי שכל האזור כולו נראה כמו עולם שלישי. ביקשנו לתכנן ולבנות הכל מחדש".
ינאי: "אני מדבר על הריסה...".
הרב רבינוביץ: "לא ידעתי שקיים דבר כזה שהוא בעיה בטיחותית".

ינאי: "בפירוש ההילולה זה דבר שגדול עליכם. אמרת שעושים בבית שלך, כשלהם. זה נעשה פעם אחת? אני מבין, פעם שנייה ושלישית ורביעית, זה לא דבר שחשבת שצריך להפסיק אותו?".
הרב רבינוביץ: "חשבתי שאי אפשר לעשות 10 מנהלים לאירוע הזה. צריך להיות גוף אחד שהוא ינהל".
ינאי: "בעצם המתחם שנקרא תולדות אהרן הוא באחריותך, אם הוא רוצה לקיים את האירוע הוא צריך לקבל רישוי, אתה לא משולב בתהליך הזה?".
הרב רבינוביץ: "לא. יתרה מכך, ביקשנו שהוא לא התקיים, פנינו למשטרה".
ינאי: "אם היה קורה דבר כזה בכותל?".
הרב רבינוביץ: "אי אפשר להשוות בין הכותל למירון. הכותל מתנהל מסודר. בכותל לא הייתי מתמודד שנתיים כדי לסלק, באותו יום הייתי מפנה. פה אנשים התנחלו לאורך שנים, אף אחד לא התחשב בשום דבר".
ינאי: "מאותו מקום שאתה מנהל כך את הכותל, היה צריך לנהל את השטח שתחת אחריותך במירון, אי אפשר להגיד שפה אני יודע לעשות את זה ובמירון לא".
הרב רבינוביץ: "הממשלה החליטה ב-2009 שאני לא מנהל. משרד המשפטים אומר לך שאתה מכשיל את האירוע".

הרב רבינוביץ: "אם המדינה הייתה אומרת לי שאני אחראי על אירוע ל"ג בעומר - מיד הייתי מתפטר".
ינאי: "ברור לי של"ג בעומר הוא אירוע גדול, אבל בתוך האירוע הגדול הזה יש חלקים שנמצאים תחת אחריותך, כמו מתן הרישוי, זה תחום מאוד מוגדר, זו הדלקה בחלקה 70, זה נעשה אצלך בחדר, שנה אחרי שנה אתה נותן לזה לקרות".

חבר ועדת החקירה האלוף ינאי בהערה לרב רבינוביץ: "אני חושב שהייתם צריכים להתערב, זה שלא התערבתם זה חלק מהדברים שאנחנו בודקים כרגע, הדבר קרה בגלל שיותר מדי גופים לא התערבו".

לאחר כשעתיים, הסתיימה עדותו של הרב רבינוביץ, ויו"ר הועדה מרים נאור סיכמה: "היה מאלף, מחכים".