החל מעלות השחר, מחר (שני), יחל צום גדליה שיימשך עד צאת הכוכבים. זמן עלות השחר הוא בסביבות השעה 05:15 וסיום הצום בסביבות השעה 19:00 בערב.
בקובץ ההלכות של הפוסק הגאון רבי עמרם פריד, שנשלח באמצעות "מאגר השו"ת", ישנן מספר הלכות עבור הצום לחולי קורונה או מי שחש בתסמינים:
- מי שהיה חולה בקורונה והוא עדיין חלש ולא הבריא לגמרי - לא יצום.
- חולה קורונה שאינו חש בטוב - כגון שיש לו כאבי ראש, או שקשה לו לתפקד, או שצריך לשכב במיטה, או שמרגיש חולשה - אינו צם.
- מי שיש לו תסמינים של קורונה כגון שיעול - אינו צם.
- אדם צעיר שאינו בקבוצת סיכון ומרגיש בריא וחזק ורק על ידי בדיקת מעבדה או בגלל תסמין של חוסר טעם וריח נודע לו שנדבק בקורונה - צריך להתחיל לצום, אך אם ירגיש אחר כך חולשה וכאב ראש או אחד מהתסמינים הנזכרים לעיל - יאכל.
- מי שמשער שאם יצום בצום גדליה לא יוכל לצום ביום כיפור - לא יצום.
מי חייבים בתענית?
כולם, אך קטנים שלא הגיעו למצוות - פטורים אף מתענית שעות. חולה אף שאין בו סכנה - פטור מהתענית, ואוכל ושותה כהרגלו בכל יום, שבמקום חולי לא גזרו רבנן, ואסור לו להחמיר על עצמו.
הגדרת חולה היא כחולה שמותר לו לקחת תרופות בשבת והוא באופן שנפל למשכב או שחולה כל גופו, והיינו שהוא במצב שאינו יכול לתפקד. מי שיש לו רק מיחושים בגופו, אם יכול לתפקד כהרגלו חייב להתענות.
מעוברות ומניקות פטורות מהתענית, והגדרת מעוברת היא מעת שיודעת שהיא בהריון (ע"י בדיקת הריון וכדו') ואף בתוך ארבעים יום ליצירת הוולד. והגדרת מינקת היא כל שמניקה בפועל, ואף הנקה חלקית, אבל אם אינה מניקה בפועל כלל אף שהיא תוך כ"ד חודש מהלידה אינה נחשבת למינקת וחייבת בתענית. יולדת תוך ל' יום ללידתה אינה מתענה, ול' יום אלו מונים מעת לעת.
הפטורים מהתענית לא יאכלו בשר ויין ומיני מעדנים, אך קטנים רשאים אף לאכול מעדנים.
חייב אדם לדאוג שיוכל להתענות ולא יהיה בגדר חולה, ולמשל, אם יודע שאם ילך לעבודה יחלש ולא יוכל לצום, עליו להשאר בביתו ולקחת יום חופשה כדי שיוכל לצום.