'לחיי העם הזה' – המאוחד בפילוגו כל השנה!
לפני עשרות שנים שרנו ביחד, או לפחות כולנו הסכמנו למילות השיר שכתב חיים חפר:
'לחיי העם הזה' – זוכרים? טעימה מהשיר:
העם הזה המפולג כל השנה,
כיצד הוא קם כשהוא מריח סכנה...
לחיי העם הזה... וכמה טוב שהוא כזה...
העם הזה מתי נחלץ הוא לעזרה?
כשהוא רואה שיש אתגר או יש צרה...
אין מפלגה אז, אין סיעה אז, ואין סקטור!
ומן היעד - לא תזיז אותו בטרקטור!
הבית האחרון: השיר הזה נכתב לפני עשרים שנה,
כשעוד הכל היו תמימים פה במדינה...
היום יאמרו לך תספר לסבתא...
והלוואי יום יבוא, ונשיר זאת שוב בצוותא...
מדוע הקב"ה קיבץ אותנו לארץ ישראל?
הקב"ה קיבץ אותנו מארבע - קצוות העולם, לארץ שהבטיח לאבותינו.
הארץ שיש לה השגחה מיוחדת - מראשית השנה עד אחרית השנה.
האם הוא קיבץ אותנו לכאן, כדי:
ש'נחטוף' רקטות או מכות? או כדי שהארץ 'תקיא' אותנו?
או אולי כדי לגאול אותנו?
ולהביא לנו את המשיח, ולבנות את בית המקדש?
מה הקב"ה הבטיח בתורה שקיבלנו לפני כמה ימים - ביחד?
כבודו – לא כבודך! תתעורר!
כולנו כ'אחד' כל הזמן חושבים ומדברים על 'כבודנו':
כמה אנו הכי צודקים, ומדוע הדרך שלנו הכי נכונה...
וכמה אנחנו הכי יודעים וחכמים...
כולנו כ'אחד' לא תופסים, שכרגע:
ה'כבוד' שלנו הוא – בכלל לא הנושא!!!
עובדה - במירון 'ספגנו'... וכולנו כ'אחד'....
עכשיו, הקב"ה מקפיד על - כבודו!
הקב"ה רוצה לגלות את - כבודו ומלכותו בעולם
הגיע זמן הגאולה! וכדי שהגאולה תתרחש:
צריך לקדש - שם שמים!
ולגלות את כבודו ומלכותו של הקב"ה! ויכירו וידעו כל יושבי תבל...
עכשיו, כל יושבי תבל התבלבלו!!!
הם לא יודעים מי יותר טוב ממי... למי הכי כדאי להשתייך...
ולצערנו, בכל רגע אנו מבלבלים אותם - יותר ויותר...
איך כבוד ה' יכול להתגלות, כשאנו מאוחדים בפילוגנו?
זה לא ממש נראה – כבוד ה'...
לפני עשרות שנים, כששרנו 'לחיי העם הזה':
הבנו שאם אנו לא נעזור לעצמנו – נפסיד!
ועכשיו – כולנו כ'אחד' מפסידים! לא חבל?
"ויקבלו כולם את עול מלכותך" – איך?
עכשיו, הקב"ה רוצה להתגלות ולגלות את כבודו בעולם.
להראות הוא המלך היחיד - שמולך על כל העולם!
וכולם יקבלו עליהם - עול מלכות שמים! כי 'אין עוד מלבדו'!
ונזכה לביאת המשיח, ולבנין – בית המקדש!
"ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד"
לחיי העם הזה... שמאוחד בפילוגו!
אנו מאוחדים – בפילוג!
ומחכים שכל אחד 'יוריד' את הראש – וזה 'אבוד'!
זה לעולם - לא יקרה!
מדוע? הקב"ה אמר: "עם קשה עורף..." – וכל מילה מיותרת!
"ה' מעורר אותנו כמו שעון מעורר..." דברי ראש הישיבה...
השעון מצלצל ומאותת שהגיע הזמן להתעורר...
ואנו ממשיכים לישון... ומכסים את הראש עם הסמיכה...
עכשיו – יש לכולנו כ'אחד' בעיה קטנה – ענקית!
כולנו כ'אחד' – עדיין לא רוצים להתעורר... אבל:
כולנו כ'אחד' – לא רוצים שהשעון ימשיך - לצלצל!
יש לנו בחירה:
או להמשיך לישון... ולהמשיך 'לחטוף' ח"ו...
או שנעדיף להתעורר ולהיגאל...
"ראה נתתי לפניך... ובחרת בחיים"!
'לחיי העם הזה' – וכמה טוב שהוא כזה...
והלוואי יום יבוא, ונשיר זאת שוב בצוותא...