האשליות של נפתלי בנט // ישי כהן

"עשינו היסטוריה: מהפכת התעסוקה של הצעירים החרדים יוצאת לדרך!", הכריז אמש (ראשון) ראש הממשלה, נפתלי בנט. ייתכן ובנט אכן מאמין שהורדת גיל הפטור תוביל לפתיחת שוק העבודה לציבור החרדי, אבל הוא משלה את עצמו ואת הציבור הישראלי כולו.

בנט מציג את הורדת גיל הפטור כהישג של יעד מרכזי שהציב. לא פחות. עזבו בצד את העובדה שגיל הפטור ירד ל-21 רק בשנתיים הראשונות, נראה שבנט חושב שהציבור החרדי אינו צורך חדשות, שהוא שוכח מהר את הגזירות של ממשלתו.

בנט מכיר היטב את הכותרות בתקשורת החרדית. הוא יודע עד כמה החרדים מאוכזבים ממנו, זועמים על התנהלותו. לכן הוא מבקש לנסות לרכך את הביקורת נגדו באמצעות ה'הישג' שיוביל ליציאת חרדים לשוק העבודה. בנט בונה על זה שכולנו נשכח שתחת ממשלתו נגזרה גזירת המעונות, זאת שמפלה אם חרדית, זאת שהורסת תהליך של שנים של יציאת הנשים החרדיות לשוק העבודה שרובן יצטרכו לעזוב את עבודתן. מחד, ממשלת בנט פוגעת בנשים החרדיות ובשוק העבודה החרדי ומאידך מספרים לנו על דאגה לחרדים שרוצים לעבוד. איש לא קונה את זה.

למה כן יגרום בנט בהורדת גיל הפטור? לעוד גזירות כלכליות על עולם התורה. הצעירים במגזר המתקשים לשבת יום שלום בהיכלי הישיבות, ויש כאלו, יעדיפו לבחור באפשרות של יציאה לשוק העבודה על פני גיוס לצבא, עם כל המשמעות הפנים חרדית בגיוס לצבא, השידוך רק כדוגמא.

כך שיהיה קשה עד בלתי אפשרי לעמוד ביעדי הגיוס של החוק. בשנת 2023 - 2,477 מתגייסים לצה"ל ולשירות אזרח/לאומי. וכאמור, המשמעות יהיו גזירות כלכליות.

ריקון 'בריכת המתגייסים' החרדים לשוק העבודה נולד בחוק הגיוס של יאיר לפיד ב-2013. לפיד היה בטוח שנראה עלייה משמעותית של חרדים שייצאו לעבוד, לצד הפטור הגורף לכל צעיר חרדי שהגיע לגיל 22 בשנה בה חוקק חוק הגיוס. בפועל, העלייה הייתה די מאכזבת. מ־45% ב־2013 ל־52% ב־2015. אחר כך נרשמה דריכה במקום עד משבר הקורונה. כלומר ההשפעה של 'ריקון הבריכה' הייתה אחוז או שניים.

לסיכום, ייתכן ובנט אכן מאמין שהורדת גיל הפטור יוביל ליציאת "רבבות" תלמידי ישיבות לשוק העבודה. אך איך "רבבות" כאלו. המעטים שכן ייצאו לשוק העבודה ירוקנו את 'בריכת המתגייסים החרדים' ויגרמו לכך שהמגזר לא יעמוד ביעדי הגיוס. התוצאה: גזירות כלכליות.