פרק ב': הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר ברמת גן, העלה בשיעורו את השאלה מדוע הרצי"ה קוק קרא למסור את הנפש על החזקת ההתנחלויות ביהודה ושומרון כחלק ממצוות כיבוש ארץ ישראל לפי הרמב"ן, ולא קרא מעולם לכבוש את סוריה וירדן?!
הרב שפירא סיפר שהביע את תמיהתו אצל כמה מתלמידי הרצי"ה, ואף אחד לא ידע לענות לו, ולכן הציע מדיליה שהתשובה היא שההבדל הוא בין לכתחילה לבין בדיעבד. מה שכבר כבשנו, צריך להחזיק במסירות נפש, ומה שלא כבשנו אין עניין למסור את הנפש.
לעניות דעתי, ולאחר שכותב השורות התייעץ עם מספר תלמידי הרצי"ה קוק, ההבדל הוא ברור, וממנו נלמד הלכה למעשה היאך לדון בסוגית העלייה להר הבית ע"פ משנתו של הרצי"ה קוק זצ"ל.
ההסבר הוא שלפי הרצי"ה קוק באופן עקרוני יש מצווה ואולי חובה לכבוש את כל שטחי ארץ ישראל, שאינם בידינו. ומצווה זו נהוגה לדורות, הן בגלות והן עוד יותר בזמננו עת עם ישראל זכה לקיבוץ גליות.
אלא שמצווה זו צריכה להתבצע באופן שלא תגרום לסכנת נפשות.
שהרי ברור שאם צה"ל יצא כעת למלחמה לכבוש את סוריה ולבנון ומצרים וכו', על פי דעת מומחי צבא וביטחון יש בזה פיקוח נפש של כל היהדות ולא רק בארץ ישראל, אלא אף היהדות העולמית תינזק בכך, ובכך 'מצות כיבוש' לא די בכך שתבטל את קיום מצוות כיבוש שכבר מקוימת על ידינו, אלא גם תהווה פיקוח נפש למיליוני יהודים, ואין זה נכלל בגדר 'פיקוח נפש' שהותר להיכנס אליו לכתחילה בזמן מלחמה וכיבוש, מפני שהוא הותר רק כ'מכשיר' לניצחון.
התקפה יזומה על סוריה וירדן, שאין בידינו ערובה שתסתיים בניצחוננו, אין עלינו מצווה להכניס עצמנו בפיקוח נפש.
לכן אין שום מצווה לכבוש שטחים באופן זמני, כך שאחר כך יאלצו אותנו במלחמה או בדרך אחרת להשיבם לעמים שהתגוררו בהם, וכל שכן שאסור ללחום על שטחים באופן שעלול להיות מזה, סכנה קיומית לרבבות יהודים (לא רק לאנשים בחזית) בכל מקום שהם.
על פי חלוקה זו אפשר להבין בנקל מדוע הרצי"ה קוק לא קרא לכבוש את שטחי ארץ ישראל. ולגבי מה שלבסוף מדינת ישראל כבשה במלחמת ששת הימים, - כידוע לא בטוח שמראש על פי המומחים הצבאיים היה זה חכם לעשות, אלא שנכפתה עלינו מלחמה, וממילא זה פיקוח נפש שדורש להחזיר מלחמה לאויב, וכפי שאירע ברוב מלחמות ישראל.
לפי זה, על פי משנתו של הרצי"ה קוק מובן מדוע עלינו להתנגד לעלייה להר הבית שכידוע אסר בעצמו את העלייה. החשש הוא פיקוח נפש מפני התוצאות ההרסניות מפאת עליית יהודים להר הבית, וכפי שעינינו הרואות היאך ביום ירושלים האחרון החמאס פתח במתקפה רצחנית על מדינת ישראל עקב חיילים ושוטרים שעלו להר הבית למרות האיסור ההלכתי.
מעניין שגם גישתו של הרבי מחב"ד שבמקורה היא כנגד הציונות ומדינת ישראל, כפי שחמיו הרייצ' היה מפורסם בתור רעו וידידו של הרבי מסאטמר בהשקפתו זו דומה לכך.
הרבי רמ"מ שניאורסון זצ"ל סבר שאין להחזיר שטחים, וכתב רבות בעניין זה. יתכן שהשקפתו הייתה דומה להשקפתו של הרצי"ה קוק שאין לכבוש בעצמינו את נחלת אבותינו, אולם לאחר שזה נעשה, עלינו להתנגד בתוקף על כל שטח ולא להחזירו לאויבינו.
יש לציין שדעתו של הרב יהושע שפירא מפורסמת בכך שכל השוואה בין מצות ישוב הארץ למצות בנין המקדש מוטעית לגמרי, וכן הוסיף והתבטא: "אין שום מצוה כיום בהלכה, לא מדאורייתא ולא מדרבנן, לעלות להר הבית. הנושא של הר הבית הוא לא 'כיבוש', 'התיישבות' ו'נוכחות יהודית'[1]".
[1] צוטט באתר כיפה
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com