233 שנים לפטירת הרב שעלה לארץ בייסורין

הגה"ק רבי מנחם מנדל מוויטבסק זי"ע עלה במאמצים מרובים לארץ הקודש למרות המניעים הרבים, כפי שהעיד באגרתו: (מובא בטבור הארץ פרק ו')

• "והנה אהובי אחיי ורעי דעו כי נאמנה כי יודע אני בברור גמור שכל היסורין שעברו עלינו זה שלש שנים הן יסורין של ארץ ישראל ... ואני על משמרתי אעמודנה כי מובטחין אנחנו בהשי"ת שכבר אכלנו שני חזקה בארה"ק ודי לנו היסורין שעברו עלינו בעד הרוצים להסתפח בנחלת ה'".

מסורת מופלאה מובאת מאת זקני חסידי סלונים על הפסוק: "וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה" (לך לך י"ב ט'), העליה של תלמידי הבעל שם טוב בראשות רמ"מ מוויטבסק הייתה באותם כוונות של אברהם אבינו במסעותיו בארץ ישראל.

בנוסח אחר הובא בשם רבי ישראל מרוזין על רבי מנחם מנדל מוויטבסק שנסיעתו לא"י הייתה כנסיעת אברהם אבינו בארץ הקודש שהכין את הארץ לבני ישראל לגאולה העתידית.

גם על הבעש"ט מסופר שנסע לטורקיה במטרה לנסוע לארץ ישראל ומסיבות נסתרות חזר לביתו. באיגרת שכותב לגיסו הגה"ק רבי גרשון מקיטוב כותב:

• "תתפלל עבורי, שאזכה להסתפח בנחלת ה' בחיים... כי ה' יודע שאין אני מייאש עצמי מנסיעה לארץ ישראל".

מבואר בכתבי רבותינו זי"ע: שהסיבה שהבעש"ט לא זכה להיכנס לארץ ישראל, כיון שהוא ניצוץ של משה רבנו שלא זכה להיכנס לאה"ק, אלא רק תלמידיו הגיעו בראשות יהושע בן נון.

כאמור, הגה"ק רמ"מ מוויטבסק עלה לארה"ק בראשות שלוש מאות יהודים, מרוסיה הלבנה בשנת תקל"ז (1777).

בדרך לארץ ישראל התאכסן הגה"ק רבי מנדל אצל כפרי עם הארץ שעשה ימים ולילות בין כרים וכסתות, וכשהיה ער היה ממלא פיו במיני אוכלים ושתיה עד מלוא פיו. הוכיחו רבי מנדלי על מעשיו הנלוזים... נענה הכפרי ואמר:

• 'הן ניצטונו על מסירות נפש למצוותיו של הקב"ה, והיה אם יבואו קוזקים להרגני מבלי שהייתי אוכל כדי שובעי אזאי הקוזקים היו הורגים אותי כהרף עין... כיום שאני כבד בשר הקוזקים יתאמצו המון כדי להורגני ויהיה נחת רוח להקב"ה...'.

חייך רבי מנדלי ואמר: 'אם אלו הכוונות שלך הלוואי שיהי חלקי מחלקך' (יסוד המעלה מז)

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com