שמחה מוקדמת. רק זמן קצר עבר מאז החגיגה אמש על הפשרה לכאורה בפרשת עמנואל, במסגרתה יסיר ללום את כל פניותיו לבית המשפט, ואילו הצד השני יחזור ללמוד במשותף בעמנואל - לפחות עד להחלטה אחרת של בית הדין, וכבר מתפוצצת לה ה"פשרה" בקול רעש גדול, תוך הטחת האשמות הדדיות של בית הדין בללום, והרב יעקב יוסף בבית הדין.
כבר אמש בשעות הערב, הבהירו בצידו של ללום, כי חתימתו על הסכם הבוררות תקפה, אך ורק במידה והצד השני - היינו חסידי סלונים בעמנואל, יחתמו אף הם על כתב הבוררות המחייב. רק לאחר חתימתם, הבהיר ללום, אגיש בקשה להסרת העתירות.
גם העותר יוסי לויפר מיהר לפזר את גרסתו: חסידי סלונים לא יחתמו, מאחר וכל פרשת עמנואל כלל אינה כלולה לתביעה שהגשתי לבית הדין. זו עוסקת אך ורק בסוגיה של פניה לערכאות - ללא אישור בית דין.
מנגד, כאשר נתבקש לויפר להסביר את הכתוב בצו המניעה של בית הדין, שחור על גבי לבן, כי "ללא החלטה אחרת מטעם בית הדין, ישובו כל התלמידות ללמוד יחד בשנה"ל תשע"א", לא נבהל לויפר והבטיח, כי : "בית הדין יוצא הבהרה בעניין זה". ניבא - וידע מה ניבא...
ואכן, הבוקר הוציא בית הדין מכתב נוסף בעניין, המאשים את ללום, כי הפר את החלטת בית הדין מאמש, בכך שלא משך הבוקר את עתירתו, ואף הגיש בקשה חדשה בעניין החינוך העצמאי. המדובר יש להסביר, על מסמך השלמה באחת העתירות הנדונות, אותה הגישו הבוקר פרקליטי ללום לבית המשפט, במסגרת אחד ההליכים המתקיימים זה מכבר.
אליבא דבית הדין, היה ללום חייב להסיר את העתירה, ללא כל קשר לחתימת חסידי סלונים: "עד לשעה זו לא נתקבל בבית הדין כל מסמך המאשר כי מר ללון פנה לבית המשפט, והודיע על משיכת עתירותיו ותביעותיו מצד א'. זאת למרות החלטת בית הדין, מיום אתמול בשעות אחה"צ, שעליו לעשות כן מיד ובתוך 3 שעות והוא מתנה זאת בתנאים שונים שלא על דעת בית הדין".
בית הדין גם הבהיר "בעקבות פרשנויות שנעשו בכמה כלי תקשורת כאילו בית הדין תומך בפסק בית המשפט", כי הצו מאמש לא כוון כנגד חלוקת המגמות, שהרי "אף הורה לא בא להתלונן כנגד חלוקת הרמות החינוכיות שנעשתה בביה"ס...".
זאת ועוד, "דעתו של בית הדין הינה, כי כל החלטה בניהול בית הספר, צריכה להתקבל אך ורק לפי דעת תורה של גדולי ישראל...".
בעניין טענות ללום, כי חסידי סלונים לא חתמו על שטר הבוררות, השיב ביה"ד, כי מאחר ועתירתו של ללום הינה כנגד החינוך העצמאי ומנהליו, הרי שההורים כלל אינם צד לעתירה, ומשכך, צו המניעה כלל אינו מכוון נגדם, ולכן לכאורה, חתימתם אינה נדרשת.
הגר"י יוסף: "אחד הדיינים – אב להורה היושב בכלא"
ומה אומרים מצידם של הנתבעים, עמותת "נוער כהלכה?" במסמך חריף ששיגר הבוקר הגאון הרב יעקב יוסף לחברי בית-הדין נאמר, כי הוא עדיין ממתין לחתימת ההורים על שטרי הבוררות, על מנת שניתן יהיה למשוך את העתירה.
הרב יוסף מציין, כי מר לויפר כלל אינו צד לפרשה, וכי בשיחה שהתקיימה הבוקר עם עוה"ד גרין – בא כוחם של ההורים, טען זה כי "כלל אינו מודע להסכם שהתגבש, מר לויפר אינו מוסמך לדבר בשמם, ואין בכוונת ההורים לחתום עליו".
הואיל וכך, כותב הרב יוסף, "אין לנו אלא להצר על ביזיון בית-הדין הנכבד, המבוזה בראש כל חוצות על-ידי התובע, המשים את בית-הדין ללעג וקלס".
הרב יוסף גם מזכיר הפרת החלטה מטעם הצד השני, בעניין הצו האוסר השמצות הדדיות: " הבוקר התראיין התובע לערוץ 2, וכינה את הנתבע בשמות שאין הדעת סובלתם, בניגוד מפורש להחלטת בית הדין...".
וכאן מגיעה המסקנה של של הגר"י יוסף, המכוונת הפעם לא כנגד לויפר וחסידי סלונים, אלא באופן חזיתי כנגד בית הדין: "לאחר התייעצות החלטתי כי לאור פסלותו של הרב מרדכי אייכלר לשמש כדיין בתיק זה, בדעתנו לבקש כי בית הדין יורה על הליך של זבל"א (זה בורר לו אחד) בעניין שבנדון, ולאחר המצאת כל שטרי הבוררות החתומים על ידי כל הורי בנות המגמה החסידית, על פי הרשימה שבידי בית המשפט.
בסוגריים, לא חוסך הרב יוסף את ביקורתו החריפה מבית הדין עצמו, ומביע תמיהה מפורשת על ניגוד העניינים של הדיין הרב מרדכי אייכלר: "מדוע לא פסל את עצמו, כאשר הוא סב לילדות הלומדות במגמה החסידית, ואב להורה היושב כעת במאסר..."
כך או כך, דבר אחד ברור, פשרה – רחוקה היום מאי פעם.
