ליארצייט של רבי חיים בן עטר 'אור החיים' הקדוש
קדושת ציונו של ה'אור החיים' הקדוש
מדורות קודמים, נודע ציונו של ה'אור החיים' הקדוש, כמקום שמסוגל לישועות, שנתקדש ציונו בקדושה של מעלה.
גדולי ישראל מאז ועד היום, מכל החוגים - הרבו להשתטח על ציונו הקדוש ופעלו בו ישועות רבות.
סגולה בדוקה ומנוסה - למציאת הזיווג בציונו
מי שחפץ למצוא את זיווגו, יגיע לציונו ויקח משם אבן, ויבטיח שכאשר יתארס - ימצא את ה'אבידה', יבוא להודות ולהחזיר את האבן. רבים עשו כן ונושעו.
לאחר פטירתו, התבטא הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זי"ע: "אם יזכני ה' לעלות לארץ ישראל - לא אסור מקבר רחל, ומציון - ה'אור החיים' הקדוש!".
מדוע ספרו של ה'אור החיים' כל כך אהוב ומפורסם?
ה'אור החיים' הקדוש זכה להערכה עצומה על ספרו, והתקבל כספר יקר וחשוב לכלל ישראל.
ה'אור החיים' הקדוש כתב את ספרו במשך שנים רבות, והרבה לחדש בתורה בכל שנות חייו, בשנות הרווחה ובשנים של רדיפות וצרות.
הוא אסף לספרו רק את המיטב שבמיטב בחידושיו על התורה, על כל חלקיהם: פשט, רמז, דרש וסוד.
וזהו אחד הדברים המיוחדים בספרו, שנראה מחד - כספר פשט, ומאידך הוא מגלה רזין נפלאים, ומרגישים את קדושתו הרבה, בין המילים והשורות, ועל כן, גדולי עולם פירסמו את מעלת ספרו.
בספרו מרגישים כיצד – "נפשי יצאה בדברו"!
ספרו נכתב מתוך יגיעה מופלאה ועצומה, וניתן לחוש את מדרגותיו הקדושות שמבצבצות מכל פינה בספרו, וכיצד הוא מתאר את אהבת ה' ויראתו, וניתן להרגיש כיצד – "נפשו יוצאת בדברו".
מעבר לכך, הוא העיד שספרו נכתב מתוך גילויים עליונים, שמעבר להשגת אנוש. וכמה מילים כ'משיח לפי תומו', שהתבטא:
"והרגשתי בנפשי שראתה נסתרות, ותאכל ותשבע, ותותר ממטעמי התורה - באור פני מלך חיים".
"נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים" – ממש!
כשהתחיל לפרש את התורה, פתח וכתב:"נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים, בורא קצות הארץ"... ממש כפי שהעיד על עצמו יחזקאל הנביא...
התבטא על כך הרה"ק רבי יעקב יוסף מסקווירא זי"ע בפני חסידו הנאמן רבי משה "בטלן", בהתלהבות מופלגת:
"הרואה הנך מה כתוב כאן?! היה לו ממש מראה יחזקאל!".
ספרו מגיע למז'יבוז' לידי הבעל שם טוב הקדוש
בסיון תק"ב, יצא הספר 'אור החיים' בוונציה, וזכה לתפוצה מהירה באירופה. לאחר ימים לא רבים, הגיע הספר לחבל פודוליה שבאוקראינה של ימינו, לעיירה מז'יבוז' - עירו של הבעל שם טוב הקדוש.
כשראה הבעל שם טוב הקדוש את הספר, שיבח אותו רבות, והיו רבים מתלהטים אחריו.
היתה לו תפוצה גדולה מאוד ברוסיה ובפולין, ועד מהרה הפך לאחד הספרים המיוחדים שנלמדים במקהלות חסידים.
'אור החיים' – הספר החסידי הראשון
בספרו יש הרבה יסודות ועקרונות רוחניים, שמקבילים לתורת החסידות, מרגלא בפומיה של הרה"ק רבי יעקב מסקווירא זי"ע:
"הספר החסידי הראשון – ה'אור החיים' הקדוש!"
