המצוה ומעלתה
היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים (מוציאים פרחים), מברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות מהם בני אדם". (שו"ע).
ותקנו חכמינו ז"ל ברכה זו לפי שהוא ענין שבא מזמן לזמן באופן מחודש, שאדם רואה עצים יבשים שהפריחם הקב"ה, וע"י ברכה זו משבח ומפאר לבורא יתברך על חידושו בעולם.
וצריך לכוין מאוד בברכה זו, שיש בה עילוי גדול לנשמות שנתגלגלו בדומם וצומח, ויבקש עליהם רחמים לתקנם (זוה"ק, חיד"א)
ואם אפשר, יצטרפו עשרה בנ"א ויברכו בכוונה הראויה, ואח"כ יאמרו מזמור בשוב ה' שיבת ציון, ומזמור הללויה הללו את ה' מן השמים, ויסיימו באמירת קדיש יהא שלמא.
וכשיש עשרה, טוב שאחד יברך הברכה בקול רם, והשאר יאמרו אחריו בלחש (חזו"ע).
החיוב להדר אחר ברכה זו
אף שמלשון הגמ': 'היוצא בימי ניסן', נראה שאין חיוב להדר אחר אילנות מלבלבים כדי לברך עליהם, אלא רק אם יצא ונתקל באילנות – מברך, מ"מ באליה רבה ובערוך השולחן נראה שצריך להדר להשיג ברכה זו. וכן בהליכות שלמה כתב שנשתבח הגרש"ז אוירבעך בעצמו שמאז היותו בר מצוה לא פספס ברכה זו אף שנה.
אולם בתשובות והנהגות כתב שאין זה אלא מידת חסידות, ורק כשרואה את האילנות חייב לברך מדינא.
המחויבים בברכה
גם הנשים יברכו ברכת האילנות, ואף שברכה זו נתקנה לחודש ניסן - לא חשיב מצוה שהזמן גרמא (רצ"פ פראנק, חזו"ע). [וביאור הדבר: שמצות עשה שהזמן גרמא היא מצוה שמתחייבים בה רק משהגיע זמן מסויים, כגון מצות שופר בא' תשרי, ומצות סוכה בט"ו תשרי וכדו', אבל ברכת האילנות אינה תלויה בזמן, ומה שמברכים בימי ניסן ולא בזמן אחר, משום שזהו עיקר זמן פריחת האילנות ולכן לא חשיב זמן 'גרמא'. ויש שלמדו מכאן גם לברכת הלבנה לנשים].
סומא לא יברך ברכת האילנות, מכיון שברכה זו תלויה בראיה, והוא אינו רואה. והיותר נכון שישמע הברכה מחבירו ויתכוין לצאת ידי חובה (חזו"ע).
זמן הברכה
אף שבגמ' כתוב 'היוצא בימי ניסן', י"א שחודש ניסן הוא לאו דוקא, אלא כל שרואה הלבלוב בפעם הראשונה מברך, ואפי' אם רואה בחודש אדר וכדו' (משנ"ב). וי"א שחודש ניסן דוקא.
ובחזו"ע כתב שאם ראה הלבלוב בחודש אדר, לכתחילה לא יברך וימתין לחודש ניסן כדי לצאת ידי כולם. וכשיגיע חודש ניסן יזדרז לברך בהקדם כל מה שאפשר, (ואין להמתין עם הברכה אפי' כדי לברכה בציבור). אולם אם עבר חודש ניסן, ולא ראה עצים מלבלבים עד שהגיע חדש אייר, לא יפסיד הברכה בשביל זה ויברך בחודש אייר.
זמן הברכה בחו"ל
מדינות שמדרום לקו המשוה (ברזיל, ארגנטינה, אוסטרליה) שפריחת האילנות בהן הם בחודש תשרי או חשוון – יברכו לפי זמן פריחתם, ולא בחודש ניסן (מנח"י, חזו"ע).
ומי שבירך בארץ ישראל ברכת האילנות בימי ניסן, ובחודש תשרי נסע למקומות שמברכים בהם בתשרי וראה אילנות מלבלבים, לא יברך שוב, כיון שהם באותה שנה, וברכה זו נתקנה פעם בשנה. ואם רואה שוב לאחר ט"ו בשבט – כבר חלה שנה חדשה ויכול לברך (שערים המצוינים בהלכה, ציץ אליעזר).
