פרסום ראשון: רבני בד"ץ 'העדה החרדית', סיימו לפני שעה קלה (ראשון) את דיון החירום שקיימו בעקבות האסון הבלתי נתפס במירון תשפ"א.
לסיוע למשפחות הנפגעים באסון מירון לחצו כאן
מי שניהל את הדיון, הוא הראב"ד הגאון רבי משה שטרנבוך וכן השתתפו בו כל דייני הבד"ץ, במהלך הדיון, אמר הראב"ד: "באסון במירון נהרגו 45 בני אדם, ובמגיפה האחרונה (מגיפת הקורונה) נהרגו יותר מ-45 בני אדם. הקב"ה דופק לנו בדלת כדי לקרב אותנו".
הראב"ד אף דיבר בחריפות נגד ראש הממשלה נתניהו והנציגים החרדים. לדבריו, "הם (הנציגים החרדים) לא מדברים איתנו, אלא רק עם נתניהו, באומרם שהוא בעל הבית וש'הם חייבים לו הכרת הטוב', הוא רשע מרושע, מחלל שבת, אוכל נבלות, ועוכר ישראל, הוא זה שעושה לנו את כל הצרות".
עוד אמר הראב"ד כי "יש לנו כוח גדול של חצי מיליון יהודים שהולכים איתנו, לעומת 7% בלבד שהולכים עם השלטונות, ושעל כל אחד ואחד להתחזק בעניינים של בין אדם לחברו, לא לדבר רע על אף אחד, גם על מי שאנחנו לא מסכימים איתם".
בתום הדיון, יצא מכתב מיוחד תחת הכותרת "פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי", שם כותבים חברי הבד"ץ": אוי מה היה לנו כי עלה המוות בחלוננו בא בארמוננו בהילקח מ"ה נפשות יקרות בעת משוש ושמחת הילולא דרשב"י באתרא דיליה בהר מירון, ונהפך לאבל מחולינו, נמס כל לב ורפו כל ידים וכל עין תהלך דמע מאין הפוגות על שבר בת עמי, פחד ופחת היה לנו השאת והשבר".
"בעל הנחמות אשר הוא טרף וירפא יך ויחבש ינחם את המשפחות האבלות, היתומים שנותרו ללא אב, האבות אשר שכלו את בניהם יקיריהם, ומשפחות שנקרעו קרעים קרעים רחמנא לשיזבן".
במרכז מכתבם מחזקים חברי הבד"ץ בראשות הראב"ד לאמונה וביטחון באלוקים בעקבות האסון הקשה: "בלב רבים השאלה על מה עשה ה' לנו ככה, אמנם לא לנו להסביר דרכי ה' נעלמים הם מכל חי, וכמוש"כ (ישעיהו נ"ה ח-ט) כי לא מחשבותי מחשבותיכם וגו', א'ל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא, אבל יש לנו לראות בזה קול שופר ממרום הקורא לנו להזדעזע ולערוך חשבון הנפש, ולב יודע מרת נפשו במה צריך חיזוק בתורה עבודה, ובקדושה וצניעות הנדרש לתקוני מעליא בעווה"ר".
בנוסף קוראים חברי הבד"ץ בראשות הראב"ד לחיזוק בענייני בין אדם לחבירו: "ובימים אלו ימי ספירת העומר יש להתחזק בעניני בין אדם לחבירו, להרבות אהבה ואחווה ולתקן את עוון המחלוקת המרקד בינינו, ולחזק אהבה ואחוה וריעות. וגם הסכנה נוראה מההתקרבות לרשעים וההתדבקות בהם ובהליכותיהם ויעוי' דברי המשך חכמה בפרשתנו (עה"פ ואף גם זאת וגו')".
"עינינו נשואות לאבינו שבשמים שיטהר לבבנו, וכל אחד יתחזק ויוסיף זמן בלימוד התורה ובתפילה, ולקדש קהל לקרוא עצרה בכל מקום וקהילה וקהילה לטכס עצות במה יש להתחזק. ובע"ה עוד נשב לטכס עצה מה אפשר וראוי לתקן בצניעות וכדו' באתר"ק מירון ובפרט בימו"ד קדישא ועוד חזון למועד לכך (וידוע מה שהיה לפני כמאה ועשר שנה והתקנה שתקנו בשעתו בענין הצניעות)".
"וכאן קבענו שביום השבעה לעלייתם בסערה השמימה, ביום חמישי פר' בהו"ב כ"ד אייר תשפ"א נתאסף כולנו יחד אנשים נשים וטף למעמד תפלה ותחנונים, ולעצרת התעוררות בשעה 5:30 אחה"צ ע"פ ככר זופניק והרחובות הסמוכים, (נשים תתרכזנה אך ורק בבתי וורשא עבודת ישראל וסביבותיה) לעורר עלינו רחמי שמים המרובים, באמירת תהילים וסליחות וי"ג מדות של רחמים בתק"ש, ולדברי כיבושין להתעוררות והתחזקות בשעה קשה זו בה כל לבב דוי וכל ראש לחלי".
