הרב בניו זילנד בראיון ל'כיכר': "קורונה? מה זה? כבר שכחנו"

המדינה הראשונה והיחידה שהשתחררה לגמרי מכבלי ה'קורונה', היא ניו זילנד. רבה של העיר הגדולה - אוקלנד, הרב אהרן אליקים הכהן, מספר בראיון ל'כיכר השבת', איך הם הצליחו לנצח את הקורונה, למה אסור לקיים ברית מילה ושחיטה במדינה ואיך ייתכן שאף יהודי לא נפטר ולא חלה בקורונה.

ניו זילנד - להזכירכם, היא מדינה חילונית לגמרי, הדת מופרדת מהמדינה, אסור לקיים שחיטה יהודית וזו המדינה היחידה בעולם שאוסרת על קיום ברית מילה.

"אני נמצא בניו זילנד מתשס"ד", מספר לנו הרב, "בשמונה שנים האחרונות אני גר בעיר המרכזית - אוקולנד. הקהילה שלנו מורכבת מיהודיים מקומיים, אנשי עסקים שהגיעו מישראל ומארה"ב וגם קהילה של מהגרים. בקיץ מגיעים אלינו הרבה תיירים יהודים מכל העולם".

כמה יהודים יש בקהילה שלכם, יש חרדים?

"בניו זילנד יש סך הכל כ-7,000 יהודים, רובם מתגוררים באוקולנד. רוב היהודים, לצערי, לא שומרים תורה ומצוות ואחוזי ההתבוללות כאן מאוד גבוהים. אין חרדים בכלל במקום, יש אולי מניין שומרי שבת.

"לגבי התפילות. מה שקורה זה שבדרך כלל יש אצלנו מניינים רק בתפילת שחרית של שני וחמישי, אז יש מניין מצומצם ובשבת, יש הרבה המגיעים להתפלל".

הלשינו עלי שעשיתי ברית מילה

ניו זילנד היא מדינה חילונית לגמרי, איך אתה מסתדר עם זה?

"לרב יהודי זה קושי בל יתואר, ניו זילנד היא כמדומני, בין המדינות היחידות בעולם האוסרת שחיטה כשרה והמדינה היחידה האוסרת לעשות ברית מילה כהלכתה, מותר לעשות רק ע"י רופא, אני למשל מוהל ואסור לי לעשות ברית מילה.

"כשאני עשיתי ברית מילה לילד שלי לפני 3 שנים בחשאיות, יהודים הלשינו עלי לשלטון, והשלטונות, הזהירו אותי שלא אעשה זאת שוב".

הקורונה בניו זילנד

מתי התחיל הנגיף להתפשט בניו זילנד?

"הקורונה התחילה אצלנו בזמן יחסית צמוד לישראל - באזור פורים. לקראת ר"ח ניסן, הודיעו לנו שהולכים לסגור את המדינה ויום לפני ר"ח ניסן סגרו את גבולות המדינה, והודיעו על סגר מוחלט של ארבעה שבועות (כמו שהיה בארץ בליל הסדר) ואחר כך היה עוד שבוע של סגר".

איך עבד בפועל הסגר? הייתה משמעת?

"לא הייתה כל פעילות עסקית וכלכלית ברחבי המדינה, מוסדות החינוך נסגרו, התחבורה נסגרה, כל הרחוב היה שומם לחלוטין, היה אסור לנסוע בכבישים, אם לא הייתה מטרה. היו רק חנויות אוכל ובתי מרקחת".

עשו לנו בעיות עם הגפילטע

איך הצלחתם להתארגן לפני פסח?

"הדואר עוד עשה משלוחים, ואנחנו עשינו משלוחים דרך הדואר ליהודים, שלחנו להם; מצות, יין ואוכל כשר. וגם הבאנו לקשישים מתנדבים שיעזרו להם. היו הרבה ישראלים שטיילו בניו זילנד ונתקעו, אז שלחנו לכולם מה שהיו צריכים".

"בהשגחה פרטית", מתאר הרב הכהן את הנס שלו, "נסעתי שבוע לפני פורים לאוסטרליה, כדי לרכוש בשר כשר לפסח, ומכיוון שהיו דיבורים ברקע שאולי יסגרו את המדינה קניתי בכמות גדולה שב"ה הספיקה לצרכים של היהודים בניו זילנד.

"המצות גם התעכבו לנו - בגלל הקורונה, והמשלוח הגיע אלינו ימים ספורים לפני פסח, ובחסדי שמיים הצלחנו לשלוח את זה בדואר מהיר לכל היהודים ברחבי המדינה".

