במחלקת 'יולדות קורונה' בבית החולים שערי צדק בירושלים, מאושפזת בת שבע ברוך, תושבת מודיעין עילית, אחת מתוך 14 יולדות ונשים בהיריון שנדבקו בנגיף ומצבן קשה, שסיפורה התפרסם לראשונה ב'כיכר השבת'.
למרות שיפור מסוים שחל במצבה, בעלה קובי, המשוחח איתנו כעת (שני), מעדכן כי למרות שרגעים קריטיים ממש כבר מאחוריהם, מצבה עדיין קשה והיא "זקוקה לתפילות של כל אחד ואחת מכם", כדבריו.
בימים כתיקונם עוסקת בת שבע במסאז' רפואי, במקביל ללימודיה כסטודנטית לסיעוד. הבעל יעקב עוסק בתחום החינוך ובערב מלמד נוער נושר במדרשיות ומתנדב במגן דוד אדום. לבני הזוג שלושה ילדים קטנים, והם מתגוררים בשכונת חפציבה במודיעין עילית.
את השתלשלות הדברים הוא מתאר כך: "לא חלמנו שנגיע למצב הזה, כי נזהרנו. אבל אם חשבנו שאנחנו צריכים להיזהר מהמגפה בשביל המבוגרים, עכשיו אנחנו מבינים שצריכים גם בשביל עצמנו, הצעירים והבריאים. וזה אחד הלקחים שאני מפיק מהמקרה".
"המתח התחיל, אחרי שבת שבע חזרה מהרופא, אליו היא הלכה כחלק ממעקב אחרי תופעות שחשבנו שקשורות להיריון. הוא אמר שזה אולי קורונה, היא נבדקה, וגם אני שבינתיים התחלתי להרגיש תסמינים, וכל המשפחה יצאה חיובית".
"ביום הראשון אני חטפתי את זה יותר קשה, עם חום, ובת שבע הייתה במצב טוב יחסית. פתאום המצב שלה הידררר. תחילה נתתי לה חמצן ונוזלים בבית - אני די מכיר את ההליך מעיסוקי במד"א - אבל כשהסטורציה שלה ירדה עוד ועוד הבנתי שאין ברירה אלא לפנות אותה לבית החולים, תוך כדי שאני נאבק עם בני משפחה אחרים שאמרו 'בבית חולים הורגים אנשים'".
"הזעקתי טיפול נמרץ והעפתי את בת שבע ל'שערי צדק', וככה פשוט ניצלו החיים שלה, אבל היא עדיין זקוקה לרחמי שמים מרובים. זה גם היה השלב הקריטי, בשבת, כשכבר החתימו אותה על הרדמה, הנשמה וניתוח קיסרי. קרענו את השמים בתפילות, וגם הרופאים הצדיקים נתנו לה צ'אנס וניסו כל מה שאפשר כדי לשפר את מצבה".
בשלב זה מגלה יעקב, את פסק ההלכה המעניין שקיבל, ולפיו פעל: "דיברתי עם בת שבע בטלפון, בעיצומה של שבת קודש, על פי החלטת אבי שהוא מורה הלכה, שפסק שהקול שלי מרגיע אותה ולכן מסייע בהצלת חייה כפשוטו ממש וזה בגדר פיקוח נפש".
"כל הימים האלו אני עוד בבית, משתגע מדאגה מרחוק; אני ושלושת ילדי המתוקים עדיין בבידוד, כי היינו 'חיוביים'. כשזה נגמר, אחרי שתי בדיקות שליליות, ויכולתי להגיע ולהיות בקרבת בת שבע בבית החולים, קלטתי כמה היא סובלת: היא היתה כמו בחלל, בתוך מכונה, סיוט אמיתי - שהיא חייבת לעבור כדי לחזק את בריאותה".
"ברגעים שאנחנו יכולים לדבר, אני מזכיר לה את התפילה שהיא מתחברת אליה מאוד: 'מודה אני לפניך מלך חיים וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך'. הנשמה נותנת את הנשימה. כשבת שבע אומרת או חושבת את זה, היא מרגישה שהיא מקבלת כוחות".
לקובי חשוב לומר, לסיום: "תשמרו על עצמכם. זה לא רק בשביל הזקנים, שאליהם לצערנו כבר אלו נשחק הרגש. זה בשבילכם! ותתפללו על אשתי היקרה בת שבע בת שמחה ז'קלין, כל תפילה עוזרת ותעזור לה בעזרת השם לצאת ממצבה הקשה".