סערת ההסתדרות הציונית; האם השקפת 'דגל התורה' - השתנתה?

חבירת מפלגת 'דגל התורה' באמצעות סיעת 'ארץ הקודש' להסתדרות הציונית שנועדה למנוע מזימות של רפורמים וקונסרבטיבים, למרות שבכניסתה זאת, 'דגל התורה' בעצם מכירה בזרמים רפורמים וקונסרבטיבים רח"ל, אותם היא מנסה לדחוק - עורר את כותב השורות להיזכר היאך רק לפני 10 שנים ניהל ביטאון 'יתד נאמן' מלחמה חסרת פשרות כנגד מפלגת ש"ס שנכנסה כבר אז להסתדרות הציונית.

מקצת מהכותרות ב'יתד נאמן' באותם ימים זעקו את המילים כמובן 'הלם ותדהמה', והגאון רבי ישראל אליהו וויינטרוב צוטט מתבטא על מפלגת ש"ס: "העמיקו סרה, שהצטרפו עם מנהיגי.. הלוחמים.. כנגד ד'", משה גפני באותם ימים נשא נאומים סוערים מעל דוכן הכנסת ואמר: "אני מתבייש להיות חרדי", וכו' וכו'.

אולם ננסה להביא עוד טעם לדבר: רבים סבורים שלפני 180 שנים כל גדולי ישראל עמדו מאחורי יוזמה זו של הפרדת הקהילות וגרוש הרפורמים מחיק היהדות, אולם המקורות מראים שלא כך היא.

בספר "מגדולי התורה והחסידות" שכתב הגאון א"י ברומברג, רבה של גרודז'ונדז, על חייו של הגה"ק רבי שלמה איגר סופר, הובא בהרחבה על מלחמתו כנגד הרפורמים, שכבר בשנת תר"ד (1844) ניסה לצרף גאונים רבים למלחמה זו על עיקרי הדת, אולם חלקם סרבו לו.

הרבנים שסירבו לו היו הגאון רבי יעקב אֶטלינגר מחבר הספרים 'ערוך לנר' המפורסם, וכן הגאון רבי נתן מרקוס אדלר גאב"ד לונדון מחבר 'נתינה לגר' ו'אהבת יונתן', וכן הגאון רבי אליהו רגולר מקאליש גדול תלמידיו של הגר"ח מוולוז'ין, רב הערים רגולה, סלובודקה, וקאליש, ומחבר הספר' יד אליהו' ששלושתם ענו לו באותו סגנון: אם הם אפיקורסים – אין צורך להתייחס אליהם, ואם הם לא אפיקרוסים - לא יתכן להחרים קבוצה כזו או אחרת, כיון שאם נחרימם הם יתקלקלו יותר.

כפי שהתבטא רבי אליהו רגולר לגביר ר' צבי לעהרן שניסה להחתימו על כרוז נגד הרפורמים: "ממה נפשך אם ח"ו הגיעו לכלל אפיקורסים... הלא אמרו חז"ל אין משיבין שום דבר לאפיקורס... ואם מדאגה ממינות שמשכא שלא יתפתו ההמון אחריהם, בביטול בעלמא סגי... חס וחלילה לקרות לעם רב אפיקורסים... והלא קריאת שם אפיקורס נוקב ויורד עד לתהום...".

כותב הרב ברומברג: "דעתו של הגאון ר' אליהו רגולר לא הייתה דעת יחיד, אלא כזאת דעתם ועמדתם של טובי הרבנים החרדים בעת ההיא להימנע ממחלוקת עם הרפורמים".

לכך, לחרם כנגד הרפורמים, לא הצטרפו רבני פולין, גליציה ורוסיה כגון אב"ד לובלין רבי דובריש אשכנזי, אב"ד פראג רבי ישעיהו מושקאט, אב"ד לבוב רבי יוסף שאול נתנזון בעל 'שואל ומשיב', ה'דברי חיים' מצאנז הגה"ק רבי חיים הלברשטם, וכן הגה"ק ה'צמח צדק' מלוביטש.

אלו שנענו להחרים את הרפורמים היו הגרש"ר הירש, ורבני הונגריה: ה'כתב סופר' מפרשבורג, הגה"ק בעל ה'יטב לך' מאויהל, הגה"ק רבי יהודה אסאד אב"ד סמניץ, ועוד.

דעתם של גדולי ישראל דאז הייתה שאסור להכריז על הרפורמים כאפיקורסים, ואם כן יצאו נגדם וינדו אותם, הרי שהם חלילה ידרדרו יותר ויותר, ואין צורך לנהוג כן, כיון שאין חשש שהמון העם ידרדר בעקבות דעתם הכוזבות חלילה.