לרב הכהן יש אנקדוטה מחויכת, "הבאנו גפילטע פיש מאוסטרליה, אך הרשויות עיכבו לנו במשך שבוע ימים את המשלוח, כי הם לא הבינו מה זו הקציצה הזו, וגם זה הצלחנו לשחרר בסופו של דבר בניסי ניסים".

5 מיליון תושבים, בשטח של פי 12 מישראל

אחרי ששבענו מהאוכל, תספר קצת מה קרה במדינה בזמן הקורונה עם היהודים.

"תראה, בניו זילנד יש חמישה מיליון תושבים - בשטח של פי 12 ממדינת ישראל, במהלך תקופת הקורונה מתו במדינה רק 22 אנשים וכ-1500 אנשים נדבקו בקורונה, ברוך השם לא היה אף יהודי או יהודיה שנפטרו מהקורונה, ולא היה לנו בקהילה אף אחד שחלה בקורונה".

איך אתה מסביר את סוד ההצלחה, אולי יש לך טיפים?

"אני חושב שזה בהחלט קשור לעובדה שלא היו אחוזים גבוהים של חולים בכלל בניו זילנד".

"איך הצליחו להשתלט?, אתה שואל", הרב הכהן מסביר, "זה אי מבודד בקצה העולם, סגרו את כל המדינה הרמטית, אנשים פה היו ממושמעים מאוד. מלבד העובדה שיש במדינה המון מרחב והמון 'ספייס', ולכן אנשים לא היו צריכים לצאת מהתחום של הבתים שלהם כדי לנשום מעט, כי יש להם מרחבים אדירים בתחום הבתים שלהם, יש נהרות ואגמים שוממים, זה עולם אחר מישראל. לדעתי, זה מה שנתן את האפשרות לרשויות לפעול בצורה הנכונה".

אין קשר לעובדה שאצלכם היה קיץ?

"נכון, העונות פה הפוכות, עכשיו מתחיל אצלנו החורף, וכשהקורונה התחילה היה פה חם, אני לא יודע אם יש לזה קשר להתפשטות הנגיף, מה שבעיקר עבד אצלנו - זה היה הסגר הקשוח בלי חוכמות. גם בסופר מרקטים נשמרו ההגבלות למופת, יכולת לחכות כשעה וחצי עד שנכנסת לסופר כי לסופר הסכימו שייכנסו רק עד עשרה אנשים".

היו לכם מנייני חצרות?

"בחודש וחצי שהיה סגר, לא היו לנו מנייני חצרות או מרפסות, הכל היה מושבת לחלוטין. אני מסרתי שיעורי תורה דרך הזום, גם עשינו פעילות לילדים דרך הזום וגם שיעורי בעברית.

"בתור רב, היה לי קשה שאנחנו לא יכולים לקיים אירועים דתיים קריטיים, שאנשים מגיעים במיוחד בשביל זה לבית כנסת, כמו יארצייט, בר מצוות וחתונות, אך מלבד כך הכל עבר בשלום מבחינה רוחנית".

קורונה? מה זה? כבר שכחנו

"מה שמעניין", מוסיף הרב הכהן בשיחה עם 'כיכר השבת', "שבזכות הזום, הצלחנו לקרב אלינו עשרות אנשים, שמעולם לא רצו להשתתף בפעילות היהודית, אבל דווקא בימי קורונה הם החליטו להתחבר, הם נהנו ואנחנו מקווים שיבואו להשתתף בפעילות גם אחרי ימי הקורונה".

מתי חזרתם לבית הכנסת?

"מיד אחרי ל"ג בעומר, כשהסתיים הסגר, פתחנו את בית הכנסת, כי היה מותר לפתוח מבני דת עד עשרה אנשים. בליל חג השבועות הודיעו הרשויות, שיהיה מותר לפתוח מקומות עד 100 איש, אז הזמנו את כל הקהילה, בחג אחרי צהריים, שיבואו לשמוע את עשרת הדיברות בבית הכנסת".

"היום", מוסיף הרב, "אין כבר זכר לקורונה, אנשים כבר שכחו מה זה. אף פעם לא הלכנו עם מסכות פה, רק היה ביקוש של לשמור שני מטרים, עכשיו חזרנו לשגרה מלאה מלאה, ואין אף חולה במדינה".

לסיום מוסיף הרב, "הדבר היחיד שנשאר, זה שהמדינה לא מוכנה להכניס אף אחד מבחוץ לתוך המדינה כדי לשמור על ניו זילנד נקייה, ואנחנו ממשיכים להכין את ניו זילנד, לקבלת פני משיח צדקנו, מקווים לטוב, ומזכירים לכולם להודות לקב"ה על כל החסדים".