הם היו חברים טובים, שנים של לימודים משותפים, מימות הגן ועד לעבודתם המשותפת לכשגדלו, לעיתים נראה היה שהקשר חזק ונצחי הוא, בלתי ניתן להפרדה, אך לא לעולם חוסן, ובאחד הימים, מעשה שטן הצליח ופרצה המריבה.
אולי זאת היתה מריבה על רקע שטותי ואולי על רקע חשוב, איש כבר אינו זוכר על מה ולמה פרצה, תהום של קרח נפערה ביניהם ואין מושיע.
החלק המענין במריבה היה אי הטחת האשמות ההדדיות, שתיקה מצמררת ומוחלטת מצידו של זה שחש עצמו כנפגע מרעהו, וזהו!
עבר שבוע וחלף לו חודש,השתיקה נמשכה בעוז, עד שלא יכל החבר הפוגע עוד לשאת זאת וזעק על רעהו, דיי! איני יכול עוד, מילא אם הית מקלל, הית משיב לך, הית מרביץ, היתי מחזיר לך וממשיך הלאה.
אך השתיקה גרועה היא מהכל!
איני יודע הלי אתה או לצרי, איני יודע מהי דעתך ומתי נחליק את המחלוקת ונשוב להיות ידידים, איני יכול לשאת זאת עוד, די לשתיקה!
● ● ●
הימים הם ימי מלחמת אחים, למעלה משנתים שניטש לו קרב איתנים על בית ספר קטן בעמנואל. קרב שהפך איכשהו במינופו של איש צר ואויב לקרב גלובלי וארצי, קרב שבו כל אח וידיד מרגיש מנוכר לרעהו.
האשכנזים ויותר מכך אחיהם הספרדים עמדו תוהים, האם זוהי מריבה קטנה שמלבה איש קטן, או שמא זוהי דעת הכלל, האומנם כל התנועה הקדושה שאמורה היתה להחזיר עטרה ליושנה מצטרפת גם היא למעשהו של הפוחז התורן ומחזקת את ידיו, או לא.
כאשר ש"ס תביע את עמדתה הרשמית, חשבו כולם, נדע אל נכון למצא את הפתח, למצא את השיטה והדרך להשלים או להילחם עד לניצחון הסופי של אחד הצדדים, אולם ש"ס ומועצת החכמים הגיבה בשתיקה רועמת.
והשתיקה הזאת היתה גרועה מכל!
● ● ●
ש"ס, בשתיקתכם אכזבתם את כל בוחריכם, יצאתם קרחים מכאן ומכאן, גם לא הרמתם את הגאווה הלאומית שיכלה להתמנף על ידי אותו ללום שבעצם סימל כביכול את כלל הספרדים שמחפשים לרדוף את היהדות האשכנזית.
ומאידך גיסא, גם כל האשכנזים כועסים עליכם, בשתיקתכם לא הבעתם שום עמדה וממילא לא היה מקום לתיקון ופשרה, שהרי מול העתירה שהוגשה, לא היה כל מקום להתנהלות מחושבת.
תנועת ש"ס איבדתם את אמון העם, והיום כעבור שנתיים כאשר סוף סוף נזכרתם להביע עמדה כלשהי, כבר היה מידי מאוחר. בהתחמקות המוזרה והתמוהה שלכם גרמתם לבלבול גדול.
כולכם הולכים בעצם מול כל גדולי ישראל, יצרתם מצב שבו נראה שכל הספרדים מכבדים את פסיקת בג"צ.
כעת גם אם תרצו, יחשוב כל מוסד פעמים אם לקבל את ילדיכם, לאור הצורה בה נהגתם והבעתם את עמדתכם, כן, גם את שלכם האליטות כביכול תיתקלו בבעיות, הוכחתם לכולם בשתיקה שאתם עדיין לא בני תורה, לא התחברתם עדין וחבל.
לא אוכל לומר שהיה על ש"ס להוקיע את מעשהו של ללום, כי בסף הכל הוא עשה את מה שכולכם נראה שהייתם רוצים לעשות, להראות לאשכנזים מי בעל הבית, להראות לגדולי ישראל, כי אתם מעליהם, ובג"ץ בעזרתכם.
אבל אתם הלכתם יותר רחוק, שתקתם, ועל השתיקה הזאת תשלמו ביוקר, מכל הכיוונים, חבל עליכם ש"ס, אכזבתם!