הביקוש הרב לספרו 'אור החיים' הביא לכך, שהודפסו עוד שתי מהדורות במזרח אירופה.
כתב הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות זצ"ל על ספר 'אור החיים' בהסכמתו ל'חפץ ה'": "אחריו כל אדם ימשוך, כשהוא נותן קולו בנעימה, ומלהיב את הלבבות בשלהבת העולה מאליה ביראת ה' טהורה".
מה אומרים גדולי ומאורי הדורות על ספרו?
גדולי עולם השוו את הלימוד ב'אור החיים' הקדוש:
ללימוד בספר - הזוהר הקדוש!
ספרו על הרה"ק מקרלין בעל 'בית אהרן', כי הלימוד בספר 'אור החיים' הקדוש, היה אצלו שיעור קבוע על פרשת השבוע, ולא היה זז מקביעות זו.
והיה קורא ה'בית אהרן' ל'אור החיים' הקדוש – 'דער רבי'. וכאשר היה מתקשה בהבנת איזה פשט, היה אומר:
"הבה ונראה מה אומר הרבי הקדוש".
הרה"ק רבי פנחס מקוריץ אמר: "אין דבר שנוכל להביא את עצמו שם, כמו בספר הזוהר ולפעמים בספר 'אור החיים'".
סגולה נפלאה לשמירה - ברוחניות ובגשמיות
אמר הרה"ק רבי פנחס מקוריץ: "הספר 'אור החיים' הוא - שמירה בבית, והלימוד בו מסוגל - להנשמה כמו הזהר הקדוש, יען שהיה נשמת משיח בדורו כמו רשב"י בדור!".
ומסופר, שפעם אחת "עבר על יד בית אחד, ואמר - שמרגיש בו אור גדול. ונכנס לתוכו, ומצא בפינה את הספר 'אור החיים' על התורה...".
סיפר הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב זי"ע, שאביו הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע אמר: "כמו שבדורות הראשונים היה הזוהר הקדוש מסוגל לטהרת הנשמה, כן בזמן הזה מסוגל לימוד ה'אור החיים' הקדוש שעל התורה - לטהר את הנשמה".
והיו שמסרו בשמו כך את הדברים: "ספר הזהר מסוגל לנשמה, אך מי יודע אם יש לנו בכלל נשמה, ה'אור החיים' - מסוגל לנפש".
וסיים הרבי מטשורטקוב זי"ע: "מעת ששמעתי זאת מאבי זי"ע, נעשה אצלי כחיוב ללמוד בכל שבוע את ה'אור החיים' על התורה", וציווה לאנשיו שילמדו את ה"אור החיים" בליל שבת קודש. וכן היה לומד ב'אור החיים' עם בניו.
רבים מצדיקי החסידות וגדולי ישראל נוספים, ראו בלימוד ה"אור החיים" הקדוש, סגולה גדולה - ליראת שמים.
הרה"ק רבי משה מקוברין זי"ע "אמר על ספר 'אור החיים' אשר - המחבר שם כחו בחיבורו, ויכול האדם להתפעל בלימוד ספרו הקדוש - כמו שהיה שומע מפורש יוצא מפי קדשו זי"ע".
ועוד הוסיף" "כאשר הייתי צעיר למדתי הרבה בספר 'אור החיים', כי:
איך יהודי יכול לראות את אור החיים אם אינו לומד את ה'אור החיים'?
העיד על עצמו שנהיה - כבריה חדשה!
הרה"ק בעל ה'שפע חיים' מצאנז קלויזנבורג זי"ע הגיד בשם אחד מגדולי הדור שלפניו: "כשהייתי אברך כאשר למדתי "אור החיים" על התורה הרגשתי בעצמי שנהייתי בריה חדשה".
ומקובל היה בפי חסידים, שחזרו ולמדו את ה'אור החיים' מדי שנה:
"בכל שנה יש ל'אור החיים' -אור חדש".
הגאון המופלא רבי חיים פלאג'י זצ"ל בספרו 'כף החיים' מאריך בחשיבות לימוד פירוש האלשיך הקדוש על התורה.
