למעלה מרבבת חסידי חב"ד ולומדי הרמב"ם היומי בכל שדרות היהדות התורנית בניו-יורק, באו והשתתפו בסיום הרמב"ם העולמי שנערך ברוב עם הדרת מלך, ברחובה של עיר, מול בית המדרש של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זיע"א – '770'.
למעלה מרבבת אלפי ישראל, קהל רוגשים, התאספו יחד, כששמחה ונהרה על פניהם על ציון הדרך המיוחד כל כך של סיום המחזור הארבעים בלימוד הרמב"ם היומי. עוצמת הקהל העצום באה לידי ביטוי בעדותו של מפקד משטרת קראון הייטס שהצהיר כי מזה שלושה עשורים לא נראה קהל כה גדול על פני שדרת איסטערן פארקווי.
עם התקרב מועד האירוע, נהרו המונים-רבים מקראון הייטס וברוקלין בכלל, ובתוך זמן קצר לא נשאר כסא אחד פנוי, בשדרה הניו-יורקית שהפכה למוקד התוועדות ענק. ובבוא הרגע, מנחה האירוע, מנהל צעירי אגודת חב"ד המרכזית ויושב ראש וועד 'סיום הרמב"ם העולמי', הרב שמואל מנחם מענדל בוטמאן מקדם בברכה את ההמונים, ועומד בדבריו על המשמעות של "ארבעים שנה אקוט בדור" ומסביר את המעלה המיוחדת של מחזור הארבעים.
ברכתו של הרב הראשי לישראל, הגאון רבי דוד לאו, פתחה את המעמד. הרב מעלה את חזונו הגדול של הרבי זיע"א בלימוד הרמב"ם, והדגיש את ייחודיות הסיום הארבעים, מהנאמר בתהלים ארבעים שנה אקוט בדור, "ומשה אומר לישראל כי עד שנת הארבעים לא נתן ה' לכם לב לדעת, וכעת בארבעים שנין יכול התלמיד לעמוד על דעת רבו". הרב מסיים בברכות לכל הלומדים.
לאחר מכן עלו ובאו רבני שכונת קראון הייטס, הגאון רבי אברהם אזדאבא והגאון רבי יוסף ישעי' ברוין, שהפליאו בדברותיהם על מעלת הלימוד ברמב"ם. לאחר פרקי נגינה, הוזמנו לשאת דברי רבה של העיר אילת ושליח הרבי, הגאון רבי יוסף הכט, ורבנים חשובים נוספים, ובהם של קהילות חסידיות בברוקלין, שבאו במיוחד.
בלב המעמד, היה נאומו של האורח, הראשון לציון ורבה של העיר ירושלים, הגאון רבי שלמה משה עמאר. לאורך דבריו, דיבר הרב על גודל התקנה של לימוד הרמב"ם שכולל את כל התורה כולה. "הרבי זיע"א שכל התורה הייתה גלויה לפניו וכל רז לא אניס ליה בחר ברמב"ם", אמר הראשון לציון, "הרבי עשה אזניים לרמב"ם. לפני זה לא למדו רמב"ם על הסדר רק קצת הלכה כאן הלכה כאן זעיר שם זעיר שם, הרבי בתקנה שתיקן ללמוד את הרמב"ם יום יום עשה שכל העולם אלפים ורבבות לא רק חסידי חב"ד, הדבר התפשט וגם אחרים לומדים את הרמב"ם, זו זכות גדולה.
"כי אין לנו ספר הלכה שכולל את כל הלכות התורה. בשולחן ערוך אורח חיים יורה דעה חושן משפט ואבן העזר הם רק חלק קטן מהלכות התורה. וגם השולחן ערוך עצמו תשעים אחוז מלשונותיו הם לשונות הרמב"ם, כי כשהמחבר כתב את השולחן ערוך הוא בדק ובדק וידע שאין לשון מדוייקת כלשון הרמב"ם. ולכן הלך לא רק אחרי פסק הרמב"ם אלא גם אחר לשונו. כל התורה כלולה בלשונו הזהב של הרמב"ם כלשון הראשונים".
הרב הרחיב והוסיף לדבר על המצב הקשה בו אנו מצויים אחרי האסון הנורא, "במקום קדוש ובזמן קדוש של ליל ל"ג בעומר ונלקחו מאיתנו מ"ה צדיקים נקיים וטהורים ואחרי כן עוד אסונות ומלחמה, אחרי שנה וחצי של מגיפה איומה שעשתה שמות בכל העולם".
הרב עורר על אהבת חינם ואמר כי "אנו חייבים להוציא את המחלוקת מאיתנו. לבטל כל שנאה וקנאה ותחרות שאינה לשם שמים. אנחנו נמצאים בחושך הגלות, הלילה הזה כולו מרור. זכינו היום להיות על יד ציון הרבי, עשינו הקפה והתפללנו את תפילת הרש"ש זי"ע. ואחר כך צעקתי בכאב ואמרתי לאדמו"ר שכבוד קדושתו נלחם כל ימיו כדי להביא משיח לישראל אני לא יודע אם היה עוד אדם בעולם שנלחם מלחמה של ממש בכל הדרכים לחזק לקרב להרבות תורה להרבות מצוות בכל דרך אפשרתי כדי לקרב את ביאת המשיח". הרב הוסיף ואמר כי "אנחנו צועקים ממעמקי ליבנו לקב"ה שיאמר די ישלח רוח טהרה רוח קדושה על עם ישראל שניטהר ונתקדש בקדושה של מעלה שנטהר אצל הלבבות נרחיק כל שנאה וכל תחרות שאינה לשם שמים ובע"ה עין בעין נחיה ונראה בביאת משיחנו בהתגלות גמורה במהרה בימינו אמן ואמן".
לאחריו נשא דברים רבה של רוסיה, הגאון רבי בערל לאזאר, ועורר בעניין "האחדות הנדרשת והמחוייבת לא רק לרחוק אלא גם לשכן וחבר קהילתנו ומביא לדוגמה את האחדות הנראית בערב זה שיהווה דוגמה לכל העולם, והקדמה והכנה למצב בימות המשיח שאז לא יהיה לא שנאה ולא תחרות". הרב לאזאר הציע "הצעה שאני עושה בקהילתי" ללמוד פרק אחד ברמב"ם בשחרית, פרק אחד במנחה ופרק אחד בערבית. הקהל הגדול נענה לו במחיית כפיים סוערות.
המסיים היה הגאון הרב יצחק רייטפארט שזכה לחבר שמונה עשרה (!) ספרים "בדבר מלך" על הרמב"ם. נואם חשוב נוסף, היה הפוסק הנודע הגאון רבי גבריאל ציננער מחבר סדרת ספרי ההלכה ורב קהילת "נטעי גבריאל", שנשא משא תורנית מאלפת.
המעמד האדיר הסתיים בהכרזתו של הרב בוטמאן "שסיום הרמב"ם הבא יהיה בל"ג בעומר תשפ"ב על ידי הרבי, הרמב"ם ורבי שמעון בר יוחאי בירושלים עיר הקודש. לשנה הבאה בירושלים!".
