הכתבה ההיסטורית על הציור של מאוריצי גוֹטליבּ שהנציח לדורות יהודים חסידים גליצינערס' מתפללים ביום כיפור בבית כנסת, ריגשה רבים וטובים מגולשי "כיכר השבת", ביניהם את הגברת יראת לוי (קלי) מהמושב בית מאיר, שבו במקום כתבה לכותב השורות באימייל (המצורף בסוף כל כתבה) את המשפט הבא: "יאוו ריגשת אותי, יש לי סיפור מרגש על הציור המדובר".
• • •
אנו משוחחים במוצאי יום כיפור עם הגברת יראת לוי (קלי) שמספרת לנו את הסיפור המרגש והמדהים על סביה ר' יעקב אופנהיימר שזכה להציל מהנאצים את הציור "יהודים מתפללים ביום כיפור" ובזכותו עם ישראל זכה לציור המרגש, שהודפס מאז עשרות אלפי פעמים.
יראת לוי: "בערב יום כיפור דיברנו במשפחה על הציור הזה כיון שסבא שלי - אבא של אמא שלי, השתתף בהעלאתו של הציור ארצה, והוא נפטר באותה השנה.
"שמו יעקב אופנהימר, הוא התגורר בברלין בגרמניה, תלמיד של ממשיכי דרכו של הרש"ר הירש, בשנת תרצ"ה (1935) הוא קנה בפולין את התמונה עבור חברת "מארגרה" והם העלו את התמונה לארץ ושמו אותה במוזיאון תל אביב לאומנות.
"סבא שלי לא ידע מזה, וארבע שנים אח"כ הוא ברח עם אשתו דבורה מהתופת הנאצית, ועבר באקראיות במוזאון תל אביב, וראה אותה ומאוד התרגש.
"באחד הימים הוא פשוט נעלם ולא מצאו אותו, וכל המשפחה נלחצה. הוא היה מבוגר בסביבות גיל שמונים וחיפשו אותו בתל אביב, כולל המשטרה. לאחר יום שלם מצאו אותו ישן על כסא מול התמונה "שלו" במוזיאון, שהוא כל כך אהב, התברר שהוא הביט בתמונה שעות ארוכות ולא שם לב שסגרו את המוזיאון.
"היום ברוך ה' הדור החמישי שלו חי בכל רחבי הארץ, וכל צאצאיו יודעים שהתמונה הזו היא 'התמונה של סבא יעקב'.
"אמא שלי שהיא הבת של סבא יעקב במהלך השנים אספה כל כתבה וכל פרט שהיה קשור לציור הזה. היה ספר שכתבו על הציור, והיא קבלה אותו ליום הולדת שלה בחודש חשוון".
ממשיכה יראת לוי ומספרת: "יש פה גם בול שעשו עליו.
"כמו שהייתה השאיפה שלו להעלות את התמונה לארץ ישראל, כך המשפחה גדלה בארץ, וכיום מונה ברוך ה' מעל 200 צאצאים.
"שוחחתי עם האחים שלי בערב החג, שם טענו שהצייר מאוריציו גילה את יהדותו בעקבות הציור הזה וחזר לשורשים היהודיים שלו, כנראה שזה המרגש ביותר בציור לאורך שנים ארוכות.
"היום יודעים שהנאצים יימח שמם, גנבו וגנזו פירטי אומנות יהודים רבים. אבל את התמונה המרגשת של "יהודים מתפללים ביום כיפור", הם לא הצליחו, בזכות סבא שלי יעקב אופנהיימר ז"ל.
"המשפחה שלי לא ידעה שאתה תכתוב על זה ב"כיכר השבת" והתרגשה מאד, תודה רבה לכם על הטור המעניין והמרתק".
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון, חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליציה ובווקבינה, מרצה ומדריך טיולים
להזמנות סיורים והרצאות, נא לפנות: sisraerl@gmail.com