"ברוב המקומות שבהם נבחרו מועמדים חרדיים נקנו נציגי הציונות הדתית בנזיד עדשים. לקחו אותם לרב עובדיה ש'יכפכף' אותם בכמה סטירות על הלחי ויאמר להם: "תבחרו בפלוני. הוא טוב, תלמיד חכם וירא שמים". הם שוכחים שהרב עובדיה עצמו לא מכיר את המועמד הש"סי. נציגי המפלגה דחפו אותו לרב והוא אומר לנציגי הציונות לתמוך בו. למה? כי הוא משלנו." (הרב שמואל אליהו, עיתון 'בשבע' גיליון 392 עמ' 6)
אני לא רב, ואני לא פוסק הלכות, אני בסך הכל תלמיד שקורא כמוכם את הזלזול במורו ורבו. והזלזול מחפיר.
אני מכיר אנשים רבים שאמרו כל מיני דברים ואח"כ חזרו בהם, הסבירו שדבריהם הוצאו מהקשרם, וניסו לתת פירוש אחר לדברים שהם אמרו.
אבל לכתיבה מעל גבי העיתון, יש דין שונה. בכתיבה אדם בוחר איך להתנסח, עובר שוב על השורות, מתקן, משפץ, ובסוף מגיע לאמירה שאותה הוא רוצה להשמיע בציבור. ואת השורות שקראתם לעיל כתב רבה של צפת בידיו, קרא שוב, הגיהה, הטעים קצת יותר, 'כיפכף' בידיו ושיחרר את הטור למכבש הדפוס.
הוא גם כתב את השורות הבאות:
"אותו אלוקים שכתב בתורה ללבוש תפילין, כתב שלא לתת את ארץ ישראל לנוכרים. מי שלא מקיים את החלק הזה של התורה, עובר על דברי תורה, גם אם הוא אוכל שוקולד רק בהכשר בד"ץ." (שם, שם)
למי הוא התכוון? מי בדיוק עובר על דברי תורה? עיינו לעיל.
כלומר יש רק דעה אחת בתורה כיצד עלינו לשמור על ארץ ישראל. והדעה אומרת בערך כך: להפגין, לסרב פקודה, להפיל את הממשלה, לפרק את המפד"ל, להצהיר שהארץ היא שלנו, ושוב להפגין, ולתת פרסים לחיילים אמיצים. מי שלא נוהג כך עובר על דברי תורה ומקיים רק חצי תורה, גם עם השוקולד שלו בהכשר בד"ץ (בית יוסף).
מה עם לחזק את הארץ? להחזיר בנים לחיק התורה הק'? להלחם על אופייה היהודי של הארץ הזו? להחזיר עטרה ליושנה?
וגם כמובן לפעול בדרכים מדיניות על פי שיקול דעת תורה. לעיתים לזכור כי אנו "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", ולפעמים גם לזכור ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו והתרחקנו מעל אדמתנו וגו'".
את דברים האלו פחות או יותר גם אמרתי בשידור. אלפי תגובות הגיעו בסגנונות שונים, בניהם הייתה תגובה אחת שגרמה לחשוב פעמיים. מישהו כתב לי, "נכון שהוא פגע במרן, אבל תיזהר לא לעשות את מה שהוא עשה"..
אבל היום נרגעתי, קיבלתי בצהריים שיחת טלפון ובה העיד באוזניי רב גדול, על המתרחש בישיבת מועצת הרבנות הראשית לישראל באותה שעה: "הרב שמואל אליהו התחיל לומר משהו, ואז הראשל"צ הגר"ש עמאר שליט"א, קם בהפגנתיות, ויצא מהחדר, אחריו יצא גם הגר"א יוסף שליט"א תוך שהוא מוחה על הפגיעה במו"ר אביו..."
נרגעתי. ברוך שכיוונתי.
הערב, ביקש רבה של צפת להתנצל בשידור: "אני רוצה לומר לך בצורה הכי ברורה שיכולה להיות", הוא אמר, "אם יש משהו שכתבתי שהוא לא מכובד, אין ספק שצריך לתקן אותו". והוסיף, " צריך להתייחס לכל רב, ובוודאי לרב עובדיה, ולכל רב בין הוא מהזרם שלי ובין אם לו, בכל הכבוד הראוי".
צריך לתקן אותו, הוא אמר... ואני ממתין לגליון 394 של 'בשבע'.
אסיים בשורות שבחר רבה של צפת לסיים איתם את הטור שכתב:
"אלה שמלגלגים על תלמידי חכמים (ציונים) יכולים בשקט להימנות על עשרים וארבע אלף התלמידים הראשונים של ר"ע שלא נהגו כבוד זה בזה וכלו מהעולם".
חכמים, היזהרו בדבריכם.
(כותב השורות הוא מגיש "המהדורה המרכזית" ברדיו "קול ברמה")