יושבת ראש וועדת הבחירות נדהמה, אך לא הופתעה.
היה זה צפוי ורק עניין של זמן שיקרא משהו גדול, מתוך הבוקה ומבולקה ששרר בחדר הוועדה מאז הודיעו על הבחירות העשיריות בתוך ארבע שנים. היא תמיד חששה שיקחו אות למפלגה, פעמיים, או שיכניסו חבר כנסת לרשימה נגד רצונו, אולי אפילו שחברי מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה יכהנו כשרים בקבינט. דברים כאלו.
אבל על זה אפילו היא לא חלמה .
ברשימה העדכנית שבידיה נבחרו לכנסת ה-30 לא פחות מ- 200 חברים!. היא ספרה שוב ושוב מכל צד אפשרי.
"מה אני עושה עכשיו"?? פנתה לשופט העייף, דוב טשרנחובסקי, שהעתיק בנתיים את מקום מגוריו לבניין הכנסת עד יעבור זעם.
עוד לא ברור מה בדיוק קרה, אך גורמים המקורבים להשערות מספרים שנשארו בכיתות השוממות מאות אלפי קלפיות מהבחירות הקודמות מה שגרם להצבעות כפולות ומכופלות, ו (חוק) 'בדר עופר' התבלבל והסתחרר, בנוסף אברכי המשי שספרו את הקולות היו קשובים לתוצאות בקווי הנייעס ולא היו מרוכזים מידי לוודא שאכן מספר הפתקים תואם בדיוק למספר המעטפות הכשרות, שתואמות בול למספר המשקיפים בקלפי.
ואם נוסיף לזה את כמות האיחודים והפירודים שהיו בחמש דקות האחרונות טרם סגירת הרשימות, ובלבלו את דוברי המפלגות והפרשנים. החלפת שמות ואותיות בין המפלגות, שהשתלבו עם מאות ההודעות הדרמטיות על לקיחות פסק זמן מהחיים הציבוריים. והרי התוצאה המלבבת.
"כמה יש לנו יותר ממה שהחוק מאפשר"? תהה המלומד שזקנותו מביישת.
"80. ע"פ לימודי הליבה". השיבה כמעט בוכייה היושבת ראש. מכל סיעות הבית. "אין לנו מקום לעוד כיסא כתר במליאה גם אם נעביר את הרשימה המשותפת כולה למזנון".
"ורכבים. מה נעשה עם רכבים?? אתה יודע אדוני איזה מכות הלכו בזמנו אורן חזן וגליק על הסופראב השחורה האחרונה? בסוף עשינו תור תור. איזה מריבות על החניה. ובאמת כשנגמר הליסינג הם עזבו את הכנסת. מה אני עושה? מאיפה אנחנו מביאים עוד רעיונות להצעות חוק הזויות שילהיטו את הרוחות במשכן, ויצחיקו את הציבור הבוחר"??
"אולי נשבץ אותם כמזכירי קלפי בבחירות הבאות"? "זה עוד מעט"... הציע דני, חבר בוועדה, שהיה מפורסם כפיקח גדול.
"ומה נעשה איתם בנתיים?? נאחסן אותם בארכיב הכנסת"?? כעס דב השופט. שהיה מפורסם במזג נח בדר"כ. (חוץ מבתקופות הבחירות).
"אפשר לשלוח אותם לכהן כשגרירים באו"ם או בארגון הבריאות העולמי". הציע חרבונא. סליחה... עודד. שתפקידו היה להגיש קפה ותה לחברים המפהקים.
בחדשות דיווחו בינתיים על הפגנות רבות שהולכות ומתארגנות ברחבי הארץ ספונטנית ועל תושבים זועמים וצרודים שדורשים בחירות חוזרות בתוך 90 יום.
"לא אפשרי". קבע השופט.
"זה יתנגש בבחירות הבאות. אי אפשר פעמיים בחירות באותו יום". "אנו נאבד את אמון הציבור" נימק, וכל היושבים התפוצצו מצחוק.
לחדר פורץ כרוח סערה יו"ר הכנסת.
"מה אתם מקשקשים כאן?? חברי הכנסת החדשים והמרוגשים על נשיהם וטפם צובאים על הדלתות, חייבים לכנס את המליאה מיד. ישימו מסיכות ודאורדורנט ויצטופפו קצת. תוודאו רק שכל אחד עונד תג עם שמו, או מדבקה. נקל קצת על מזכירת הכנסת".
הס הושלך באולם. טוב שלא נפץ. כי האווירה הייתה מתוחה מאוד.
הקואליציה הטריה העלתה חוק הפוסל את כל החוקים שיעלו באופוזיציה מעתה ועד עולם. חברי האופוזיציה משום מה התנגדו.
לאחר אין ספור דפיקות פטיש על דוכן יושב הראש, נשבר השולחן. ואז נהיתה דממה לדקה.
ברגע מיוחל זה העלה חבר אופוזיציה נמרץ הצעת אי אמון בהולה. החוק עבר.
הכנסת התפזרה.