פטירתו של הגאון רבי אברהם דב אוירבך זצ"ל, אב"ד טבריה, מעוררת מטבע הדברים סיפורים רבים ועובדות לא מעטות על הנהגתו בעיר, במשך עשרות בשנים, וגדולתו התורנית.
אלא שדווקא סיפור, מימי בחרותו - עת השתדך והקים את ביתו בישראל, מעורר הדים רבים.
הסיפור, הובא הבוקר (שלישי) בעיתון 'המודיע' על-ידי הסופר יעקב רייניץ, "מיהודי שביקש לשמור על עילום שמו", ויש בו כדי חיזוק עצום לכל מי שבחסדי שמים מארס ומחתן את ילדיו.
אותו יהודי מספר כי בהיותו בחור מבוגר, התעניין - רגע לפני שנסגר השידוך שלו, על סכומי הכסף שהתחייבו הוריו והורי כלתו המיועדת. אביו סיפר לו כי סוכם שאבי הכלה ייתן 15 אלף דולר, והוא ישלים את כל הסכום לדירה. מדובר בימים בהם שווי דירה בפריפריה עמד על כ-100 אלף דולר.
"בו במקום הבעתי את התנגדותי", הוא מספר ומנמק זאת בכך שאביו היה יהודי שכל כולו תורה ומעולם לא עסק במסחר כך שבדרך הטבע אין סיכוי שיעמוד בסיכום ויגייס כזה סכום עצום מבלי שחלילה ילקה בלבו.
אלא שאביו הרגיע אותו, וסיפר לו סיפור ששמע מכלי ראשון:
"כשפוסק הדור מרן הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל עמד לסגור את השידוך של בנו הגאון רבי אברהם דוב עב"ג בתו של הגאון רבי אשר זאב ורנר זצ"ל רבה של טבריה, פנה הרב ורנר להגרש"ז ואמר לו: 'מחותן, בעת נישואי הצאצאים יורד צינור מיוחד של שפע, האם אתה מעוניין שזה יעבור דרכי או דרכך או חצי חצי כנהוג?'.
"הגרש"ז שהיה מופתע מהפניה הזאת, והיות והמצב הכספי בביתו היה דחוק, הסכים לכך שהשפע יעבור דרך המחותן, ואכן הרב ורנר לקח על עצמו את כל ההוצאות. לימים שח מרן הגרש"ז: 'מחותני הרב ורנר עמד בכל ההתחייבויות עד תום ועוד לפני החתונה הכל שולם! הכסף הגיע אליו בדרכים מיוחדות ובסיעתא דשמייא מופלאה'.
"'ואילו אצלי', המשיך הגרש"ז, 'שלא היה לי את צינור השפע המיוחד - היה לי באותה חתונה קושי גדול מאוד וחריג לשלם לעצמי את ההוצאות השונות כמו מלבושי המחותנים, אחים ואחיות בבית, נסיעה לחתונה... תמיד היה לי יותר קל ואילו הפעם ראיתי בחוש שאין לי את צינור השפע'. סיים הגרש"ז והפטיר: 'כל ימי אני מצטער שראיתי את האמונה הפשוטה והטהורה של מחותני ולא קפצתי לעגלה יחד איתו'".
או אז, אמר האב לבנו, כי לאחר שהתייעץ עם רבו, הרי שהוא מאמין באמונה שלימה שכל התחייבות שהוא מתחייב - הקב"ה יעזור לו וישלח לו מה וכמה שנצרך. "האם הנך מעכב בעדי את הצינור ואת האמונה הזאת?", תהה האבא, ובנו לא יכל לעמוד מנגד והשידוך נסגר.
"מן המותר לציין", מוסיף הבן בשיחה עם 'המודיע', "כי כל התחייבויות שולמו עד תום ואף מעבר. בלי לחץ, מתחים, בלאגן. ממש ראוי ישועות אחד אחרי השני שעל זה לבד אפשר לכתוב ספר. זה היה עבורי שיעור טוב באמונה ובטחון לכל החיים".