הוא מצטט את דברי החיד"א ז"ל על כך ש"בצרות פולין נגלה (האלשיך הקדוש) לחכם אחד בהקיץ להצילו מתוך ההפכה - על שהיה לומד תדיר דרשותיו".
והוא מסיים וכותב: "...ומעין כיוצא נגלה אלי בחלום על ספר אור החיים להרה"ק מורנו ורבנו הרב רבי חיים בן עטר זיע"א!".
פקד על בניו להדפיס את סיפרו - וינצלו מרע!
הרה"ק רבי פנחס מקוריץ מאוד חשק, שירבו להדפיס את ה'אור החיים', ופקד על בניו שבכל שנה ידפיסו את הספר, ואז - ינצלו מכל רע.
ואכן, כך עשו בניו, עד שהתרבו כל כך ספרי 'אור החיים' במדינתם, שכבר לא נמצאו קונים לספרים, ואז חדלו להדפיס.
ובאותה שנה, הייתה ההלשנה הידועה שבעטייה התייסרו רבות וישבו במאסר ממושך. ועוד מסופר על הרה"ק רבי פנחס מקוריץ כי פעם אחת חלה בנו, והוא קיבל על עצמו ללמוד בכל יום דף מה'אור החיים'.
הרב מרדכי אליהו היה מספר שה'בבא סאלי', לא היה יושב לסעודה בליל שבת לפני שגמר את כל הפרשה עם פירוש ה'אור החיים' הקדוש.
פעם אחת הוא התעכב, ולא הבינו בני הבית על מה, ואמר להם שעדיין לא סיים את ה'אור החיים' הקדוש על הפרשה.
קשרי האהבה המופלאים בין ה'אור החיים' הקדוש לבעש"ט הקדוש
נימי אהבה נסתרים קישרו בין שני הקדושים, מה שגרם לבעל שם טוב הקדוש להשתוקק לפוגשו פנים בפנים, וידוע מצדיקי הדורות, שרצונו של הבעל שם טוב הקדוש, להביא בכך את זירוז הגאולה והבאת משיח בן דוד.
כותב על כך האדמו"ר מקאמראנא:
"...ורבינו הקדוש אור החיים, אמר עליו מרן הבעל שם טוב, שנשמתו מרוח דור של אצילות... ומרן הקדוש היה נפש דור דאצילות, והיה רוצה שיתקשרו ביחד נפש רוח ויתגלה הנשמה וחיה דאצילות ויהיה הגאולה האמיתית ..." (נתיב מצוותיך א', ט').
רגע פטירתו נודע - לקדושי עליון!
במוצאי שבת פרשת פנחס, אור לט"ו בתמוז ה'תק"ג. עמד בעיר הקודש טבריה רבי חיים אבולעפיא בתפילת ערבית, ולפתע התעלף.
כל המאמצים להעירו לא צלחו, ודאגה רבה הייתה בלב המתפללים. אבל, לאחר מחצית השעה, הצדיק התעורר מעצמו, וסיפר בקול רועד:
עתה נפטר בירושלים ה'אור החיים' הקודש, והוסיף, כי ליווהו עד לשערי גן עדן... "הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו...".
'כבה הנר המערבי' – וסוד ה'נטילה' עבר למז'יבו'ז הרחוקה
כמה שעות לאחר מכן, התחולל דבר מופלא - במזיבוז' הרחוקה. ששם השמש עדיין לא שקעה, והבעל שם טוב הקדוש ניגש ליטול ידיו לסעודה השלישית, והתעכב זמן רב...
ולאחר השבת אמר הבעל שם טוב הקדוש: "כבה הנר המערבי" כששאלוהו איך יודע הדבר, קיבלו תלמידיו את תשובתו, שאתם תקבלו קוראים יקרים, בסיפור למוצ"ש...
יהי רצון שזכותו של רבי חיים בן עטר ה'אור החיים' הקדוש תגן עלינו, וימליץ טוב על כל עם ישראל, ויקרב את משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.