עמירן דביר: האם עלינו להתייחס לחלומות?

בדרך כלל ברוב השנים חלה פרשת מקץ בימי החנוכה, וחז״ל מוצאים בכמה מקומות קשר בין הפרשה לחנוכה.

ה״שלטי גיבורים״ במסכת שבת מוצא את הקשר לחנוכה בפסוק ״וטבוח טבח והכן״ - שהמילה ״והכן״ ביחד עם האות ח׳ של המילה ״טבח״ - יוצרות את המילה ״חנוכה״.

״בדמשק אליעזר״ מופיע ש״וטבח טבח״ בגימטריה ארבעים וארבע כמניין נרות החנוכה.

וגם אם נגיד שהאות ח׳ של המילה ״טבח״ תפוסה כדי להשלים את המילה חנוכה עם המילה ״והכן״, אז גם אם נוריד שמונה עדיין יצא גימטריה שלושים ושש, שהם מניין נרות חנוכה ללא השמש.

ועוד רמז לחנוכה אפשר לראות שהמילה ״וטבח״ יוצאת עשרים וחמש שהם כ״ה והמילה טבח ללא האות ח׳ (שצריכים אותה להשלים עם המילה והכן את חנוכה) היא ראשי תיבות של ט׳ בכסלו - שהכוונה לחודש התשיעי, הוא כסלו (כשסופרים מחודש ניסן), אם כן קיבלנו ש ״וטבח טב״ יוצא העשרים וחמש בחודש כסלו.

2:

נמצאים אנו ביומו האחרון של חנוכה, וזאת ההזדמנות לבדוק את מקור השם חנוכה.

הגמרא במסכת שבת אומרת ״מאי חנוכה״, על מה בכלל חוגגים בחנוכה ״דתנו רבנן בכ״ה בכסלו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פח אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים, לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה״.

הגמרא מספרת מה קרה בחנוכה אך לא מסבירה מהו מקור השם.

הר״ן מסביר שבגלל שהחשמונאים שנלחמו כנגד היוונים נצחו את מלחמתם בכ״ה כסלו, זהו מקור השם חנוכה, חנו - כ״ה, חנו החשמונאים ממלחמתם בכ״ה כסלו.

בספר ״בן יהוידע״ בא ושואל מדוע אם כך לא קוראים לחנוכה ״נחוכה״ שביום זה נחו מאויביהם וכמו שנאמר בפורים - ״ונוח מאויביהם״?

ומתרץ שאם היו קוראים לחג - ״נחוכה״ היו עלולים לטעות שבימים אלו עלינו לנוח כמו בשבת ויום טוב.

ועוד מתרץ שקראו ״חנוכה״ כי האות ח׳ הראשונה באה לרמוז על שמונת ימי החג.

3:

המהרש״א לעומת זאת מפרש אחרת, שמקור השם חנוכה הוא חנוכת המזבח.

ידוע שהיוונים נכנסו למקדש וחיללו את המזבח ושיקצו את אבניו, ולא רק זאת עשו אלא הקריבו עליו חזיר.

ובגלל זה חנכו החשמונאים מזבח חדש בכ״ה כסלו, וזהו מקור שמו של חנוכה - חנוכת המזבח.

היעב״ץ מפרש בספרו ״מור וקציעא״ מביא פסוק בנביא חגי (פרק ב פסוק י״ח) שאומר שבית המקדש השני נחנך בתאריך כ״ד לחודש כסלו.

״שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מיום עשרים וארבעה לתשיעי למן היום אשר יוסד היכל ה׳ שימו לבבכם״. עשרים וארבעה לתשיעי זהו כ״ד לכסלו הוא החודש התשיעי.

החגיגה שלנו בכ״ה מסמלת בעצם את חנוכת בית המקדש השני ותחילת העבודה יום אחרי שנחנך בית המקדש השני.

