שבוע אחרי הפרסום הדרמטי על הביקור הצפוי של ראשי ישיבת 'כנסת ישראל – חברון' ומשפחות נרצחי תרפ"ט למבנה ישיבת 'חברון' הישן, זה השוכן היום בשטח הפלסטיני של העיר חברון, ועל עליית המוני בוגרי ישיבת חברון לקברי הנרצחים בפרעות, והעובדות הפשוטות מתבררות: לא היו דברים מעולם.
הביקור המדובר, זה שעל פי הכותרות הגדולות אמור היה להתבצע ביום ראשון הקרוב, נועד להתקיים במבנה ישיבת 'חברון' שבעיר חברון, היכן ששכנה הישיבה לפני הרצח שגרם את העברתה לשכונת גאולה בירושלים. החידוש בביקור היה לנוכח העובדה, כי המבנה הזה שוכן היום בתוך השטח הפלסטיני של חברון, חצי קילומטר פנימה מהישוב היהודי של היום.
אלא שאל"ם אודי בן מוחה מח"ט חברון שנשאל השבוע לפרטי הביקור הצפוי על פי הפרסומים, הופתע ביותר. מעולם לא עלה על דעתו לאפשר סיכון חיי חיילים וכניסת מטיילים לשטח הפלסטיני הצפוף והעוין. מקרי הכניסה הבודדים של הצבא, נעשים אך ורק למטרות מבצעיות חשובות.
לדבריו, מעולם אף לא נשקלה ההיענות לבקשה הזו, ועל כן כל דיווח על סיכום שכזה עם הצבא, הינו דבר שלא היה ולא נברא.
יתירה מכך, גם בעניין עליית "המוני בוגרי הישיבה" לקברי האחים שבעיר חברון, היה מסתבר הפרסום מופרך. מתברר, כי כניסת מבקרים לשטח בית העלמין היהודי שבחברון, הינו דבר שבשגרה. המקום מצוי בתוככי השטח שבשליטה ישראלית ומבקרים נכנסים שם תמידין כסדרן. אמנם קבוצות גדולות מתבקשות לתאם מראש את הביקור, אלא שבס"ה נרשמו השנה לעליה השנתית לקברים – כחמישים איש בלבד, שיגיעו יחדיו באוטובוס אחד בודד...
וכאן שואל הבן (שנרשם בעונה זו לישיבה): האם ישיבת חברון עברה לעבוד עם יח"צנים וספינולגים?