פרק ד': הרבי גרשון חנוך הניך ליינר זי"ע, אדמו"ר מראדזין, נפטר בשנת תרנ"א (1891) בגיל חמישים ואחת. בחייו הקצרים הספיק הרבה יותר מרבנים שחיו מאה שנה, בין היתר ניסיונו בחידוש מצוות התכלת, והגיע לשיא עם פרסום 'תלמוד סדרי טהרות' אותו הדפיס כפי צורת הדף של תלמוד בבלי, ועורר את מחאתם של רבני וילנה, למרות שקיבל הסכמות מרבים מגדולי ישראל בראשם רשכבה"ג רבי יצחק אלחנן ספקטור.
- ה"חיקוי" של עיצוב הש"ס שעורר סערה • פרק א'
- הקרב על צורת הש"ס - בין ראדזין לוילנה • פרק ב'
- התלמיד-חכם שנתקע עם הספרים שחיבר • פרק ג'
בחייו הדפיס הרבי את 'סדרי טהרות' חלק ראשון, אולם את המשך פרסום 'סדרי טהרות' לא זכה לראות. בנו הוא שהביא לדפוס את ספר ההמשך על מסכת אהלות, בשנת תרס"ג (1903).
בכרך על אהלות היה חידוש. כדי לבדל את הספר מצורת הכרכים של התלמוד בבלי, נוספה בראש כל עמוד כותרת "ספר סדרי טהרות", ובתחתיתו "מלוקט מדברי התנאים ואמוראים ז"ל". חוץ מן הכותרות הללו, ממשיך הדף להיראות כמו גמרא רגילה. זו היתה העצה שנתן הגאון "בית הלוי" למחבר, והיא נמצאה בין כתביו של הרבי מראדזין, רשומה על פתק קטן.
ידוע שהרבי מראדזין המשיך לכתוב לפחות גם על מסכת נגעים, ואולי כתב גם על עוד מסכתות, אבל הכתבים, ככל שהיו, אבדו בשואה. אחרי השואה חזרו ק"ק חסידי ראדזין והדפיסו את ספרו של רבם, בתשכ"א בניו-יורק ובתשמ"ה בבני ברק. אבל גם במהדורות החדשות קיים בין מסכת כלים למסכת אהלות הבדל, בדיוק כמו במהדורה הראשונה. הכותרות הנוספות מלמעלה ומלמטה, נמצאות רק בכרך השני, על אהלות... מדוע? אם אסור להדפיס בצורת הגמרא בלי בידול, למה את מסכת כלים כן מותר לחזור ולהדפיס כמו שהיתה במהדורה הראשונה?
התשובה היא כמובן, שבעיני חסידי ראדזין רבם הוא קודש קודשים, ובוודאי לאחר פטירתו, ואזהרת רבני וילנה נגדו שווה אצלם כקליפת השום. את הכותרות במסכת אהלות הדפיסו לא בגלל רבני וילנה, אלא בגלל שכך כתב הרבי בפתק, ובאותו אופן השאירו את מסכת כלים בדיוק כמו שיצאה מתחת ידי הרבי. אך כיום, כאמור, נמצא ה'סדרי טהרות', בדיוק כשם שהוציאו אותו חסידי ראדזין, ב'אוצר הספרים' של כל ישיבה ובית-מדרש המכבדים את עצמם, גם בציבור הליטאי.
במאמרים הבאים נכתוב על מעט פוליטיקה שיש טוענים כי רחשה סביב איסור רבני וילנה נגד ספרו של הרבי מראדזין, וכן על מחברים נוספים שכתבו גמרא על מסכתות שאין עליהן תלמוד.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com