חבריו של הבחור יעקב אלחנן סטרוקובסקי ז"ל, תושב אלעד ותלמיד ישיבת באר ישראל בעיר, השמיעו היום (ראשון) שיר פרידה שכתב אחד מהם לזכר החבר, שנהרג באסון מירון.
יעקב אלחנן בן ה-20, אחד מארבעים וחמישה ההרוגים באסון, היה מוכר בקרב תלמידי הישיבה כצעיר ירא שמיים, ש"היה מתקרב הרבה דרך קברי צדיקים", כדבריהם.
אמש הוא הובא למנוחות בבית העלמין ירקונים, בהלוויה שיצאה מישיבתו, והיום אחד מחבריו שטרם התאושש מהאבל הכבד ומהחלל שהוא הותיר אחריו, כתב שיר מרגש לזכרו.
וכך שרו החברים, שהתאספו סביב מיטתו של יעקב אלחנן ז"ל, בחדרו שבפנימיית הישיבה, כפי שסיפרו לאחר מכן לעיתונאי אריאל אלחרר:
מול מיטה ריקה, ללא סדינים; מי ימלא את החסר, מי את השקט ינסר
שוב נבין, שכלום לא מבינים; איך משמים כך נגזר, עלה להר ולא חזר
עוד תפילה אחת, משיח כאן; יתמלא הלב המרוקן, מלך המלכים יבוא יאמר דיינו
עוד מפלס האושר יעלה, מאגר הסבל יתכלה, והאור הטוב יפציע על חיינו.
שבור הלב, שלם הוא הכאב; כשנותר רק לקוות, אך העיניים שוב כבות
נושא מבט, אל אבא האוהב; מול דעיכה של להבות, בנים חיפשו אבות.
יצוין, כי בפתק שמצאו החברים בין בגדיו של יעקב אלחנן ז"ל, נכתבה התפילה הבאה, תחת הכותרת 'להינצל מלשון הרע': "ריבונו של עולם, יהי רצון מלפניך א-ל רחום וחנון, שתזכני היום ובכל יום לשמור את עצמי ואת בני ביתי ואת כל הנלווים אלי מלספר ולשמוע ולקרוא לשון הרע ורכילות"
"וניזהר מלדבר דברי שקר וחנופה, ליצנות, אונאת דברים, הלבנת פנים, מחלוקת, גאווה, כעס וכל דיבורים אסורים. וזכנו לא לדבר כי אם דבר הצריך לגופנו ולנפשנו, ויהיו כל מעשינו ודיבורינו ומחשבותינו לשם שמים, ותן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונותיו".
כאמור אמש התקיימה באלעד הלוויתו של יעקב אלחנן ז"ל, בהשתתפות מאות בני אדם, ששמעו את אביו ר' בועז מבכה: "איך אפשר לחשוב שילד הולך לשמוח בהילולא לכבוד הצדיק, וככה חוזר? אי אפשר להבין".
"הוא היה בן תורה ובן תפילה, בשבילנו הוא היה הרב של הבית, של המשפחה", התייפח האב. "הוא היה אציל ועדין נפש, היה קשור לרוחניות, לתורה ומצוות. הוא ידע מה הוא רוצה ולאן לכוון. הוא נלחם והצליח. הקדוש ברוך הוא לוקח את הכי טובים, הוא היה צדיק".
בועז סיים בתחינה נרגשת: "רציתי לבקש מרבי שמעון בר יוחאי; הנשמות הקדושות הגיעו לכבודך, לשמוח בהילולא שלך, וקרה האסון הנורא. אז אני מבקש ממך שתשמור עליהם ותהיה מליץ יושר עליהם. שזה יהיה סוף הצרות של כל עם ישראל".
הרב מהישיבה שבה למד הצעיר, ספד לו: "הוא הגיע כל יום ללמוד בכזה חשק, הוא אמר לי: 'הרב, אתה לא צריך בכלל להגיע, אני מגיע לבד'. יעקב היה פרח, שושנה, גם של הישיבה וגם של המשפחה. הוא כל הזמן היה בעלייה, כאילו הרגיש והבין שיש לו זמן קצוב שחייבים לנצל אותו".
והאם השכולה, רחל סטרקובסקי, זעקה מעל קברו הפתוח של בנה יעקב אלחנן ז"ל, בבית העלמין ירקון: "הילד הלך לי, למה? למה?".
צפו בווידאו