משבר הקורונה, שסומן בידי רבים כנקודת מפנה לרעה ב'אמונת חכמים', מתברר ככזה שהביא ככל הנראה לתוצאה הפוכה: מסקר שמתפרסם היום (רביעי) עולה, כי לרוב מוחץ מבין הנשאלים החרדים יש אמון ברבנים.
ממצאי משאל דעת הקהל, שיזם 'מרכז גוטמן' במכון הישראלי לדמוקרטיה והתפרסם ב'כלכליסט', חושפים כי ל-90% מהציבור החרדי יש אמון בהנהגת גדולי הדור, שהוראות שיצאו מחלקם כזכור לא תמיד תאמו, בלשון המעטה, את אלו של משרד הבריאות.
בפילוח נוסף מתברר, כי בעוד לרוב החרדים (62%) אין אמון בראש הממשלה בנימין נתניהו, 61% מהם סומכים דווקא על הרבנים בהערכת סיכון הקורונה. 22 אחוזים נסמכים על מומחי הרפואה.
גורמים נוספים שלא זוכים לאמון הציבור החרדי, הם משטרת ישראל (86.5%) ומשרד הבריאות (75%) - לגביו מדובר במהפך מוחלט בהשוואה לפרוץ המגיפה.
האמון בפוליטיקאים החרדים נמצא אף הוא במשבר, כאשר 46% לא סומכים עליהם, ומול צה"ל ופיקוד העורף המצב פחות גרוע (ל-44% אין אמון).
במקביל, 81% מהחרדים דיווחו על עצמם כמי שמקפידים על הנחיות משרד הבריאות, אך מצד שני רוב הנשאלים (67%) תומכים בפתיחת מוסדות החינוך התורניים.
ומה גרם לתחלואה? מתשובותיהם של 860 החרדים, שהיוו את המדגם המייצג במחקר הזה, עולה כי 58% סבורים שזאת צפיפות הדיור, 22% מאשימים את הממשלה, 12% קושרים את הענין לאי התחשבות באורח החיים החרדי, 8% רואים את חוסר העברת המידע המתאים לציבור החרדי כזרז לתחלואה בו ושני אחוזים בלבד מייחסים את האשם להיעדר אכיפת ההנחיות.
אי הציות של הציבור החרדי להוראות ממשלת ישראל נתפס רק בעיני 4.5% כמקדם תחלואה, והנחיות הרבנים להמשיך בלימודים עוד פחות מכך: 2%.
פילוח מעניין, לתתי קבוצות בציבור החרדי, מגלה כי 69% מהחסידים אומרים כי הם מקפידים על ההנחיות, לעומת 86% מהספרדים ו-89% מהליטאים. ובחלוקה למגדר: 86% מהנשים דיווחו על עצמן כממלאות אחר ההנחיות, מול 76% מהגברים. גם הגיל משפיע , כך מתברר, כאשר 90% מבני 55-64 מקפידים, ומבני 18-24 מדובר על 74%.
גם מידת חוסר האמון ברשויות ניכרת אצל החסידים בהיקף גדול באופן משמעותי משתי הקבוצות האחרות. אחריהם ניצבים הספרדים ובהמשך הליטאים - המאמינים האחרונים.