הסבר זה יתרץ לנו את השאלה המפורסמת של ה״בית יוסף״ מדוע חוגגים אנו שמונה ימים, והרי ליום אחד כן היה מספיק פח השמן, ולכאורה הנס היה רק על שבעת הימים הנותרים.

תשובות רבות נאמרו על שאלה זו, והנה לפי הסברו של היעב״ץ יש לנו עוד תירוץ.

אכן את יומו הראשון של חנוכה אין אנו חוגגים בגלל נס פח השמן אלא כיום ראשון לעבודת בית המקדש השני.

4:

הפרשה שלנו מתחילה בחלום פרעה, וזאת הזדמנות טובה לבדוק כמה דברים חשובים בנושא החלומות.

איך עלינו להתייחס לחלומות, האם הם שווא ידברו, או שמא עלינו לקחתם ברצינות.

קודם כל כדאי לדעת שישנם שני סוגי חלומות, או יותר נכון שני זמנים שונים בהם יכולים אנו לחלום חלומות.

האחד שמגיע מתחילת שנת הלילה ועד רובו של הלילה, והשני שמגיע כבר אחרי שעברנו את רוב הלילה ולקראת סוף שנת הלילה שלנו ולקראת היקיצה.

חלומות שבאים לנו בתחילת ובמשך החצי הראשון ואף רובו של הלילה, בדרך כלל אין הם חשובים כי כנראה חלמנו על מה שחשבנו במשך היום.

אך לאחר שעבר רוב זמן השינה, כנראה כבר ניקינו עצמנו מכל מה שעבר עלינו במשך היום, עכשיו מוכנים אנו לסוג חלומות שעליהם נאמר שהם דומים לנבואה וצריך להתייחס אליהם בכובד ראש.

עוד דבר חשוב לדעת, גם בחלומות הבאים עלינו לקראת סוף הלילה, איזה מהם עלינו לקחת ברצינות? הרי כל אחד מאתנו חולם אין ספור חלומות?

את התשובה נוכל לראות בתחילת פרשתנו.

התורה אומרת שכשהתעורר פרעה מהחלום, ״ותפעם רוחו״.

מפה נוכל ללמוד שאם מתעוררים אנו מהשינה והחלום שחלמנו ממש מטריד אותנו עד כדי כך שלא יוצא לנו מהראש, זהו החלום שעלינו לתת עליו את הדעת.

5:

ועכשיו נעבור לשלב הפתרונות, האם יכולים אנו לפתור אותם לעצמנו ואם כן איך עלינו לעשות זאת.

בגמרא מופיע במספר פעמים שפתרון החלום הולך לפי איך שפתרו לנו אותו.

וגם בפרשתנו כתוב שכשקורא פרעה ליועציו כדי לנסות לפתור להם את חלומו, מספר לו שר המשקים על יוסף פותר החלומות, וכך הוא אומר לו: ״ויהי כאשר פתר לנו כן היה, אותי השיב על כני ואותו תלה״.

הגמרא בברכות (נ״ה:) אומרת: ״אמר ר׳ אלעזר מניין שכל החלומות הולכין אחר הפה, שנאמר ויהי כאשר פתר לנו כן היה. אמר רבא, והוא דמפשר ליה מעין חלמיה שנאמר איש כחלומו פתר.

רואים מפה שכשאנו רוצים לפתור לעצמנו חלום, עלינו למצוא איך לפרש אותו בצורה טובה, וחשוב הדבר שהפתרון יהיה דומה ובאותו עניין של החלום.

דוגמא, החולם על נהר וחלומו משום מה מטריד אותו, יאמר את הפסוק ״הנני נוטה אליה כנהר שלום״ שהוא סוג של נבואה טובה טרם יעבור לו בראש הפסוק ״כי יבוא כנהר צר״ שהוא כנבואה לא טובה.

סוף שבוע מקסים לכולם,
עמירן דביר (דבורקין) הלוי