בפרקים הקודמים ציטטנו משפט תמוה שנאמר ב"עידנא דריתחא" של האלימות המשטרתית הקשה, על ידי אלו שאינם יודעים היסטוריה על כך שיש עדיפות לארץ ישראל שתהיה תחת שלטון עכו"ם, כגון בריטניה וטורקיה.
- מדוע בן הרב מבריסק היה בורח מ... שוטרים?
- החייל הבריטי שאיים על האישה הצעירה
- היהודים שנתלו בשער יפו על-ידי הטורקים
- הסעודה של העסקן הירושלמי עם הקצין הטורקי
- הבדואי הישיש בסיני שלא זוכר מי השולט
אנו הוכחנו מעל לכל ספק, ממקורות תורניים שמסתבר שזוהי הסיבה שכה חשובה ידיעת "היסטוריה וידיעת הארץ", ואותו אחד שכתב זאת אינו מודע לזוועות שנערכו על אבותינו ואמותינו הקדושות בשכונת "מאה שערים" תחת שלטון הבריטים והטורקים כגון תלייה על חומות העיר העתיקה, וכן פוגרומים מאת חיילים בריטים שכללו פגיעה ב"שלמות המשפחה" ובנשות 'מאה שערים' הקדושות, הטהורות והצנועות.
• • •
וכפי שעסקנו בעבר בספרי ההיסטוריה שכתבו יהודים בתקופת רבותינו הראשונים, כגון "עמק הבכה", ספר "יוחסין", ובתקופת האחרונים "צמח דוד", נעסוק היום בספר "יְוֵן מְצוּלָה" לר' נתן הנובר.
ספר "יְוֵן מְצוּלָה", נכתב בידי ר' נתן הנובר, על גזירות ת"ח-ת"ט [1648-1649] בה גוים מרצחים ערכו שרשרת פוגרומים ביהודי פולין שזעזעו את עם ישראל, ונכנסו לזיכרון כאחד האירועים הגלותיים ביותר שעבר עם ישראל.
הדים רבים לאותם מאורעות ניתן לקרוא בספרות השו"תים של גדולי ישראל מאותו דור, שנשאלו שאלות קשות לאחר שהגויים הרגו רצחו ו'טימאו' נשים יהודיות, וגדולי עולם ישבו על המדוכה בעניין "שלמות המשפחה" ו"אשת כהן".
• • •
ספר 'יְוֵן מְצוּלָה' הודפס ביותר מעשרים מהדורות [!] וכל ההיסטוריונים היהודים עד ימינו הסתמכו עליו בתיאור תקופה מזעזעת זו בעם ישראל (יש לציין שכמקובל בספרים שאינם מחקרים, היו אירועים שהתנפחו במעט בתיאורו).
בספרו ר' נתן נטע משתמש בפסוקים ומאמרי חז"ל, כגון: "ובכל מקום אשר דבר הצורר ודתו מגיע, שמחה גדולה ליוונים ואבל גדול לשרים והיהודים, וצום ובכי, שק ואפר ותשובה תפילה וצדקה. בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה".
הספר נדפס בווניציה בשנת תי"ג (1653), מיד לאחר המאורעות, וכולל תיאור רציחתם של גדולי ומאורי ישראל: הרה"ק ר' יחיאל מיכל, הקדוש מנמירוב; הרה"ק ר' שמשון מאוסטרופולי הי"ד.
תיאור מצמרר הובא על בנות יהודית קדושות והטהורות שמסרו נפשן כדי שלא להינשא לאוקראינים.
מעשה בנערה שבדרך לחופתה קפצה למים וטבעה. עוד מעשה בנערה שגוי הכריח אותה להינשא לו, ולאחר ששיכנעה אותו שירה עליה כדורי רובה והבטיחה לו שהיא תחולל נס, והיא תישאר בחיים, הרי שירה עליה והיא זכתה למסור את נפשה על קדושת ה'.
ספר "יוון מצולה" הינו אחד מספרי ההיסטוריה של עם ישראל, שנהגו לקרוא בו בימי בין המצרים, י"ז בתמוז, ותשעה באב.
הספר מתחיל במשפט: "ויהי בשנת חמשת אלפים שמ"ה לבריאת העולם [1585] מלך זיגמונד מלך שווידן במדינת פולין ובשנת שנ"ב [1592] ליצירה לקח אשה מיוחסת, בת אחיו של הקיסר וורדיננוס זכר לברכה. כך מצאתי בסוף ספר צמח דוד".
ומסתיים: "אחינו בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה... הנמלטים מחרב האויב בכל מדינה אשר דרכה כף רגלם, כגון במדינת מעהרין ומדינת איסטרייך ומדינת פיהם ומדינת אשכנז ומדינת איטליא, היטיבו עימהם באכילה ושתיה ולינה ובמלבושים ובמתנות מרובות לכל אחד לפי חשיבותו, ועושין להם גם שאר טובות... וזכותם תעמוד לנו ולבנינו שישמע ה' צעקתנו, ויקבץ מארבע כנפות הארץ נדחינו, וישלח לנו משיח צדקנו במהרה בימינו אמן סלה".
- לקריאה נוספת: אתר דעת.
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון, חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליציה ובווקבינה, מרצה ומדריך טיולים
להזמנות סיורים והרצאות, נא לפנות: sisraerl@gmail.com