כולנו נחשפנו לנתונים על גדילה דרמטית בכמות הגולשים במגזר החרדי בעקבות הקורונה, אך נתוני סקר חדש ומקיף שנחשפים לראשונה חושפים כי מדובר בשינוי מהותי בעל השלכות משמעותית הרבה מעבר לתקופת הקורונה בלבד.
מהסקר הרחב שבוצע על ידי איגוד האינטרנט הישראלי בקרב משתמשי אינטרנט בישראל, בוצע לבקשתנו פילוח מיוחד של נתוני המגזר החרדי והתוצאות לא פחות ממדהימות.
בנימה אישית כמי שמלווה את הפרסום באינטרנט המגזרי מראשיתו, הנתונים אותם אציג מפתיעים כל פעם מחדש את כל המנהלים ואנשי הציבור איתם אני פוגש, הייחודיות של המידע הנחשף עתה לראשונה מעידים כי הצמיחה בתקופה האחרונה איננה מענה נקודתי לתקופת הקורונה, אלא מגמה הנמשכת כבר קרוב לשני עשורים.
כמובן שעל מנת לקבל תמונה מדויקת של המגמות והביקושים בתחום יש לבחון את הנתונים החדשים לנתונים מתקופות קודמות, בפסקאות הבאות נסקור את הנתונים ונעמוד על משמעותם בהיבט הרחב יותר.
קפיצה במשתמשים חדשים בתקופת הקורונה
סקר הקורונה שערכו בזק בעיצומה של תקופת הקורונה חשף לראשונה גידול של 12% בהצטרפות לשירותי האינטרנט הביתי בציבור החרדי, מה שמעמיד את אחוז השימוש באינטרנט במגזר החרדי על כ-60% בשימוש שוטף, ו-85% בצורה מזדמנת.
גם נתונים קודמים הצביעו כי מעל 85% מהמגזר משתמשים במיילים בצורה שוטפת, עם זאת יש לסייג כי נתונים אלו נכונים ביחס לגילאי 18-44, ומכך יש לנכות ילדים ונוער שהנם מרבית המגזר החרדי (כ-50% מתחת לגיל 16), וכן גילאים מבוגרים יותר אשר בהם הפער גדול בהרבה בציבורים אחרים.
גם בשיקלול נתונים אלו, בתירגום האחוזים למספרים מדובר על עשרים אלף בתי אב וכ-65 אלף משתמשי אינטרנט חדשים מהציבור החרדי בתקופת הקורונה בלבד, אך אם ישנם רבים החושבים כי מדובר בזינוק זמני בשל תקופת הקורונה בלבד, הרי שהגידול בקצב ההצטרפות לצריכת שירותים באינטרנט במגזר הינו עקבי.
ובעוד בשנת 2004 דובר על כ-10% גלישה במגזר, הרי שבשנת 2009 דווח על חדירה לכשלושים אחוז מהמגזר החרדי, ובתוך כעשור הגענו להכפלה נוספת, זוהי הצמיחה הגדולה ביותר בעולם המערבי, וסקרים קודמים הצביעו כי נתונים אלו נשמרים ביציבות לכל רוחב המגזר כולל בקרב אנשי ציבור ורבנים, עם עדיפות מסוימת לציבורים הליטאים והספרדים על פני החסידיים.
קונים יותר ומשתמשים יותר
נתון נוסף המצביע על כך שהאינטרנט במגזר נמצא כדי להישאר הוא דפוס השימוש של הגולשים החרדים, כאשר 91% מהגולשים החרדים קונים דרך האינטרנט, דפוס דומה יש גם בשימוש במנועי חיפוש.
תשעים אחוז מהגולשים המשתייכים למגזר החרדי משתמש בשירותי הממשלה דרך האינטרנט, תשעים וחמשה אחוזים בשירותים בנקאיים, גם בתחומי הצרכנות השונים, ביצוע תשלומים שוטפים באמצעות האינטרנט, וקביעת תורים לקופות חולים ואחרים נתוני השימוש בציבור החרדי זהים ואף גבוהים מהציבור הכללי בפערים משמעותיים של 5-14 אחוזים.
מרבית מנהלי השיווק שלא מהמגזר (וגם כמה מהמגזר) מגיבים בד"כ בהלם מוחלט לנתונים אלו, אך אז אני מזכיר להם כי חלק גדול מהמכשירים במגזר הינם מסוננים וחסומים לשירותי תוכן ופנאי, כך שבדומה למשחקי הסנייק בראשית ימי המכשירים הסלולריים אשר זכו לעדנה בזכות הבלעדיות וההיעדר אפשרויות אחרות, כך גם חרדי שהתחבר לאינטרנט יהיה ממוקד יותר בצריכה ושירותים, ופחות בערוצי תוכן כדוגמת מאקו ונטפליקס.
