אחד היסודות להבין את תורת 'שכר ועונש' ביהדות, הינם תורת 'גלגולי נשמות', שבימינו הינם התשובה הטובה ביותר להבנת השאלה הקשה: "היתכן צדיק ורע לו, רשע וטוב לו?".
מאות נהרות דיו נשפכו ומיליוני עצים נגדעו לבאר אודות תורת 'גלגולי נשמות', ומדוע היא אינה נכתבה מפורש בתנ"ך ובתלמוד בבלי-ירושלמי. תשובות מפורטות על כך הובאו בספר הזוהר ובכתבי האריז"ל זי"ע.
אחד המיוחדים מגדולי עמנו שטרח וחיבר ספר על 'גלגולי נשמות' היה גדול תלמידיו של האר"י הקדוש - רבנו חיים ויטאל (חי ופעל בין השנים ש"ג ש"ף 1542, 1620) ראש מקובלי צפת, שכתב וערך את כתבי האר"י והיחיד המוסמך לכך מאת חכמי ישראל להבין את תורתו של האר"י. (ראה בספר 'שם הגדולים' למרן החיד"א שהדגיש שרק רבי חיים ויטאל מוסמך לכך).
עוד גאון מקובל שחיבר ספר 'גלגולי נשמות' היה החכם רבי מנחם עזריה מפאנו - הרמ"ע מפאנו (חי ופעל בין השנים ש"ח - ש"ף 1548 1620) שנחשב לגדול המקובלים באיטליה.
פולמוס מעניין האם הרמ"ע מפאנו גידל זקן או לא?
בספר "תולדות רבינו מנחם עזריה מפאנו" שהודפס לפני יותר ממאה שנים, נטען שהרמ"ע מפאנו גידל זקן.
לעומתו הרב שבתי באר תלמיד תלמידו של הרמ"ע, כתב שהרמ"ע מפאנו נהג לספר את זקנו, וכן רבי יש"ר מקנדיאה כתב שהיה מגולח, וכן החת"ם סופר מצטט את היש"ר מקנדיאה תוך שהוא מטעים ומבאר שהמקובלים אומרים שחוץ-לארץ "אינה כדאית לקדושת גידול הזקן".
יש לציין שעל עדותו זו שציטט החת"ם סופר את הגריש"ר מקאנדיאה על רמ"ע מפאנו שלא גידל זקן, העירו כ"ק אדמו"ר ממונקאטש' ה'מנחת אלעזר' רבי חיים אלעזר שפירא, והגאון רבי מתתיהו שטראשון מווילנא[1] שהחתם סופר הוטעה, כיון שהוא לא הבחין שקטע זה בספרו של יש"ר מקנדיאה הינו לא של המחבר, אלא כהקדמה מאת תלמידו המספר את שבחי רבו. (ראה בהרחבה מאמרו של הרב יחיאל גולדהבר "השחתת הזקן בשעת הדחק").
ישנה עוד סיבה שכך נהגו מקובלים גם בארץ ישראל לקצץ בזקן שכך אין חשש ששערות יתלשו ח"ו שלפי הזוהר הדבר חמור ביותר, בימינו נוהגים כך מספר מצומצם של מקובלים, המפורסמים בהם היו הגאון רבי בן-ציון אבא שאול ראש ישיבת פורת יוסף זצ"ל, וכן הגה"צ רבי שריה דבילצקי.
בפרק הבא נביא עדות מבהילה מאת האריז"ל הקדוש, אודות יהודי צפתי שהתגלגל בגופו של כלב רח"ל.
[1] שו"ת מנחת אלעזר, מונקאטש תרס"ז, ב, סי' מח; הרב שטראשון, קונטרס 'רחובות קריה', נספח לספר 'קריה נאמנה', ווילנא תרע"ה, עמ' 288. ולהעיר מחידושו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר שהחת"ס חזר בו, שו"ת רבי עקיבא יוסף, ב, ירושלים תשע"ו, יו"ד פג.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com