עונש של 80 שעות עבודות שירות נגזר לאחרונה על שלושה צעירים מ'הפלג', שחסמו נתיב תחבורה באמצע מרתון שהתקיים לפני כשלוש שנים בירושלים.
ההכרעה היתה על פי הודאת הנאשמים, לפי הסדר טיעון, במעשה המוגדר כ'עבירת רחוב', מהרף הנמוך של העבירות שבחוק העונשין, אלו שנועדו להגן על הסדר הציבורי.
בהכרעת בית משפט השלום בעיר, מצוטט תחילה נציג הפרקליטות זיו קציר שטען כי השלושה, בגילאי העשרים והשלושים לחייהם, "נשכבו על הכביש, וגרמו לאנשים להיתקל בהם ולהיווצרות דוחק, תוך שהבינו היטב את משמעות מעשיהם".
"יתרה מזאת", הוא טען: "הם עשו זאת בכוונה, כדי להגיע לתוצאה הרצויה בעיניהם. לכן אין להקל ראש בנזק שיכל להיווצר כתוצאה מהעבירה - שרק בנס לא היו בגינה פצועים של ממש".
וכך מתואר בכתב האישום: ב-07.03.2017, במהלך ריצת מרתון ברחובות ירושלים, התקהלו כ-20 צעירים בצומת הרחובות יפו-קינג ג'ורג' בירושלים, כשבכוונתם לחסום את מסלול הריצה בגופם ולשבש את דרכם של הרצים.
"בעת שהרחוב היה מלא באנשים שרצו במסלול הריצה, הנאשמים נשכבו על מסלול הריצה וסיכנו את הרצים, כאשר חלקם של הרצים נתקלו בנאשמים השרויים על הכביש. הדבר גרם למעידת חלק מהרצים ולהאטת הריצה, תוך יצירת דוחק בין קהל הרצים".
פסק הדין הבחין בין אורח חייהם ואופיים של שלושת הנאשמים. "אחד מהם, כבן 24 כיום, נשוי ואב לתינוק, אברך בישיבה, נעדר עבר פלילי לפני העבירה ולאחריה. כפי שעולה מהתסקיר הוא נטל אחריות מלאה על מעשיו, גילה הבנה לחומרתן, כיום מבין שטעה ומצר על כך. קצין המבחן ציין כי העבירה חריגה לאורח חייו, והתרשם כי ההליך הפלילי מהווה עבורו גורם מרתיע".
"נאשם 2, כיום בן 22, רווק, לומד בישיבה, גם הוא ללא עבר פלילי", נכתב. "נאשם זה התקשה בנטילת אחריות למעשיו, ונקט בדרך מצמצמת ומפחיתה ממעורבותו באירוע. קצינת המבחן התרשמה כי הוא מונע מתוך אידיאולוגיה, שלפיה הוא עלול לפעול באופן נוגד חוק גם בעתיד".
באשר לנאשם מספר 3 פורט, כי כיום הוא כבן 30, נשוי ואב לארבעה ילדים קטנים, אברך בכולל, גם הוא נעדר עבר פלילי. בעניינו ציינה קצינת המבחן כי הוא נטל אחריות והביע חרטה על מעשיו, וכי התנהגותו בעבירה - חריגה לאופן התנהלותו הכללית.
"תחילה אציין", כותב השופט אילן סלע, "כי נסיבות ביצוע העבירה מלמדות כי אין להשוות מקרה זה למחאות אחרות הנעשות ובעטיין לא פעם נחסמות הדרכים ונמנע מעבר בכבישים. במקרה זה לא היה מדובר אף במחאה כנגד הרצים, אלא בהפרעה שנועדה לחסום בפועל את הרצים בגופם, ולשבש את דרכם, תוך סיכון הרצים אשר חלקם כאמור אכן נתקלו בנאשמים ומעדו".
לדברי השופט, "בכך יש לראות נסיבה לחומרא, וכאמור אין להשוות מקרה זה למקרים של מחאות שאינן כוללות סיכון מעין זה. עם זאת, מדובר בעבירה מסוג חטא, וכך יש להתייחס אליה. העונש המרבי על עבירה זו, כשהיא נעברת בנסיבות החמורות ביותר יכולה להגיע עד חודש מאסר".
"בסופו של יום אני משית על הנאשמים 180 שעות שעות של עבודות שירות למען הציבור", הכריע בית משפט השלום, "גם על הנאשם שהתקשה בקבלת אחריות והתסקיר בעניינו אינו חיובי כשל חבריו, בשל העובדה כי ביצע את העבירה בגיל צעיר מהם, והתקווה כי ככל שיחלפו השנים הוא בוודאי יגיע גם למסקנות אליהם הגיעו חבריו".