כאיש חינוך, אני נשאל מיד שנה בשנה את השאלה הבאה: מה הם הזיכרונות שלך מכיתה א'?... ובכן, מכיוון שהאמת היא שאינני זוכר כלום.. ואם אהיה כנה, אז גם מכיתה ב' אני כמעט לא זוכר כלום... התשובה שאני עונה היא שאני בהחלט זוכר את כיתה א'... זו אותה כיתה אותה זכינו להקים עם ייסוד בית הספר מדעים ויהדות בחדרה! ומאז ועד היום מהדהד באזני היטב המשפט המפורסם: "שלום כיתה א".
כולנו יודעים כי ה "אדם צובר זיכרונות", ועל פי המחקרים, כמו גם המציאות אותה אנו רואים לנגד עינינו, מה שעושה לנו טוב ונעים מכל ה'היסטוריה' של עצמינו הלא הם החוויות החיוביות, לא הרכוש, לא הקניות שאנו קונים, אלא הרובד בו אנו חווים את הדברים, אלו הם הזיכרונות שילוו את האדם בדרכו הלאה במשך החיים.
ומכאן הסקתי כי מחובתנו כלפי הילדים, כלפי התלמידים, להעניק להם כמה שיותר חוויות חיוביות, חוויות שטעמם המתוק ישתלב במשהו החיובי, האמיתי, זה ייתן להם את החשק את הרצון ואת הכח, לחזור לחוויות הללו באמצעות עשייה חיובית לתפארת.
ככל שהחוויות תהיינה ערכיות יותר, בעלות משמעות אמתית, כך יהיו בידם את הכלים להיות טובים יותר ולהתנהל נכון בהמשך הדרך שלהם.
•
פרשת השבוע פרשת "כי תבא" פותחת במצוות הביכורים, עניינה של המצווה הוא ההכרה בכך שעל הכל אנחנו צריכים להגיד תודה! במצוות הבכורים, אנו מביעים זאת באמצעות הגשת ראשית פירות השנה, אל הכהן בבית המקדש בכך האדם רוכש את מידת הכרת הטוב על כל השפע של חיים, מזון ורכוש שקיבל מאת בורא העולם.
כאשר נתבונן בקיומה המעשי של מצוות "הביכורים" נראה כי חלק ניכר מהעשייה מתמקדת בחוויה העמוקה שנחווית על ידי האיכר איש האדמה, במסגרת החקלאות הפרטית שלו, במסגרת המשפחתית, ואחר כך הוא משתף בה את כל בני העיר, ובדרכו העולה ציון וירושלים הוא אף משתף את בני הערים שהוא עובר דרכם.
וכך מתאר הרמב"ם (הלכות ביכורים פרק רביעי): "כיצד מעלים את הביכורים? כל העיירות שבמעמד מתכנסות 'ברב עם הדרת מלך'
הממונה אומר 'קומו ונעלה ציון אל ה' אלוקינו', והשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו והחליל מכה (מנגן) לפניהם עד שהם מגיעים קרוב לירושלים והם הולכים בכל הדרך וקוראים 'שמחתי באומרים לי בית ה' נלך'
הגיעו קרוב לירושלים שלחו לפניהם שלוחים להודיע לאנשי ירושלים, ועטרו את ביכוריהם ופרכסו אותן והפחות והסגנים והגזברים יוצאים לקראתן מירושלים וכשיכנסו כולם בשערי ירושלים יתחילו לקרות 'עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים'.
כל בעלי אומניות שבירושלים עומדים לפניהן ושואלים בשלומם, אחינו אנשי מקום פלוני באתם בשלום? והם מהלכים בתוך ירושלים והחליל מכה לפניהם עד שהם מגיעים להר הבית. הגיעו להר הבית נוטל כל אחד סלו על כתיפו ואומרים 'הללויה הללו אל בקדשו וכו' עד כל הנשמה תהלל יה הללויה'
והם מהלכים בהר הבית וקוראים עד שמגיעים לעזרה. הגיעו לעזרה דברו הלווים בשיר 'ארוממך ה' כי דילתני וגו'".
זו היא חוויה חינוכית ערכית עמוקה הסובבת סביב הבאת הביכורים, ההרגשה, הפעולה, הזיכרון, הכל מתחיל בהרגשת הכרת הטוב, מתוך רגשות נעלים אלו הוא יורד אל השדה, בוחר את הפרי המובחר ומסמן אותו למשמרת, אחרי ההמתנה לגדילת הפרי והבשלתו הוא קוטף אותו ומסדר אותו בקפידה בסלסלה המפוארת, הוא מתכונן לדרך הייחודית העולה לירושלים, בפאר והדר, בשירה וזמרה. אחר כך הוא מגיע אל מקום המקדש וברגש קודש הוא מגיש את ביכורי שדהו לידי הכהן, הוא משתחווה אל מול בורא העולם בהודאה ובהכנעה של בורא מול בוראו, התפילה ווידוי הביכורים שמפרטת את ההיסטוריה המפוארת של העם היהודי שבחסד עליון זכו להגיע מסכנת מוות אצל לבן הארמי, דרך פרעה מלך מצרים ושאר הקמים עליו, אל מעמדם המרומם בהר סיני בקבלת התורה והזכייה בארץ הקודש הנחשקת.
אנו רואים כיצד נעשית המצווה החשובה הזו בצורה ובסגנון שמחדיר עמוק את חווית המאורע של הבאת הביכורים, וכן לאחר הבאת הביכורים, בעל הבית נשאר ללון בירושלים, ובכך הוא מפנים ומעצים את החוויה והזיכרון מהמעמד המרומם שחווה.
•
ביום הראשון ללימודים הגיעו לבקר בבית הספר ידידת בית הספר מזה שנים השרה עומר ינקלביץ, יחד עם פמליית ראש העיר והנהלת העירייה. מדהים היה לשמוע את הפעוטות מתארים להוריהם בהתרגשות את החוויות הראשוניות שלהם מבית הספר, כל אחד ועולם המושגים שלו... אחד מילדי הגן סיפר לאביו בהתרגשות כי ראש העיר ביקש מהם להתנהג יפה! השני סיפר על הבטחת ה"עוזרת של ראש הממשלה" שיבואו לבקר בירושלים... השלישי ציין בהתרגשות שביום שישי הרב נורדמן יבוא לחלק להם ממתק לשבת...
הדברים האמורים מלמדים אותנו כמה חשוב להעניק לילדים ולתלמידים את מירב ומיטב החוויות החינוכיות והערכיות שהיהדות כה משתבחת בהם, ובכך לתת להם 'סימני דרך' מאלפים להמשך הדרך.
אני תקווה שתלמידנו היקרים יזכרו גם בעוד שלושים שנה את כתה א', והזיכרונות שהם יצברו ממנה יהיו חוויות טובות וחינוכיות...
נאחל לכל התלמידים ולהוריהם שנת לימוד טובה פורה ובריאה!