פרק ג': במאמר הקודם הבאנו את דעות גדולי הפוסקים כנגד מנהג הדלקת נר נשמה, כפי שכתב מהר"י אסאד: "נר היארצייט לא מצינו לו שום רמז בש"ס ופוסקים להדליק נר באותו היום".
קדם לו החתם סופר שכתב: "להדליק על ציון הקבר, לא ידעתי מצוה רבה בזה", ופסק שיש לחלק לעניים את הכסף של דמי נר נשמה.
ברם, הגאון מבגדד הבן איש חי הביא סעייתא מדברי רבינו בחיי שחי ופעל בסָרָגֿוֹסָה במדינת ספרד לפני כ-700 שנים שכתב במפורש: "כי הנשמה נהנית בהדלקת הנרות... ומתרחבת מתוך הנאת האור".
היו מגאוני דורנו שחלקו על הבן איש חי, והוכיחו מדבריו שכוונתו של רבנו בחיי על נשמת אדם חי, ולא מת. בימינו התפשט מנהג זה של נר יארצייט שנהוג כמעט בידי כל עם ישראל, ואף הרחוקים מהיהדות, ולכך נביא היום את דעת הפוסקים שצידדו בעד מנהג זה של נר נשמה.
_______________________
'הנשמה יורדת מגן עדן לבית כנסת, בו היא רואה את אור הנרות שהדליקו בשבילה', כתב הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מגדולי הפוסקים בבְּרוֹדִי (חי ופעל במאה הי"ט), ובכך הצטרף לגדולי ישראל שסברו שמנהג הדלקת נר הנשמה הינו קדוש ביותר.
הרב מרגליות חיבר ספרים רבים ביניהם ספר 'מטה אפרים', בו כתב גדולות ונפלאות על מנהג הדלקת הנר, והוסיף על דברי רבנו בחיי וסבר שהנשמה נהנית מהאור, ובכל שנה ביארצייט שלה יש לה רשות לרדת לעולם הזה והיא רואה את הבית כנסת מואר, ויש לה נחת רוח מזה.
"אילו היינו זוכים לרוח הקודש היינו מבינים ומשיגים הרבה דברי עתידות על ידי הדלקת נר של מצוה", כתב הגאון רבי בצלאל שטרן (נפטר בשנת תשמ"ט) מגאוני הונגריה שלפני השואה, בספרו 'שו"ת בצל החכמה' (ד, כט). מנהג נר נשמה, לדעתו הוא: "דברים הנעלים ונשגבים מבינתי".
אזהרה חמורה הובאה בספר 'נחלת שבעה' לגאון רבי שמואל הלוי בן המאה ה-ט"ז, שעניין הדלקת הנר כה חשובה, כיון: "שאינו נוגע אל החיים, רק לכבוד המתים ולתועלת נשמתם, ולא נגזול מן המתים".
הגאון רבי שמואל הלוי מחבר ספר 'החלת שבעה' נולד במזריטש בפולין, והיה מבחירי הלומדים בבית מדרשו של הגאון רבי דוד הלוי סגל, בעל ה'טורי זהב' (ט"ז).
לימים התמנה לרב בכמה ערים באשכנז. בשער ספר 'נחלת שבעה' תוארה מעלתו וחשיבותו של הספר "יקר הערך" אשר "לא היה לעולמים מימים קדמונים".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com