היסטוריה ואקטואליה

האם יש מצווה ללכת ד' אמות בארץ ישראל?

כל מדריך טיולים מתחיל, מספר לקהל מטייליו על המצווה הגדולה שמקיימים ב"ללכת ד' אמות חדשות בארץ ישראל" - האמנם? ישראל שפירא בדק מה בדיוק המצווה?! (היסטוריה)

|
2
| כיכר השבת |
(צילום: Hadas Parush/Flash90)

כל מדריך טיולים מתחיל, מספר לקהל מטייליו על המצווה הגדולה שמקיימים ב"ללכת ד' אמות חדשות בארץ ישראל".

ובכן: אין מקור חז"לי לענין. רבי יוחנן, ראש ישיבת טבריה, גדול האמוראים סובר, שמובטח עולם הבא לכל ההולך ד' אמות בארץ ישראל, ללא קשר אם הן חדשות או ישנות: "א''ר ירמיה בר אבא א''ר יוחנן כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא", (כתובות קי"א ע"א).

בין הראשונים לחדש את ענין ה"ד' אמות חדשות" הם לא אחרים משיירת העולים השבתאית בשנת תס"א (1701) לארץ ישראל מיסודו של שבתאי צבי ימ"ש בראשות ר' יהודה חסיד משדליץ (בעתיד יעלה פה מאמר נרחב על מלחמותיו של רבינו היעב"ץ כנגד חבורת ר' יהודה חסיד משדליץ).

אחד העולים ששמו גדליה מסמיאטיץ תיעד את רשמיו בחוברת "שאלו שלום ירושלים" בסוף הקונטרס נכתב: "ידוע שההולך ארבע אמות בארץ ישראל יש לו חלק לעולם הבא, ומנהג תלמידי חכמים של ארץ ישראל, כשהוא הולך במקום שעדיין לא היה שמה אומר "הלכתי ארבע אמות חדשים".

חוברת מסלולים ששלחה עירית מודיעין עילית לתושביה תחת הכותרת: "ד' אמות חדשות"

חידושה של מסורת, ד' אמות חדשות

כאמור, לעניין ד' אמות חדשות, אין כל מקור. אומנם על הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, במסע הרבנים עם הגראי"ה קוק למושבות השומרון והגליל בחורף תרע"ד (1914), ירד הרב זוננפלד מהעגלה כדי ללכת ברגליו על אדמת הארץ משום חיבת ארץ ישראל. ובספר "שלהי שקייטא" סופר על הגרי"ח זוננפלד ש"היה מהלך כל יום ויום עוד ארבע אמות שלא הלך בהם מעולם, פעם לצד מזרח עד שהרחיק וחזר והילך לצד מערב, וכן הלאה", (שלהי דקייטא סי' כ).

גם על מרן החזון איש מסופר, על נהג שלקח אותו לברית מילה, וכשהגיעו לקרבת המקום, הגיעו לכביש משובש, והנהג סירב לנסוע עליו. כאשר נוסע נוסף הפציר בנהג, אמר החזו"א מיד – "עזוב אותו, אל תבקש. אנחנו נלך ארבע אמות חדשות בארץ ישראל", (מעשה איש ח"ב עמ' ריט).

(צילום: Hadas Parush/Flash90)

לסיכום: כמו בכל מצווה שיש הידור לחבבה עלינו, כמו באתרוג, סוכה עם קישוטים נאים וכו', כך יש מצווה בטיול ללכת למקום חדש ולהדר את המצווה, רמז לכך בדברי חז"ל שסברו שאברהם אבינו התכוון כוונתו נשגבות בהילוכו בארץ ישראל: "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ" (בראשית י"ב ו') מבארים חז"ל שאברהם הלך בארץ ישראל משום חביבותא, וכן מפני שיהיה נוחה לבניו להיכבש. ללא קשר לד' אמות חדשות, או לא. אם כך, נצעד בדרכו של אברהם אבינו, ונלך בארצנו משום חביבותא וכן משום שתהיה נוחה להיכבש.

אומנם בספר "לקראת שבת מלכתא" עמוד ע' הביא מהגר"ח קנייבסקי שאין מצווה כזו של ד' אמות חדשות, ומביא ראיות מהרמב"ם (מלכים ה יא) ע"פ ביאור בעל "פאת השולחן" ומהרי"ט ועוד, שאין ראיה שמתגורר בארץ ישראל צריך לילך עוד ד' אמות חדשות.

  • ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
    לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

2 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

2
בכתבה אחרת שלכם על האם טיול נקרא מצווה, ציטטתם את הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב שאמרו:"שגם אם אמנם בהליכה של ארבע אמות 'חדשות' יש משום חיבוב של מצווה ישוב ארץ ישראל".
1
במשנה ברורה סימן רמח ס"ק כח כותב שהילוך ארבע אמות בארץ ישראל הוי מצווה.
תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות