האם טיול הוא "דבר מצווה" שעדיף מלימוד?

בימינו, עניין הטיול שנוי במחלוקת. ישנם מקרב הציונות הדתית שסבורים שטיול בארץ ישראל הוא עניין חשוב ביותר, והוא חלק ממצות כיבושה שלדעתם חובה גם בימינו לעשותה.

כמותו הכריע רבי משה איסרליש - הרמ"א בשולחן ערוך, שפסק שמותר לבנות עירוב לאדם ש"רוצה לילך לטייל ביום טוב או שבת בפרדס שיש בו שמחה, בזה מקרי דבר מצווה".

וכן פסק רבי צדקיה בן אברהם בעל "שיבולי הלקט" (מחכמי איטליה במאה הי"ג) באופן ברור על טיול, שמשמח לעשותו בעת הרגל.

וכך לשונו: "חייב אדם לשמח את ביתו ברגל... במה משמחן... אנשים בראוי להם – ביין, ונשים בראוי להם - בבבל בבגדי צבעונין, בארץ ישראל בבגדי פשתן המגוהצין... למדנו שכל שמחה הראויה לאדם וכל דבר המשמחו חייב אדם לעשות ברגל בכל דבר שלבבו מוצא שמחה וקורת רוח, באכילה ושתיה וטיול וכל דבר ששמחה היא לו חייב לעשות".

טיול או לימוד?

האם עדיף לטייל יותר מלימוד?

פסקו מרן הגרש"ז אוירבך ומרן הגרי"ש אלישיב, כי "ודאי עדיף שלא יפסיקו לימודם לצורך הליכה בארץ ישראל ולשם טיול גרידא, שגם אם אמנם בהליכה של ארבע אמות 'חדשות' יש משום חיבוב של מצווה ישוב ארץ ישראל, לימוד תורה שלהם עדיף מזה והוא מעלה ומצוה גדולה יותר".

"סדר הכנה" לטיול, חידש לראשונה הגאב"ד רבי מרדכי גרוס (ספר מנוחת אמת פרק ז) שכתב:

"רצוי שבדרכים ילמדו מקראות ומאמרי חז"ל הקדושים ממעלות וסגולות ארץ ישראל השייכות לחלק שבה. וישתדל להבחין בצד הרוחני שבטיול, לראות מעלותיה ותכונותיה של ארץ ישראל, וכן להכיר את גבולותיה של ארץ ישראל ונחלות השבטים.

"כשרואה נוף מיוחד וכדומה, יראה בזה מעשי ה', ויתבונן בנפלאות הבריאה של הקב"ה. כשנוסעים לטיול, ובפרט עם הבנים, ראוי לילך למקומות שיכולים לשייכם לדברי חז"ל כגון מקומות עתיקים וכלים עתיקים שנאמרו במשניות ובגמרא".

• ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
  לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com