בגיל ארבע הוא התייתם והחל להתקרב לרבי דוד בוזגלו זצ"ל, בגיל צעיר הוא נמשך לפיוט ושבעים שנה אחרי הוא נחשב לגדול פייטני מרוקו שבין קהל מעריציו אפשר למצוא את מלך מרוקו, מוחמד השישי. רבי חיים לוק מסרב להתראיין מאז הגיע לגיל שבעים. כעת, כשהוא מתקרב לגיל השמונים, בלי עין הרע, הוא שובר שתיקה בראיון בלעדי ל'כיכר השבת'.
שלומך בימים אלו?
"שלומי בימים אלו הוא כמו כל עם ישראל, וכל זמן שאני בבית ולא במלונית אני מודה להקב"ה".
כאחד שרגיל להופיע ולהיות עם הקהל, אתה בוודאי בסוג של נתק בחודשי הקורונה האחרונים.
"אכן. זה חסר לנו הרבה, אבל אמרתי לעצמי שבעזרת ה' עד ימי הסליחות הכול יעבור, ואכן קיבלתי השבוע 8 הזמנות לימי הסליחות".
"הייתי יתום מגיל 4, וברוך ה' שלחו לנו מורים כמו הרב בוזגלו ובתי ספר שהשלימו את הפערים. עברתי ילדות לא קלה וכל מה שקרה זה בחסד ולא בזכות".
אתה זוכר את הרגע שבו התחברת לפיוט?
"החיבור התרחש בבית הספר שבו למדתי, שם היתה מקהלה שבה הייתי חלק בלתי נפרד, וכמובן בעזרתו של רבי דוד בוזגלו שהיה ענק הפיוטים ועזר לי הרבה מהרגע שהכרתי אותו כשהייתי בגיל 10.
"כשהייתי במרוקו הרגשתי מאד את התחושה של תשעה באב, משום שבשכונה שבה התגוררנו היתה חומה שהקיפה את האזור, ובתשעה באב כיבו את כל האורות, וכולם קוננו לעיני הנרות ולהשתתף בצער המשפחות שאיבדו את יקיריהן במהלך השנה שחלפה".
אתה יודע לומר לנו האם יש הבדל בנוסח בין הקינות בנוסח המרוקאי לקינות בנוסח הירושלמי?
"קשה לי לומר לך האם יש הבדל משום שאני פחות מכיר את נוסח הקינות הירושלמי, אבל אני כן יודע שהנוסח המרוקאי זה משהו מיוחד".
יש פיוט מסוים שאותו אתה מגדיר כפיוט האהוב עליך?
"פעם שאל אותי הראשון לציון רבי שלמה עמאר את השאלה הזאת ועניתי לו שזה כמו להכריע איזה מהילדים שלך אתה אוהב יותר, ובכל זאת אני חושב שהפיוט של שלוש עשרה המידות שבהם התורה נדרשת, שחיבר רבי דוד בוזגלו, הוא פיוט מיוחד מאד".
מה דעתך על התופעה שאנו רואים בשנים האחרונות במסגרתה פיוטים מרוקאים הפכו להיות חלק בלתי נפרד מאירועים חסידיים שונים?
"אין גבולות לפיוט לשירה ולמוזיקה, ולכן ברגע שהפיוטים פרצו החוצה לציבור הכללי, אני חושב שמדובר במשהו משמח, גם אם שרים אותם בקהילות אחרות".
צפו בראיון המלא