בעידן שבו בנקים קופות חולים ושירותים ציבורים נוספים משקיעים הון רב בהעברת אפיקי השירות והתמיכה לאינטרנט יש לנתונים אלו משמעות רבה ונגזרות כלכליות ברורות.
החרדים מגלים את הרשתות החברתיות
אין ספק כי מקור המידע העיקרי של הגולשים החרדים הוא אתרי החדשות המגזריים ובראשם אתר כיכר השבת, המשמש כמקור המידע המוביל גם ביחס לאתרי חדשות ישראליים כללים (בשיעור של פי 2) וגם ביחס לעיתונים, רשתות חברתיות וקבוצות ווטסאפ הזוכות לאמון נמוך במיוחד במגזר.
בעוד נתונים קודמים הצביעו כי רק רבע מהגולשים החרדים משתמשים ברשתות חברתיות, נתוני הסקר הנוכחי מצביעים על יותר מהכפלה, 58% מהגולשים החרדים מדווחים כי הם משתמשים ברשתות חברתיות, נתון זה מאמת את התחושה בפועל של עלייה בשיח המגזרי בעיקר בפייסבוק וטוויטר, אך גם באינסטגרם ורשתות נוספות, כאשר המלכה הבלתי מעורערת במגזר היא רשת הווטסאפ עם קרוב ל-85% שימוש.
לנתונים אלו השלכות נרחבות אשר קשה לצפותם במלואם בשלב זה, אך אם מקודם הסתייגנו מהשימוש באינטרנט בקרב צעירים במגזר, השימוש ברשתות החברתיות מושך דווקא את הצעירים יותר, ומנמיך את רף גילאי החדירה לשימוש באינטרנט במגזר.
אתגר חינוכי וזהותי
בעוד שאלת היום בפורומים המקצועיים בנושא מגזר חרדי היא כיצד תשפיע מהפכת השימוש באינטרנט במגזר על תפיסות וזהות בני הציבור החרדי, יש לקחת בחשבון את הקונפליקט והאתגר החינוכי והציבורי המשמעותי המסתתר בנתונים אלו.
בעוד מרביתם הגדול של המשתמשים החרדים מצהירים כי הם גולשים באמצעות אינטרנט מסונן, הרי שנתוני הספקיות מצביעים על פער משמעותי בפועל, כך גם בעוד מרבית המשתמשים לא מסכימים עם ההיגד "אי אפשר להסתדר היום בחיים בלי האינטרנט", וטוענים כי צריך להפחית ככל האפשר את השימוש באינטרנט, הרי שבפועל אנו רואים צמיחה משמעותית בשימוש בכל הפרמטרים, כולל בחיבור מהבית ובמכשיר הנייד ולא רק במקומות העבודה והסתפקות בשירותים מקצועיים בלבד.
השוואה מרתקת נוספת היא בדמיון למגזר המיעוט הערבי המחזיק גם בעמדות שמרניות וחשדניות כלפי העולם המערבי וטכנולוגיית האינטרנט, ומסכים כי יש להפחית את השימוש באינטרנט ככל הניתן ולהגבילו לצרכי פרנסה, אך מפגין עמדה ריאליסטית בהרבה בהסכמה כמעט מלאה לנחיצות השימוש באינטרנט לחיי היום יום, וכן בצורך לאפשר לילדים ונוער שימוש בטכנולוגיות אלו, עמדות להם הציבור החרדי מתנגד בנחרצות.
היחס הדואלי לאינטרנט וטכנולוגיה איננו יחודי למגזר חרדי אך להתעלמות מהצורך והשימוש ישנו מחיר משמעותי, חלק גדול מהגולשים החרדים מעידים כי הם או קרובים אליהם חוו פגיעות סייבר פי שנים מהגולשים מהציבור הכללי, מרבית הגולשים החרדים מעידים שאין להם מספיק מידע בנושא ונתונים דומים יש גם בנושא המוגנות ברשת כאשר מומחים בתחום מקבילים את רמת ההבנה של הגולש החרדי בתחום המוגנות והסייבר לילד בן 6.
בעודנו עומדים בלב משבר הקורונה, עם פתיחת שנת לימודים אשר חלקה הגדול צפוי להיות בלימודים מרחוק, נדרשת חשיבה מערכתית על פתרונות עומק, המספקים גם מענה לצרכים המקצועיים והצרכניים של הגולשים החרדים, תוך יצירת פתרונות חינוכיים ומניעתיים להגנה על מבוגרים ונוער הנחשפים לראשונה למורכבויות וסכנות העולם הדיגיטלי.
*שמואל דרילמן מנכ"ל חברת הפרסום הדיגיטלי Better digital, ומוביל פרויקטי דיגיטל חברתיים בתחומי יהדות וחברה.
