שני אחים, משכונה בצפון ירושלים, שיחקו לאחרונה בנפצים הנמכרים בחנויות לפני פורים; אחד מהם סיים את הערב בבית החולים עם פציעה חמורה בעין ובפנים.
עזרא, בן ה-16, מי שהופקד על השגת הנפצים, ניסה להדליק אותם עם אחיו בן ה-17.5, וכעת הוא מתאר את שאירע שלשום, מבית החולים הדסה בו טופל: "ירדנו למגרש, אני, אחי וחברים, להדליק את הנפץ. זו פעם ראשונה שאני נוגע בנפצים, אבל ראיתי עשרות חברים משחקים בזה, שלא קרה להם דבר".
"כשהדלקתי את הנפץ, שכולם קוראים לו 'רמאדן', הפתיל היה קצר והלהבה הייתה מאוד גדולה; לקח לו זמן להידלק, אז התרכזתי בהצתה והתקרבתי עם הפנים. פתאום, הפתיל כולו נדלק, ולפני שהספקתי להתרחק, הנפץ התפוצץ לי ישר בפנים. זה היה עניין של שניות".
בשלב זה מתערב בשיחה ד"ר סער חשביה, מנהל מיון ילדים בבית החולים הדסה עין כרם, שמספר: "קיבלנו הודעה על הגעתו של עזרא, ואני לא יכול להגיד שבתקופה הזו הייתי מופתע. לצערנו, כמו בכל שנה, אנו נתקלים סביב חג הפורים בעליה במספר הפניות של ילדים הסובלים מפגיעות גפיים, עיניים וחבלות נוספות כתוצאה ממשחק בנפצים".
"עזרא נפגע בעיניו, וגם במצח - שם הופיעה כוויה שבמזל לא הייתה נרחבת ומסוכנת יותר. חשוב לנו לחזור ולהדגיש את הסכנה בשימוש באביזרים אלו; משחק פשוט עלול לגרום לפציעות קשות ולנזקים ארוכי טווח", מסיים הרופא.
עזרא עצמו מספר, בעודו נסער, כי חש בכאב מייד עם הפיצוץ. "לא הצלחתי לפתוח את העיניים. הרגשתי מלא חלקים בתוך העין, והפרצוף ממש שרף לי. נבהלתי באותו רגע מאוד, ויחד עם אחי רצתי לשטוף פנים בבית הכנסת הקרוב. אבל התחושה של הפנים הבוערות המשיכה והמשיכה ורצתי הביתה, שם סיפרתי להורים שלי את מה שקרה".
"האמת, שההורים שלי אמרו לי ולאחים שלי לא מעט פעמים לא להתקרב לנפצים, ואבא שלי שוחח איתנו על זה לא מזמן, כי פורים מתקרב, וכל הזמן הדגיש כמה זה מסוכן. לצערי לא הקשבתי להם", מודה הנער בכנות, "כי ראיתי במשך השנים המון ילדים משחקים עם נפצים וחשבתי שגם לי לא יקרה כלום".
לדבריו, "ברגע שזה קרה, לרגע פחדתי לומר להורים, אבל הבנתי שאני חייב ללכת לרופא אז סיפרתי להם מיד. אמא שלי נבהלה ומאוד בכתה, אבא שלי התקשר לאיחוד הצלה ומד"א ופינו אותי מיד בית החולים".
אבא של עזרא מוסיף: "כשהוא נכנס הביתה, מאוד נבהלנו. בתור נער היה לי חבר שאיבד שתי אצבעות, ואני כל הזמן מסביר לילדים כמה זה מסוכן - הם הכירו את הסיפור הזה על החבר - תמיד הדגשתי כמה ה'משחק' הזה הוא לא משחק".
"בדקתי את הפנים, ומיד הבנתי שאני חייב לקחת אותו לבית החולים; הוא לא הצליח לפתוח את העיניים, ופחדנו שהוא יאבד את הראיה. והופיעה גם כוויה על המצח. לשמחתנו בהדסה עין כרם פגשנו מלאכים: רופאי מיון, עיניים ופלסטיקה. הם מיד עטפו אותנו, וטיפלו בעזרא כאילו היה בנם".
לדברי האב, "היום אנחנו משתחררים, ומבינים שהיה יכול להיגמר אחרת, שקרה לו ממש נס. רופא העיניים היה סבלני ועדין, הוא טיפל בו לאט לאט והסביר לו שיכל לאבד את הראייה".
ד"ר נדב לוינגר, המומחה ברפואת עיניים שטיפל בנער מייד עם הגעתו אל חדר המיון לילדים, מפרט: "הנער סבל מפגיעה בעיניו, שהתבטאה בריסים שרופים, לחמית גרויה וכן אפר וחלקיקים שחורים שנכנסו ממש לתוך עיניו. במזל גדול, הפיצוץ פספס את הקרנית ומבנים חשובים אחרים בעין, ונמנע נזק כבד לראייה".
"טיפלנו בעיניים מיידית, ואני מאמין שכעת ישתפר מצבו", מוסיף הרופא, ומתריע: "אנו רואים מדי שנה ילדים רבים המגיעים ל'הדסה' עם פגיעות עיניים לאחר ששיחקו בנפצים, וחשבו שלהם זה לא יקרה. סיפרתי לעזרא שלפני כשנתיים, כשהייתי תורן, התקבל ילד בן ארבע עם פיצוץ של נפץ בפורים, ולצערנו איבד את העין".
"הנגישות לנפצים גדלה", מדגיש ד"ר לוינגר, "הם נמכרים בכל מקום, ועל ההורים כולם להזהיר את ילדיהם מפני הסכנות הרבות שיכולות להתרחש מפיצוץ של כאלה חומרים, אפילו עד כדי אובדן הראייה".
הנער החרדי הפצוע מסכם, במילותיו שלו: "גם אני אמרתי שלי זה לא יקרה, והנה זה קרה. אני מבקש מכל הילדים: תתרחקו מנפצים, הם יכלו להרוס לי את כל החיים. אני אומר לכולם: אל תגידו 'לי זה לא יקרה', אל תהיו גיבורים. לי זה קרה, ואני מודה על כך שטיפלו בי כאן, והעיניים שלי ניצלו".