ברכה בשבת
הרואה אילנות בשבת, י"א שלא יברך עליהם, מחשש שיתלוש הפרחים בידו (אור לציון), וי"א שעדיף להמתין ליום חול כדי לברך, אולם אם חושש שיפסיד הברכה יברך בשבת (הליכות שלמה, חזו"ע, וכן העידו שנהג הסטייפלער).
ואם רוצה על ידי הברכה להשלים למאה ברכות – יברך בשבת, שנקרא 'מקום צורך' (ילקו"י).
ברכה בלילה
הרואה פריחת אילנות בלילה ע"י אור החשמל, יברך (חזו"ע, ציץ אליעזר).
ראה אילנות מלבלבים ולא בירך עליהם י"א שלא יברך יותר, והעיקר לדינא שיברך כשיראה שוב (משנ"ב, חזו"ע).
מי שלא ראה אילנות מלבלבים, רק אמרו לו שיש כאלה לפניו, וטעה ובירך, נסתפק בשבט הלוי אם צריך לחזור ולברך, מכיון שכבר הודה ושיבח על אילנות טובות ולא יוכל לברך עוד (וכ"כ בחזו"ע שלא יברך מספק).
על איזה אילן מברכים
ברכת האילנות נתקנה על אילנות המוציאים פירות למאכל, אבל אילני סרק לא מברכים עליהם. ואם עבר ובירך על אילני סרק, לא יברך כשרואה שוב אילן הנותן פירות (שבט הלוי, חזו"ע).
אם נפלו כל הפרחים מהאילן והתחילו לצאת פירות, אפי' שעוד אינם ראויים לאכילה – אין מברכין. אולם אם נשארו פרחים אפי' מעט מהם, יברך (חוט שני, חזו"ע).
טוב לברך על אילנות הנטועים מחוץ לעיר, ומכל מקום אם עי"ז יבטל מת"ת וכן מחמת טרדא או חולשה - יכול לברך על אילנות שבתוך העיר.
ענף מלבלב שניתק מן העץ, אע"פ שרואה את הענף כשעדיין הפרחים עליו, והוא חדש ויפה - אין לברך עליו, משום שהברכה נתקנה רק על עץ (ציץ אליעזר, חזו"ע, הגר"ח קנייבסקי)
על כמה אילנות מברכים
י"א שאין מברכין אלא על ב' אילנות שנמצאים אחד ליד השני (ואפי' שניהם מאותו מין אילן), ולא כשרואה אילן אחד בודד (כה"ח, ציץ אליעזר)
וי"א שלכתחילה לא יברך אלא כשרואה ב' אילנות ואפי' מאותו המין, והמברך על ב' מיני אילנות אכן זה משובח, אולם אם אינו מוצא ב' אילנות יברך גם על אילן אחד בשם ומלכות (חזו"ע ברכות, וחזר בו ממש"כ בחזו"ע פסח שאין לברך על אילן אחד. וכן העידו שנהגו הגר"מ פיינשטיין, והגרש"ז אוירבעך).
ויש להסתפק לשיטת החזו"ע, הגרש"ז ועוד, במי שרואה בתחילת ניסן אילן אחד, ויודע שבסוף החודש יזדמנו לו ב' אילנות, מה יעדיף? זרזים מקדימים, או מעלת ב' אילנות? ופסקו הגר"ח קנייבסקי והגר"מ שטרנבוך שכיון שי"א שבאילן אחד לא מברכים, ודאי שיש להעדיף לצאת יד"ח כל השיטות מאשר זריזים מקדימים.
אילנות שבעציצים
אילנות הנטועים בעציצים מברכים עליהם, בין אם העציץ נקוב ובין שאינו נקוב (הגה' הגר"ח קנייבסקי על ספר מעשה חמד). וי"א שדוקא אם נטועים בעציץ העשוי חרס מברכים, אבל אם בעציץ מתכת לא יברך.
אילנות ערלה
אילנות בתוך ג' שנים לנטיעתם, אף שאסורים איסור ערלה באכילה – מברכין עליהם ברכת האילנות (בא"ח, חזו"ע, הגרח"ק).
- להערות והארות ניתן לפנות בדוא"ל: כאן