החלטתו של שר האוצר, אביגדור ליברמן, להוציא לפועל את רדיפת החרדים ולהביא לידי מימוש את שנאתו כלפי החרדים שומרי התורה בישראל - כפי שבאה לידי ביטוי במערכות הבחירות, לאחר שנים של שיתוף פעולה שלו עם אותם חרדים, וזאת באמצעות שלילת הסבסוד למעונות יום ממשפחות האברכים, עוררה זעם וזעקה טבעיים.
להיטפל לילדים קטנים שאך זה באו לעולם, להתעלל בהוריהם רק בגלל דרך החיים אותה הם בחרו, לנסות ולהשפיע על אמונתם דרך הכיס, זהו שפל מוכר במחוזותינו.
לא מעט פוליטיקאים עשו הון פוליטי על הגב של החרדים, ושרדנו את כולם. גם לליברמן נוכל, נוכל ובגדול. כי אותם שבוחרים במודע בחיי דוחק כדי לשבת ולהגות בתורה יומם ולילה, עושים זאת מתוך אמונה טהורה בבורא עולם ושורדים כך בדרך ניסית שלא מובנית על פי הטבע. אמונה זו, לא תושפע מליברמן וגזירותיו, אמונה זו תנצח כל החלטה אכזרית ופופוליסטית.
אם המטרה היא לחסוך בקופת המדינה, יתכבד ליברמן לנבור בתקציבי העתק המיועדים לעולים מחבר-העמים, שחלק גדול מהם לא יהודים. אבל לא זו המטרה, כי כפי שטען ח"כ משה ארבל, "החיסכון" של התוכנית בגזילת מטה לחמם של הילדים הקטנים שלא טעמו טעם חטא, תחזור אל המדינה כבומרנג כאשר אותן משפחות ישחרו לפתחה של הרווחה, לאחר שההחלטה תפגע בזכותן של הנשים החרדיות לצאת לעבוד.
אך דבר אחד טוב, כבר יצא מהחלטתו השערורייתית של ליברמן - החיבוק והערכה של כולנו לעמלי התורה ששבה והתפרצה לה ברגע אחד.
התרגלנו כולנו לראות בבתי הכנסת ובתי המדרשות הפזורים בכל רחבי הארץ, את עמלי התורה, אברכי הכוללים, יושבים והוגים בדפי התלמוד, מבוקר ועד ליל. עם תחילת הסדר הם זונחים את בעיות ומאווי העולם, והוויות התנאים והאמוראים, הראשונים והאחרונים, ממלאים את לבם, מציפים את מוחם, מאתגרים את שכלם ומעשירים את עולמם.
התרגלנו למחזות משובבי הלב הללו, לקולו הענוג של השטייגען, לכוחה של תורה להשכיח את כל מה שמסביב, התרגלנו, אבל אז בא איווט ליברמן, וכמו הציב אלומת אור מול היכלי הכוללים, והעיר בכולנו את ההערכה הכנה והאמיתית ללומדי התורה, לאברכי הכוללים, שאין להם בעולמם כי אם 'והתענג על השם'.
מאז פרסם את דבר גזירותיו, התעוררנו לחוס ולחמול על אותם השוקדים באוהלה של תורה יומם וליל, עצות רבות ומגוונות עלו ועוד ויעלו כיצד לצלוח את הגזירה הנוראית, אין אחד שחושש שליברמן יצליח במזימתו, אין מי שמפחד כי עולם הכוללים יצטמצם בגין כך, אבל כעת אנו שוב מסתכלים אחרת, בהערכה עצומה ותהודה אין סופית על אותם אברכים.
אז על כך, לפחות על כך, רק על כך - מגיעה לאיווט ליברמן, תודה. ותו לא.