"השנה לראשונה הגעתי למסקנה שאני פשוט לא יודע כמעט כלום על השואה" אומר רפי פרלשטיין, יועץ תקשורת חרדי. "פתאום נפל לי האסימון, חוץ מלספר לנו על "הנאצים ימח שמם" ו"דער שרעקלכע טאג פון ד'לאגער" בחיידר ולאחר מכן בישיבה כמעט ולא למדנו על השואה". ואכן, השואה צרובה בהווייתו של כל ילד חרדי, אך כמה אנחנו באמת יודעים מה קרה שם?
אתמול (יום רביעי), פרלשטיין אירח בביתו שבבית שמש מפגש מיוחד בין שורד השואה שרגא קלוש לגברים ונשים מהמגזר, כולם חרדים וכולם משתתפים לראשונה בגירסה החרדית של מיזם 'זיכרון בסלון', המיזם שהפך לחלק בלתי נפרד מיום הזיכרון לשואה ולגבורה בארץ ובעולם.
בשל העובדה שלא מתאבלים בחודש ניסן, אנחנו נמנעים מציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה בכ"ז ניסן. השנה, לראשונה, עלה רעיון לחבר בין תשעת הימים לזיכרון השואה. בשיתוף פעולה עם "גנזך קידוש השם", מתקיימים בימים אלה כ-300 סלונים בערים ובשכונות חרדיות. המפגשים כוללים עדות של שורדי שואה ובני ובנות הדור השני מהציבור החרדי שיקיימו את מצוות "והגדת לבנך". בנוסף יתקיים חלק שיתופי בו האורחים יוזמנו לשתף תמונות וחוויות אישיות מהחיבור שלהם לזיכרון השואה, ולבסוף יהיה דיון ושיחה פתוחה וכנה על מקום זיכרון השואה כיום ובעתיד.
שאלות הן לא דבר פסול, לכל דבר יש תשובה
"השנה חפרתי בעניין וגיליתי את הפולמוס הרחב סביב החשש הממסדי והרבני משאלות באמונה. דיון שאני מבין ומכבד אותו אך בשום אופן לא מסכים איתו" אומר פרלשטיין. "שבועיים של נבירה בסיפורים, תמונות, סרטים ותיעודים. הרבה בכי, זעזוע, הלם, כאב ובעיקר סקרנות. סקרנות שהייתה חבויה אצלי והתפרצה בבת אחת. שבועיים של למידה משמעותית שרק החלה. מהפוליטיקה הפנימית במפלגה הנאצית, דרך הדיקטטורה של היטלר ועד הפתרון הסופי הנורא והאיום".
זיכרון בסלון נותן פלטפורמה המותאמת לציבור החרדי בהתכנסויות משפחתיות וקהילתיות, לתת מקום לסיפור השורדים החרדים להישמע ולחדד את האמירה כי האחריות על זיכרון השואה הוא הסיפור של כולנו.
"דבר אחד בטוח: ילדיי יגדלו בעזרת השם על סיפורי הגבורה, העוז והרוח היהודית כחלק מחינוך חרדי, יהודי, ישראלי. חינוך של ערכים, דת, מסורת של גבורה וכן, גם של פלורליזם מחשבתי. שאלות הן לא דבר פסול. לכל דבר יש תשובה. לברוח מעיסוק במהות זה בוודאי לא פתרון" כך פרלשטיין.
לקחת אחריות על זיכרון השואה
אז למה דווקא בסלון?
מורן ציפר, מנכ"לית זיכרון בסלון: "זיכרון בסלון היא מסורת ישראלית חדשה לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה שמעבירה את שרביט הזיכרון מהטקסים הממלכתיים והעצרות ההמוניות למפגשים אישיים ואינטימיים במאות אלפי סלונים במקביל. מדי שנה, בערב יום השואה או בסמוך לו, מתכנסים בארץ וב-60 מדינות בעולם כמיליון וחצי בני אדם שבוחרים לקחת אחריות על זיכרון השואה ולעצב באופן אישי את הדרך שבה הם זוכרים ולומדים מהשואה.
לצערנו הרב, עבור יותר ויותר אנשים יום הזיכרון לשואה ולגבורה הולך והופך ללא רלוונטי. לצד הטקסים הרשמיים והעצרות הממלכתיות - יש צורך בדרכים נוספות לזכור וללמוד מהשואה כדי שנוכל לעמוד בהבטחה שניתנה לנספים, לשורדים שהלכו לעולמם ולאלו שעדיין איתנו: "לא נשכח ולא נסלח". יוזמת זיכרון בסלון מכניסה את זיכרון השואה הביתה, טוענת אותו במשמעות חדשה ומזמינה את כלל החברה בישראל, מכל המגזרים ובכל הגילאים, לקחת חלק פעיל ולהשתתף בשימור ועיצוב הזיכרון לדורות הבאים".
300 "סלונים" זה מספר מרשים מאוד לפעם הראשונה
"מאז הסלון הראשון הציבור החרדי לא יכל היה לקחת חלק פעיל במסורת, ולנו זה הרגיש לא שלם ולכן היה לנו חשוב מאד למצוא יחד עם הציבור החרדי את הדרך בה גם הם יתחברו למיזם. מהרגע שנוצר הרעיון לחבר את זה לתשעת הימים ולציין את זיכרון השואה יחד עם חורבן הבית, ההיענות הייתה מרגשת ומדהימה! מאות אנשים שבחרו לפתוח את ביתם ולקחת אחריות על זיכרון השואה.
בימים האחרונים זכיתי לקחת חלק במספר סלונים של הציבור החרדי והיה מרגש לראות איך דווקא אותם סיפורים כואבים מתקופת השואה, מהווים גשר בין אוכלוסיות, מזכירים לכולנו כמה חשוב שנהיה מאוחדים, מחברים בין אנשים ומביאים למפגשים עוצמתיים - כאלה שמבטיחים שלא נשכח, והתחושה החזקה שיש בסלון מלווה את הנוכחים הרבה אחרי המפגש עצמו".
קרוב אלינו יושבת אישה חילונית - והיא כל כך כמונו
אשת התקשורת מירי שניאורסון אירחה ביום שני האחרון 'זיכרון בסלון' בביתה שבכפר חב"ד עם אופירה עזריאלי, דור שני לשורדי שואה, בנוכחות נשות נפלאו"ת ו'מתגברות' - קבוצת תמיכה לאלמנות חרדיות.
"זיכרון בסלון זה מיזם כלל ישראלי שכבר הפך למסורת, ולקיים אותו בתשעת הימים זה בעיניי רעיון פורץ דרך" אומרת מירי. "החלום שלי הוא כמשנתו של הרבי מליובאוויטש - לאחד את כל חלקי העם, ואני מתחילה מנשים, כי יותר קל ליצור ביניהן שיח ומפגשים. ייסדתי יחד עם שותפה שאינה שומרת תורה ומצוות את ארגון נפלאו"ת שזה 'נשים פועלות למען אחדות וקירוב לבבות', במטרה לחבר בין נשים מכל המגזרים, כשהעוגן שלנו הוא ארון הספרים היהודי. במרחב הזה, קיימנו עדות עם אישה שהיא דור שני לשואה".
מה היו התגובות של המשתתפות?
"מעבר לחיבור לשואה, להזדהות עם הסיפורים, גם לי אישית כנכדה לסבתא ניצולת ברגן-בלזן וסבא שקפץ מרכבת מוות, יותר מדהימה הייתה ההבנה שקרוב כל כך אלינו, הנשים החרדיות, יושבת אישה חילונית, בהגדרה, והיא כל כך כמונו".