למעשה המציאות ההיסטורית הוכיחה שדעתם של הרבנים שיצאו כנגד הרפורמים גברה, והם הוקעו ומאז מידי כמה שנים הם מדרדרים יותר ויותר ומבטלים עוד ועוד מצוות רח"ל (דוגמה: הקונסרבטיבים, רק לפני 40 שנים, התירו למנות 'רבנים' עוברי כריתות רח"ל, מה שלא נהגו עד אז לעשות).

• • •

נחזור לשנת תש"ע בעת פולמוס 'דגל התורה' מול ש"ס, המעניין ביותר שבאותם ימים נטען בשמו של הגר"ש בעדני שש"ס הצטרפה להסתדרות הציונית בהוראתו של מרן הגראי"ל שטיינמן, שסמך ידו על המהלך, מה שכמובן לא נכתב ב'יתד נאמן', שהיה בשליטה אחרת... שהתקיף ללא הרף את המהלך של ש"ס.

לקורא הצעיר נזכיר שבשנת תש"ע, שלטו ב'דגל התורה' וב'יתד נאמן', מקורבי מרן הגרי"ש אלישיב שהושפע רבות מהשקפתו של מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל, ולכן חדשות לבקרים יצאו עורכי העיתון כנגד ה'חרדים החדשים', ה'שבועונים' ושאר כלי תקשורת עצמאיים, שמביעים עמדות חרדיות נוספות מההשקפה של עורכי 'יתד נאמן'.

אך לא כן הייתה השקפתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיימן זצוק"ל שהדיח את עורכי 'יתד נאמן', קירב את ה'חרדים החדשים', ובכך מחק את מפלגת 'טוב', כיון שלא היה צורך לאותם קבוצות מודרניות לתפעל אותה ולנסות להקים מוסדות ומפלגה חרדית, בשעה ש'דגל התורה' מחבקת אותם.

במעשים אלו זכה מרן הגרא"ל זצוק"ל להציל את ה'חרדים החדשים' שנקל לשער שאם גישתם של עורכי 'יתד נאמן' דאז להשמיץ אותם הייתה ממשיכה, הרי שמפלגת 'טוב' הייתה נוסקת למעלה, וכן הם היו מצליחים להקים מוסדות לימוד, מה שהיה גורם להם להתנהל באופן רוחני לא תקין ללא התייעצות עם גדולי ישראל - ובכך היה חשש שהם היו מתרחקים מדרך ישראל סבא, ומזה חשש מרן הגראי"ל זצוק"ל וניסה למנוע זאת, כפי שהרפורמים דאז התרחקו מדרך ישראל סבא.

ואכן בימינו 'דגל התורה' נוקטת קו אחר לחלוטין, כדוגמה לכך ההצטרפות של סיעת 'ארץ הקודש' ל'הסתדרות הציונית'. כמו כן באחד מגיליוני 'המקום' שמיועד לקהל חרדי עובד, התראיין אחד מעסקני 'דגל התורה'[1] והבטיח שבכל עיר חרדית שיהיו קבוצה של 20 ילדים שירצו ללמוד ליב"ה קרי: אנגלית ולימודי חול באופן מלא – הרי שהם ידאגו להקים בית ספר כזה (למרות חרמו של מרנא המהר"ל דיסקין ועוד מאה חמישים מרבני ירושלים שחתמו על חרם עולמית לכל מי שלומד 'שפות זרות' בארץ ישראל).

• • •

לסיכום: נראה שחששם של גדולי ישראל שהתנגדו להחרים את הרפורמים מחשש שהם יתקלקלו יותר ויותר – התמשש, ומידי כמה שנים הם פורצים גדר ממה שנשאר להם מתרי"ג מצוות (והדברים ידועים לכל העוסק בתחום).

את הנעשה לא ניתן להשיב, אולם מרן הגראי"ל שטיינמן הורה לקרב את הקבוצות החרדיות המודרניות, ובכך מיגר את התופעות של מפלגת 'טוב' וכו' ובכך גרם שלא ידרדרו יותר.

כבר בשנת תש"ע נטען שמרן הגראי"ל אישר למפלגת ש"ס להיכנס ל'הסתדרות הציונית', מה שמעט סותר את המאמרים החריפים שנכתבו ב'יתד נאמן' דאז שנשלט בידי מקורבי מרן הגרי"ש אלישיב.

בשנת תש"פ סיעה המזוהה עם 'דגל התורה' נכנסה ל'הסתדרות הציונית' שמכירה ברפורמים וקונסרבטיבים כדי להשפיע מבפנים.

[1] איני זוכר האם זה היה פינדרוס, או מ' בלוי, או מנכ"ל חינוך העצמאי

• ישראל שפירא, הינו היסטוריון, חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליציה ובווקבינה, מרצה ומדריך טיולים
  להזמנות סיורים והרצאות, נא לפנות: sisraerl@gmail.com